אל תקרא לי יוטיובר: יוצרי התוכן העצמאים מרחיבים פעילות ברשת

לפני כשנתיים החליטה חברת לגו לחגוג 50 שנות נחיתה על הירח, במגוון רחב של פעילויות. כחלק מכך, היא גם ביצעה סקר בקרב 3,000 ילדים מארה"ב, בריטניה וסין, ושאלה אותם את השאלה האולטימטיבית: מה תרצו להיות כשתהיו גדולים. למשיבים הוצגו חמש אפשרויות: יוטיובר/וידאו בלוגר, מורה, ספורטאי מקצועי, מוזיקאי ואסטרונאוט. בארה"ב ובבריטניה, תשובת הווידאו הגיעה למקום הראשון (29% ו-30% בהתאמה), ואילו אופציית כוכבי הלכת הגיעה למקום האחרון (11%). בסין, אגב, עתיד החלל טוב יותר, והאסטרונאוט הגיע למקום הראשון (56%).

חברת  ארטליסט, שמפעילה קטלוג מוזיקה וסרטוני וידאו ליוצרי תוכן פרטיים ולחברות, בונה על הצעירים המערביים. החברה, שהוקמה ב-2016 ופועלת מחדר האוכל (לשעבר) של קיבוץ אפיקים ומתל אביב, היא מהשחקניות הגלובליות הגדולות בתחום, לצד שאטרסטוק ואדובי. בין לקוחותיה נמנים תאגידים גדולים כמו קוקה-קולה, נטפליקס, גוגל, אפל, מרצדס, אינטל ונייקי, אך המאסה הגדולה היא של יוצרים עצמאים. בסך-הכול יש לחברה יותר מ-6 מיליון לקוחות פעילים.

ארטליסט עורכת באופן קבוע סקרים אינטרנטיים שעל כל אחד משיבים כ-5,000 צעירים בני 16-34 מארה"ב, אירופה (בעיקר איטליה, גרמניה וצרפת), הודו, יפן וקוריאה, במטרה לבחון את המגמות בעולם הדיגיטל, ולהבין את הרגלי צריכת התוכן של היוצרים העכשוויים. הסקר של 2021 מצביע על שינוי מהותי בעולם היוטיוברים: אם בשנה שעברה 35% ממשיבי הסקר הגדירו עצמם כיוטיוברים, הרי שכעת רק 25% עושים כך. כ-28% מגדירים עצמם כיוצרי פרילנס, וכ-26% מגדירים עצמם כיוצרי תוכן.

"יוטיוב היא עדיין פלטפורמה דומיננטית - 2 מיליארד משתמשים נכון לסוף 2020 זה נתח שוק עצום, והוא גדל ב-200 מיליון יוזרים כל שנה. אבל גם אינסטגרם עושה שיפט לעולם הווידאו עם הרילס, והגידול של טיקטוק בשנה-שנתיים האחרונות הוא משוגע. פייסבוק דוחפת את אופציית הסרטונים, וגם לינקדאין נכנסו לתמונה", מסביר לירן פרידמן, ראש מחלקת הקריאייטיב של ארטליסט.

"יש היום המון פלטפורמות להפצת תוכן, ולכן אפשר להגיע לקהל יותר רחב ביותר אפיקים. זה הופך יותר נגיש ליותר ויותר אנשים. פעם היית צריך לצלם ולערוך, ולכן ייצרת רק ליוטיוב, היום הטלפון מספיק לך. זה לא מקרה שכל חברות הסלולר מדברות בעיקר על המצלמה שלהן כשהן משיקות מוצר חדש".

הקטלוגים של ארטליסט הם תוכן משלים לכל זה, "אבל אפשר גם לייצר וידאו מאפס מתוך המאגר", אומר פרידמן. "יש לנו המון לקוחות שנעים בין שני העולמות - הם מייצרים סרטים למותגים או סרטי תדמית, לצד תוכן אישי שלהם".

בארטליסט מזהים כמה מגמות בולטות בקרב יוצרי התוכן. "אנשים מחפשים בעיקר מוזיקה שמחה ו'מרימה', כי תוכן חיובי תמיד מתקבל טוב יותר. אלה שפועלים בעולמות ההיפ הופ והפופ מחפשים הרבה פילטרים, ובעולמות הווידאו יש הרבה שוטים של חלל וכוכבי לכת ואסטרונאוטים בתלת ממד".

