שר האוצר, אביגדור ליברמן, הורה השבוע למנהל הרכש במשרדו להפסיק לאלתר רכישת כלים חד פעמיים, ודרש ממנהלי המשרד להנחות את עובדי האוצר להשתמש בכלים רב פעמיים במהלך שהותם במשרד. אורחים שיגיעו למשרד האוצר, יוכלו להשתמש בחלופות של כלים מתכלים שיירכשו מעתה והלאה על ידי משרד האוצר.
ההחלטה של ליברמן להוציא את הכלים החד פעמיים ממשרד האוצר לאלתר, מעלה שאלות דווקא לגבי הליך שמנהל המשרד, שהוא עומד בראשו, יחד עם המשרד להגנת הסביבה. במקום לקבל החלטה לעבור לכלים רב פעמיים, בחודש ספטמבר הודיעו שר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ והשרה להגנת הסביבה לשעבר גילה גמליאל כי הם "מובילים מהלך להוצאת הכלים החד פעמיים ממשרדי הממשלה", והחלו הליך מסורבל וארוך, שעדיין נמשך. במסגרתו, פנו המשרדים לציבור וביקשו ממנו להציע להם כיצד להיפרד מהכלים החד פעמיים, וביקשו לקבל מידע על חלופות בעלות השפעות סביבתיות שליליות פחותות.
עד היום, עשרה חודשים לאחר אותו קול קורא שביקש לקדם חלופות לכלים החד פעמיים, לא הסתיים ההליך מצד המדינה, וכמעט כל משרדי הממשלה ממשיכים להשתמש בכלים חד פעמיים המזהמים את הסביבה ומכבידים על מערך פינוי הפסולת.
ההליך גם לא צפוי להסתיים בתקופה הקרובה. לפי משרד האוצר, רק בסוף שנת 2021 יפורסם מכרז הנוגע לחלופות שונות עבור כל משרדי הממשלה בנושא, ובנקודת הזמן הזו אף לא ידוע מהם הפתרונות החלופיים שיעמדו למכרז. לעת עתה, עלותם של הכלים הללו מושתת כמובן על האזרחים, כאשר המשרדים רוכשים כמויות ענק של כלים חד פעמיים.
בינתיים, משרדי הממשלה ממשיכים לזהם את הסביבה
ההחלטה של ליברמן מתקבלת משתי סיבות; האחת, להפחית את הפגיעה בסביבה, והאחרת - הרצון לשמש דוגמה לאזרחים, שעה שמשרדי הממשלה עצמם דנים על צעדים שיצמצמו את השימוש של הציבור בכלים החד פעמיים.
השבוע נחשף בגלובס כי במסגרת דיוני התקציב וחוק ההסדרים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר פועלים כדי לייצר מערך של צעדים אפקטיביים להפחתת השימוש בפלסטיק חד פעמי, כאשר אחת האופציות הנשקלות היא הטלת מס על הכלים המזהמים, לפי משקל הפלסטיק שבהם.
עד כה, באופן יום יומי, משרדי הממשלה ממשיכים לזהם את הסביבה ומעטים מהם כלל נדרשים לנושא מיוזמתם. המשרד הממשלתי היחיד שהפסיק לחלוטין את רכש הכלים החד פעמיים הוא המשרד להגנת הסביבה, שבשנת 2019 רכש כוסות זכוכית וכפיות, וביצע מעבר מוחלט לכלים בני קיימא. ואולם, משרדים אחרים לא ממהרים לעשות זאת, למרות הפתרונות הפשוטים יחסית הקיימים, וממתינים להחלטה מלמעלה, לכשיבשיל ההליך הסבוך בו פתחו משרדי האוצר והגנת הסביבה.
עד כמה בזבזניים משרדי הממשלה? לפי נתוני משרד האוצר, במהלך שנת 2018 משרדי הממשלה רכשו כלים חד פעמיים בעלות של לפחות 5 מיליון שקל, ללא בתי החולים הממשלתיים וללא הגופים הביטחוניים. לשנת 2020, בה גבר השימוש בכלים החד פעמיים מקצה לקצה, אין למשרד האוצר נתונים כלל. חמור מכך; בלשכת החשב הכללי, האמונה על הנושא, כלל לא מנתחים את המידע ולא יודעים לומר כמה כסף מוציא כל משרד ממשלתי על הכלים המזהמים.
בשנת 2019 משרד המשפטים רכש יותר ממיליון כפיות חד פעמיות
אך הנה דוגמה אחת לכמות הפסולת שמגיעה למטמנות, בזמן שלא ניתן למחזר כלל את הכלים האלה; בבקשות חופש מידע שהגיש גוף התקשורת העצמאי "שקוף", התגלו חלק מהוצאות משרדי הממשלה, עוד לפני מגפת הקורונה; בשנת 2019 רכש משרד המשפטים 2.2 מיליון כוסות שתייה חמה, 1.1 מיליון כוסות שתיה קרה ו-1.3 מיליון כפיות חד פעמיות לשימושם של כ-6,000 עובדיו.
בינתיים, מלבד המשרד להגנת הסביבה, כלל משרדי הממשלה משתמשים בכלים חד פעמיים מזהמים, ומבקשים מהציבור להציע להם כיצד לשנות את המצב. לפחות עד שנה הבאה, אין צפי דומה עבור המשרדים האחרים - שימשיכו לזהם כרגיל. אבל בחוק ההסדרים הקרוב, ייתכן שהמדינה עצמה - שמוציאה מיליוני שקלים בשנה על כלים חד פעמיים עבור עובדיה, תשית מס על הכלים המזהמים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
