כך נעצרו שיתופי הפעולה הכלכליים עם האמירויות

הממשל האמריקאי הקפיא לתקופה בלתי מוגבלת את "קרן אברהם" שהקמתה הוכרזה לאחר החתימה על הסכמי אברהם בספטמבר 2020. כך אומרים לגלובס גורמים אמריקאים וישראלים המעורים בנושא. הקרן אמורה הייתה לקום בהשקעה משותפת של הממשל האמריקאי, האמירויות וישראל עם מדינות נוספות שיצטרפו בהמשך.

● כמעט שנה אחרי הסכמי אברהם: העסקים פורחים, הדיפלומטיה קצת פחות

ביידן סגר את הברז

בהודעת ההקמה נכתב כי "הקרן תגשים את ההתחייבויות שבהסכמי אברהם. הקרן, תזרים יותר מ-3 מיליארד דולר לשוק השקעות הפיתוח במגזר הפרטי כדי לקדם שיתופי פעולה כלכליים ולעודד שגשוג במזרח התיכון ומעבר לו. המדינות השותפות להקמת הקרן מקבלות בברכה את הצטרפותן של מדינות נוספות כדי לקדם את המטרות".

הקרן הוקמה ונכנסה לפעולה מיידית כבר בחודש אוקטובר, ובחנה בתוך שלושה חודשים מאות בקשות למימון מיזמים שונים. היא גם אישרה יותר מעשרה מהם בתחומי האנרגיה, הפודטק והפינטק. בנוסף, פנו לקרן מוסדות פיננסים גדולים מארה"ב שביקשו להצטרף להשקעה ולהגדיל את הון הקרן.

אלא שבחירתו של ג’ו ביידן לנשיא עצרה את הפעילות. בסוף ינואר, לאחר השבעת ביידן, התפטר מנהל הקרן אריה לייטסטון, שמונה על ידי טראמפ, והממשל החדש לא טרח למנות אחר במקומו ולא בכדי. הממשל אמנם תומך בהסכמי אברהם, למרות שנחתמו בעידן טראמפ, אבל פחות נלהב להקצות להם כספים מתקציבו. בדיקה במשרד החוץ של ישראל העלתה כי וושינגטון הודיעה לירושלים שפעילות הקרן נבחנת מחדש.

בפרסומים בארה"ב עלה כי בין הסיבות לבחינה המחודשת נמנות הוצאות הענק של ממשל ביידן לצורך היציאה ממשבר הקורונה. גורם אמריקאי בכיר אומר לגלובס כי הבית הלבן מעוניין בקידום והצלחת הסכמי אבהם ובהכנסת שותפות נוספות למהלכים הללו, אבל המיקוד יהיה במישור המדיני והקרן הוקפאה לזמן בלי מוגבל. גורם ישראלי מקביל מאשר ומספר כי בשיחות עם האמריקאים, הן בתקופת הממשלה הקודמת והן בממשלה הנוכחית, הובהר כי בשלב זה פעילות הקרן מוקפאת ואינה על הפרק.

האמירתים מתעכבים

ההקפאה הזו הייתה אחת מהסיבות להקמת הקרן האמירותית להשקעות בישראל, שהוכרזה בחודש מרץ אלא שגם הקרן הזו מדשדשת ומתעכבת. ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו ויורש העצר והשליט בפועל של איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, סיכמו על הקרן האמירותית החדשה. נתניהו קיווה להגיע להצהרה משותפת עם בן זאיד על הקרן באבו דאבי לפני הבחירות בישראל אך בשל עימות דיפלומטי עם ירדן, הדבר לא צלח.

בחודש מרץ, פרסם בן זאיד הודעה על הקמת קרן השקעות נוספת, של איחוד האמירויות בישראל בהיקף של 10 מיליארד דולר. הקמת הקרן סוכמה אז עם נתניהו ובהצהרה עליה נאמר שהיא תהיה משותפת לישראל ולאמירויות, ותשקיע בתחומי האנרגיה, התעשיה, התשתיות, החלל, הבריאות ועוד. הקרן תשים דגש על תמיכה במיזמים שיקדמו את הרווחה הכלכלית בשתי המדינות ובאיזור כולו. עוד נאמר כי היא תפעל בעיקר במגזר הפרטי.

מאז עברו כמעט ארבעה חודשים, שבמהלכם היו בחירות בישראל, והוחלפה הממשלה. בזמן הזה כמעט דבר לא זז בעניין הקרן למעט שיח כללי בין נציגי משרד החוץ לעמיתיהם באמירויות, על הדרכים לקידום פעילות הקרן, וחידוד ההסכמים הדיפלומטיים כך שיותאמו לפעילותה.

התקווה הישראלית

בצד הישראלי, משרדי הכלכלה, התשתיות, האנרגיה ואחרים מקיימים דיונים והתייעצויות איזה פרוייקטים להציע לקרן ההשקעות החדשה. התקווה כאן היא כי ההסכמים שחתם שר החוץ לפיד בביקורו בשבוע שעבר באמירויות, יספקו את המסגרת החוקית בישראל להשקעות של הממשל באמירויות דרך הקרן. אחד או שניים מהשרים הכלכליים של ישראל צפוי להגיע בקרוב לאמירויות, לביקור שיעסוק בעיקר בקרן ובדרכים ליישומה.

