החברה שתאתר מקרים חריגים בהדמיות שגרתיות

חברת זברה מדיקל ויז'ן, הפועלת בתחום עיבוד המידע הממוחשב של תמונות הדמיה, נקראת בשם זה כי היא מנסה למצוא את הזברה היחידה בתוך עדר של סוסים. עניין לא פשוט, כאשר העדר הדוהר, לא נראה בעין האנושית המוגבלת. גם זברה יצאה לדרך כדי לחפש את החולה עם הממצא הדחוף ביותר בתוך תור שלם של בדיקות הדמיה.

במקור, כשהחברה הוקמה, המטרה הייתה להשתמש ביכולת הזו כדי לאתר בתורים לטיפול רפואי בבתי החולים, את המקרים שעלולים להתפתח באופן בלתי הפיך ממש בזמן הישיבה התור, אם לא יקבלו טיפול מייד. והחברה אכן יישמה את הגישה הזו, והצילה חיים.

בכל היום החברה מכריזה רשמית על שינוי גישה, שעליו היא כבר "דוגרת" מזה כמה שנים. החברה עדיין מחפשת זברות, אירועים חריגים קשים לזיהוי, אבל כבר לא בתורים לרפואה הדחופה בבתי החולים. במקום זאת היא מבקשת לאתר בצילומי הדמיה שגרתיים, בעיות רפואיות שהמטופלים בכלל לא יודעים שיש להם.

שינוי המודל העסקי 

אבל מדוע לפתע חברה שנחשבת לאחת מחלוצות קטגוריית הפענוח הממוחשב של תמונות הדמיה, תשנה מודל עסקי? ומה זה אומר על כל תחום הבינה המלאכותית בהדמיה? מנכ"ל החברה החדש, זוהר אלחנני, מסביר.

"אני מגיע לזברה אחרי 17 שנה בארה"ב. הקמתי שם חברה שעסקה במיחשוב בדיקות הדמיה. משם עברתי לעסוק דווקא בתחום הפיננסי ואז חזרתי לתחום עיבוד התמונה, אבל דווקא בעולם האמנות. ואז הכרתי את זברה, שבעצם מימשה את מה שהיה רק חזון רחוק כשעסקנו במחשוב תמונות ההדמיה. היא הייתה חלוצה בשימוש באלגוריתמיקה כדי להפיק מהתמונות האלה תובנות רפואיות חדשות", מספר אלחנני.

זברה עסקה אז, כאמור, בתעדוף של חולים דחופים בתור למיון או לטיפול דחוף. "עקבתי בעניין כשהחברה הוכיחה את עצמה במגוון מחלות וסוגים של הדמיה, ועבדה עם ג'ונסון אנד ג'ונסון כשותף ומשקיע", הוא אומר. "ראיתי כיצד החברה השכילה ליצור שותפות מידע עם קופת חולים כללית, כדי לפתח את האלגוריתמים שלה על בסיס כמות גדולה יותר של מידע". את הגישה הזו הובילו מייסד החברה איילה גורה והמנכ"ל הקודם אלעד בנימין.

אבחנה ללא הזמנה

ב-2017 הודיעה זברה על שיתוף פעולה עם גוגל, לפיו בית חולים שיעלה לענן של גוגל סריקה חדשה, יוכל להריץ עליה בבת אחת את כל סוגי האלגוריתמים שהחברה פיתחה. הוא יוכל לדעת אם יש בתמונה סימנים לכבד שומני, מפרצת עורקים, חסימת עורקים ועוד. זברה הציעה את ההצעה הזו ככלי לפריצה שיווקית לתוך בתי החולים, והיתרון היחסי שלה באותה העת היה העובדה שפיתחה אלגוריתמים למחלות רבות, ולסוגי הדמיה רבים, בעוד מתחרותיה לרוב התמקדו בתחום צר יותר. ההצעה להריץ בחינם "עוד כמה אלגוריתמים על חשבון הבית", נועד גם לעודד את בתי החולים לתת לה גישה לעוד מידע, כדי שתוכל לשפר עוד יותר את האלגוריתמים.

אבל זברה גילתה כך שהיא בעצם יודעת לזהות אצל המטופלים מחלות שהם כלל לא חשדו שיש להם. למשל מי שהעלה לענן צילום חזה שבוצע בגלל קשיי הנשימה, יכול היה "על הדרך" לקבל גם אבחון אוסטיאופורוזיס - הרי בתמונה מופיעות עצמות עמוד השדרה.