הסרט הקצר משתנה

בדצמבר האחרון רכשה ארטליסט מתחרה אמריקאי שלה, האתר Motion Array, תמורת 65 מיליון דולר. באמצעות הרכישה הוסיפה החברה לקטלוג שלה 500 אלף מוצרים עבור יוצרי תוכן, כולל וידאו, גרפיקות, תבניות, אנימציה ואפקטים. בסך-הכול יש לארטליסט מעל 800 אלף תכנים דיגיטליים בשלושה קטלוגים - ארטליסט, מושן ריי וארטגריד.

מהסקר של ארליסט עולה כי כ-70% מיוצרי התוכן מעלים את התכנים שלהם ביוטיוב, ו-37% באינסטגרם. כ-60% השיבו שהם יוצרים את התוכן בעצמם, ומתוכם, כ-40% מגדירים את סוג התוכן שלהם כסרט קצר, וכ-40% כ-Vlog. "ההגדרות בעולמות האלה הן דבר מאוד דינמי", מסביר פרידמן. "פעם שורט פילם היה סרט עלילתי של 15 דקות, והיום יש המון סטאדי קייסס שאנשים יוצרים. סרטוני מטיילים, למשל, הם כבר ממש ברמה של סרט קולנועי גרנדיוזי".

התכנים הבולטים שהיוצרים העצמאים מעלים לרשתות החברתיות השונות הם טיולים, לייף סטייל, גיימינג, תוכן חינוכי וסרטוני הדרכה. רק 6% מתרכזים באופנה, ו-5% בטיפוח. "יש היום דור שגדל על נטפליקס ויוטיוב, רוצה את ההצלחות, ושואף להיות שם. לכן אני מאמין שעם השנים נראה את החלק של בני ה-16-24 בפעילות הזו צומח עוד יותר", אומר פרידמן.

  

בתשובה לשאלה מה האלמנט המשמעותי ביותר בתהליך יצירת התוכן, כ-86% ציינו את המוזיקה (מוזיקת רקע), כ-30% ציינו את האפקטים הקוליים וכ-15% ציינו את קטעי הווידאו. בארטליסט מציינים כי האתרים שלהם התחזקו בעקבות הקורונה, שהקשתה על יוצרי תוכן לצאת ולצלם בעצמם, וכפועל יוצא מזה גדלה הדרישה לשירותי "סטוק".

באופן מעניין, רק 9% מהמשיבים נמצאים בתחום יותר מעשור. 25% הצטרפו לעולם יוצרי התוכן במהלך השנה האחרונה - מה שמעיד על תאוצת המגמה.

הרווח הכספי

ומה באשר לפרנסה? כ-60% סיפרו כי הם עוסקים בתחום בהיבט העסקי ורואים בו כעבודה, ורק 37% עושים זאת כתחביב. למעלה ממחצית הנשאלים בסקר, כ-53%, השיבו כי הם מתפרנסים באופן חלקי או מלא מיצירת התוכן שהם מייצרים ומעלים לרשת. הכסף מגיע הן מפרסומות שמוצמדות לתוכן שלהם, והן משיתופי-פעולה עם מותגים - האופציה הרווחית יותר, לדברי פרידמן.

כ-55% דיווחו כי הם מרוויחים עד 5,000 דולר לשנה מתכני הווידאו שהם יוצרים ומעלים, כ-14% מרוויחים 10-30 אלף דולר בשנה, 8% מרוויחים 30-50 אלף דולר בשנה, 7% 50-100 אלף דולר בשנה, ו-3% בני מזל מרוויחים בשנה מקטעי הווידאו שלהם יותר מ-100 אלף דולר.

"בעיניי הקדמה תוביל לעוד פלטפורמות, וזה ייתן יותר אפשרויות להפיץ תוכן לקהל רחב, לבטא את עצמך, לשתף מה עובר עליך וגם להתפרנס" אומר פרידמן. "זה לא אומר שזה יבוא על חשבון יוטיוב ואינסטגרם, הם פה כדי להישאר".

ומה עם הישראלים? אנחנו אומנם עדיין לא שחקנים חזקים בתחום, אולם לדברי פרידמן "הקהל הישראלי עוקב אחרי הטרנדים, ומיישר קו עם מה שקורה בעולם המערבי. זה מגיע גם אלינו".