אבל בפועל, הקרן שמרכזה אמור להיות באמירויות טרם הוקמה, וגם לא נראית באופק הקרוב. באבו דאבי בוחנים בינתיים את התנהלות הממשלה החדשה ואת יכולותיה לקדם את הקשרים העסקיים והכלכליים בין המדינות. בין השאר, ממתינים שם להתפתחויות במכרז על נמל חיפה, שחברת הענק האמירותית DP של משפחת בן סוליים מתמודדת בו, לאחר שחברה לתעשיית מספנות ישראל. וכמובן שגם סוגיית קצא"א על השולחן.

סערת קצא"א

על הקשרים הכלכליים בין המדינות מעיבות מחלוקות מסתמנות עם הממשלה החדשה וגם תקריות דיפלומטיות עסקיות. בשבוע שעבר דיווחנו בגלובס על זעמם של אנשי העסקים משתיים מהמשפחות העשירות באמירויות על שר החוץ לפיד בגלל ביטול פגישה עימם.

גורם עסקי אמירותי אומר לגלובס כי נסיגה של ישראל מההסכם שחתמה קצא"א עם חברת MED-RED Land Bridge Ltd. לשינוע נפט מאזור המפרץ הפרסי לישראל, תוך אספקתו ללקוחות שונים באגן הים התיכון, תפגע ביחסים הכלכליים בין המדינות ותרתיע את החברות האמירותיות. לדבריו, היישום המוצלח של ההסכם, כלומר המעבר של המיכליות הראשונות דרך נמל אילת לאשדוד ללא כל תקלה או דליפה, אמור להפיג את החששות הישראליים, והפוטנציאל של הרחבת ההסכם עצום.

בממשלה החדשה, נזכיר, נשמעו קולות הדורשים לבטל את ההסכם, בין היתר של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרים ושרות נוספים. שר החוץ לפיד אמר לגלובס במהלך הביקור האחרון באמירויות כי צריך ללמוד את הנושא. "אנחנו לא רוצים לפגוע בסביבה, יש לנו מדינה לשמור עליה ואסור שיקרו עוד אסונות כמו בעבר (הדליפה בשמורת עברונה)". הנושא נדון גם בבג"ץ והמדינה אמורה לתת את תשובתה לעתירה בנושא.

גורם דיפלומטי באמירויות אומר לגלובס כי הסוגיה כמעט ולא נדונה בביקור הנוכחי, אבל לישראל הובהר כי ביטול ההסכם עשוי לפגוע בשיתוף הפעולה בנושאי אנרגיה, המשתרע גם לתחום הגז, ובאפשרויות השקעה של חברות מהאמירויות במיזמי תשתיות אנרגיה בישראל. עוד אמר כי באמירויות מצפים שהממשלה החדשה תעמוד בכל ההתחייבויות של קודמתה, וקצא"א היא אחת מהן.

אחד מהפרדוקסים בפעילות הדיפלומטית של ישראל באמירויות הוא הפער בין התועלת הכלכלית שהיא מביאה למדינה, לבין התנאים שבהם פועלים הדיפלומטים שלנו. על הפעילות הדיפלומטית-כלכלית הישראלית באמירויות מעיבים קשיים תקציביים גדולים. כך למשל הקונסוליה בדובאי, שאמורה להשתרע על קומה שלמה בבניין משרדים ותיירות גדול, שוכרת כרגע רק כמה משרדים במקום. גם טקס גזירת הסרט החגיגי, בהשתתפות לפיד ושר הבינה המלאכותית מהאמירויות, התקיים באולם שנשכר חד פעמית לצורך קיומו.

בשל הקשיים הללו, הפעילות אינה נרחבת דיה, ולא ממצה את הפוטנציאל העצום שלה. לפי פרטים שהגיעו אלינו, דירת השרד של הקונסול בדובאי אילן שטולמן מרוהטת חלקית בלבד, והוא נאלץ לישון על מזרן על הרצפה שכן עדיין לא נמצא התקציב לרכישת מיטה עבורו. גם הסגלים של השגרירות והקונסוליה עדיין לא מלאים, וידיהם של האחראים על האדמיניסטרציה מלאות בפתרונות יצירתיים לתקציב החסר.

תגובת משרד החוץ

ממשרד החוץ נמסר כי שגרירות ישראל באבו דאבי והקונסוליה הכללית בדובאי, מתפקדות במשרדים מסודרים מתחילת השנה באופן מלא. מכיוון שמדובר בנציגויות חדשות, יש תהליך מוסדר של אישורים תקציביים ואישורי תקנים וכוח אדם. משרד החוץ פועל לאיוש מלא של הנציגויות בהקדם והעמדת תקציב מתאים לפעילותן.