חברת החשמל | בלעדי

היוזמה העסקית החדשה של חברת החשמל: בוחנת כניסה לתחום הסלולר

בזמן שחברות הסלולר בוחנות כניסה לתחום הולכת החשמל, בחברת החשמל מכינים תוכנית להקמת רשת סלולרית • חברת החשמל קיבלה הצעות להקים על מתקניה אתרים לקליטת דור 5 ושוקלת גם להשכיר את מתקניה לחברות הסלולר

עבודות של חברת החשמל / צילום: איל יצהר
עבודות של חברת החשמל / צילום: איל יצהר

חברת החשמל בוחנת כניסה לתחום הסלולר, זאת באחת משתי דרכים: הקמת רשת סלולרית בדור החמישי שתמכור שירותים לחברות הסלולריות, או מתן אפשרות לחברות הסלולריות לעשות שימוש בתשתיות שלה להקמת אתרים סלולריים בדור החמישי. מדובר בבדיקה בלבד, כחלק מיוזמותיה העסקית מחוץ לתחום החשמל.

הדור החמישי פותח מגוון עצום של אפשרויות בפני חברת החשמל, אך מותנה בהיבטים רגולטוריים (ראו מסגרת). בחודשים האחרונים פנו לחברת החשמל מספר חברות שהציעו לה פתרונות הנדסיים על גבי תשתיות ועמודים שלה שמתאימים לדור החמישי בסלולר. מדובר בפתרונות שהופכים את עמודי החברה לאתרי מיקרו עבור חברות הסלולר וכן בפתרונות יותר נפוצים שמאפשרים הקמת אתרי גישה על עמודים שמחברים קווי מתח.

בבסיס הרעיון עומדת ההבנה של חברות הסלולר שלא ניתן יהיה להקים רשתות דור חמישי מלאות על בסיס מספר האתרים הקיימים, וכל מפעיל שרוצה לספק רשת באיכות טובה יהיה חייב להכפיל ולשלש את כמות האתרים שלו. מכאן ברור גם שהחברות יתקשו לעשות זאת לבדן.

האתגר ההנדסי

הבעיה מחריפה בגלל הקושי בהקמת אתרים חדשים בישראל. במדינת ישראל ישנם כבר כמה אתרים סלולריים שהוקמו על תשתיות חברת חשמל בדור השלישי והרביעי. מדובר באתרי מיקרו בעיקר, שהוקמו על עמודים גבוהים וחברת החשמל אף סיפקה בחלק מהמקרים את הסיב האופטי שחיבר את האתר לחברה הסלולרית.

אלא שעד עכשיו החברות הסלולריות לא התלהבו מהאפשרות, וגם בחברת החשמל לא היו מרוצים, וזאת בשל העובדה שהקמה ותחזוקה של אתר סלולרי ש"יושב" על רשת של חברת חשמל הוא  אתגר הנדסי מורכב שמחייב הרבה מאוד תיאומים: החברות הסלולריות לא יכולות לגשת לאתרים הללו בצורה חופשית, מפני שכל עלייה על תורן כזה מחייבת אישור מחברת החשמל. כאשר קורות תקלות הדבר נעשה אף בעייתי יותר, כי החברות נדרשות לתיקון מיידי לפעמים באתר עצמו והתיאום והסרבול שכרוך בכך נעשה בלתי אפשרי. זו בעצם הסיבה ששני הצדדים לא הסתערו על הרעיון בתקופת הדור השלישי והרביעי. 

השר ביקש לקדם את הרעיון


אלא שכאמור בדור החמישי העניין הולך ונעשה יותר מאתגר ומעניין עבור חברות תשתית כמו חברת החשמל. הצורך בהרחבת מסיבית של כמות האתרים הנדרשים כדי לספק כיסוי סלולרי אפקטיבי, והצורך באתרים קטנים שיכסו תאי שטח קטנים יחסית הופך להיות קריטי, והחברות הסלולריות מחפשות קיצורי דרך לעשות זאת.

בנוסף יש לחברת חשמל יתרונות באספקת החשמל, שכן הדור החמישי צורך יותר חשמל, ויש לה גם היכולת להביא סיבים אופטיים לכל אתר כזה. למעשה בחלק גדול מהרשת שלה כבר יש סיבים אופטיים שמשמשים אותה לצרכיה העצמאיים.

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אייל מרגולין
 שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אייל מרגולין

במשרד התקשורת הוקם צוות בינמשרדי שאמור למצוא פתרונות להקמת אתרים סלולריים והוא עתיד להגיש את המלצותיו בקרוב. הצוות משותף למשרד התקשורת, האוצר, הפנים ואיכות הסביבה. לגלובס נודע גם ששר התקשורת יועז הנדל שוחח עם בכירים בחברת החשמל וביקש מהם לקדם את הרעיון.

גם בסלולר רוצים למכור חשמל

לאחרונה נרשמת כניסה נגדית של חברות תקשורת לעולמות החשמל. בישראל הודיעו הוט וסלקום על כוונתן להשתלב ברפורמה של רשות החשמל, שלפיה משווקים פרטיים יוכלו למכור חשמל מוזל שיקנו מחברת החשמל ישירות לצרכנים. כדי לעשות זאת נזקקות החברות שמייצרות חשמל פרטי לחברות התקשורת, בשל יכולתן לספק שירות לקוחות ופתרונות בילינג (חיוב וגבייה). חברות תקשורת בעולם הפכו בזכות רפורמות בחשמל לחברות שמוכרות חבילות המשלבות בין שירותי התקשורת לשירותי בית חכם ואספקת חשמל.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל בוחנת מספר הזדמנויות עסקיות לשימוש בתשתיות החברה, כולל בתחום התקשורת (דור 5)".

המשוכות הרגולטוריות: המקרה של מיזם הסיבים האופטיים

חברת החשמל כבר פועלת בשוק התקשורת והיא שותפה במיזם IBC לפריסת סיבים אופטיים לבתים, אך הכניסה לסלולר נבחנת בנפרד.

בחברת החשמל לא ששים לדבר על הפרויקט היות והחברה הייתה מעדיפה לא להציף נושאים שלא קיבלו אישור. מאז ומתמיד נזקקה חברת החשמל לעבור משוכות רגולטוריות כבדות בכל פעילות שרצתה להיכנס אליה מחוץ לחשמל. בישראל חוששים מעוצמתה של החברה ולכן בודקים בשבע עיניים כל יזמות עסקית חדשה.

כך קרה גם כשניסתה להיכנס למיזם הסיבים האופטיים, אז כניסתה הותנתה בשורה של תנאים. חברת חשמל דחפה לכניסה לתחום התקשורת אחרי שהתברר שהסיבים האופטיים שלה ניתנים לשימוש בשוק הפרטי ולא רק לשימושיה בלבד.  המדינה אסרה על חברת החשמל להיות בעלת השליטה במיזם ומנעה ממנה להשקיע בו כסף. כמו כן דרשה שתקבל את התמורה אך ור באמצעות שימוש ברשת עמודי החשמל שלה.   

הכניסה שלה לתחום התקשורת לוותה בהרבה חששות וגם הרבה משברים, ולאחר הקמת מיזם IBC, הוא למעשה נכשל ועברו כמה שנים עד שמבנה הבעלות במיזם הוחלף וסלקום החלה לנהל אותו ביחד עם קרן תש"י. כעת הוט חברה למיזם והוא פורס סיבים שנמכרים בכל רחבי הארץ ומתחרה בבזק.