איך נראית מערכת היחסים עם הרדיולוגים? הם חוששים שאתם מנסים להחליף אותם?
"לא, הם מבינים שהמוצר הופך אותם לטובים יותר. לרדיולוג יש מגבלה של זמן וכמות אדירה של תמונות לראות. אנחנו יכולים לאפשר לו באותו הזמן לראות עוד דברים. מבחינת הרגולציה, אי אפשר להטמיע את המוצר שלנו בלי רדיולוג".

המטופלים שמחים לקבל מידע על מחלה שהם לא ביקשו לאבחן בכלל?
"זו שאלה שתלויה מאוד באופן שבו הרופא מנהל את השיחה עם המטופל. המטרה שלנו בסופו של דבר היא לעזור למטופלים לשמור על הבריאות שלהם. בעצם זה שהם עוברים הדמיה, הם נותנים הסכמה לקבל כל תוצאה שניכרת בה".

החיסכון: בטווח הארוך

"לזברה כבר היה ב-2017 מותג חזק והיא חדרה יפה לשוק. אבל בעצם, למצוא בסקירה של מישהו במיון משהו שלא מתבטא בתסמינים, זה אירוע בשכיחות מאוד נמוכה", אומר אלחנני. "לרוב יש גם סיבה לכך שמישהו הופיע במיון. זה קצת לחפש מתחת לפנס".

"למוצר יש ערך לבית החולים, והוא יכול אפילו להציל חיים, אבל מבחינת בית החולים זה לא ערך מאוד גבוה, והפוטינציאל מוגבל. כמו כן, ככל שהאירוע יותר נדיר, כך יחס הפולס פוזיטיב לעומת איתור המקרים האמיתיים, נראה פחות טוב. אנחנו עדיין חושבים שמוצר כזה הוא בהחלט נחוץ, אבל בתחום הזה יש לנו גם מתחרים, והחלטנו שרוב הערך שלנו יגיע מתחום בריאות הציבור".

במודל החדש, אם בוחנים סקירות קיימות ומגלים בהן מחלות חדשות, אפשר להציע טיפול מונע שיהיה משמעותי מאוד בחיי החולה וגם יחסוך הון רב למערכת הבריאות. לכן, אפילו שברגע הראשון בו סורקים את כל התמונות הקיימות במאגר של שירות בריאות מסויים, עלולים להיות מוצפים בחולים חדשים שלפתע צריכים טיפול, כשאתמול אלה אולי היו חולים שלא עלו שקל למערכת הבריאות, הרי שהתקווה היא שמערכות הבריאות יקחו בחשבון שבטווח הרחוק כל מטופל כזה היה עולה להם הרבה יותר. ואם מערכות הבריאות לא יפנימו את זה, אפשר לפנות גם לחברות הביטוח, במדינות בהן חברת הביטוח היא זו שמחזיקה את הסיכון.

אלחנני מסביר: "מבחינת מערכת בריאות או חברת ביטוח, ככל שהיא תדע יותר על מצב הבריאות האמיתית של כלל אוכלוסיית המבוטחים שלה, יש לזה ערך עצום. אפשר יהיה לנהל את הסיכונים בצורה הרבה יותר טובה". אבל יש עוד גורם שבוודאי מתעניין בטכנולוגיה הזו - חברות התרופות, שמשווקות את התרופות למניעת המחלות.

לכמה אנשים יש בכלל סריקה שאפשר לעבוד איתה? וכמה מחלות חדשות אתם מוצאים בממוצע?
"לרוב האוכלוסיה המבוגרת יותר יש סקירות, גם בחלק מבדיקות הסקר שמוצעות בתוכניות ביטוח עובדים. אנחנו רואים עשרות אחוזים של ממצאים שלא תועדו וכן מכוונים לטיפול מונע כלשהו, אם כי זה משתנה ממדינה למדינה. לרוב במדינות העניות יותר ישנם יותר ממצאים שלא אותרו בעבר, ואנחנו עובדים במגוון רחב של מדינות.

"האתגר הוא לא רק להצביע על הבעיה אלא לייצר מייד התראה לפעולה. למי בתוך המערכת אתה בכלל מפנה את המידע הזה, שאף אחד לא הזמין? אחד האתגרים הגדולים הוא לפצח את המערכת כדי שהמידע יגיע ברגע הנכון לאדם שיכול ורוצה לפעול".

יש לכם מתחרים בתחום הזה?
"ישנן חברות שמחפשות באמצעות בינה מלאכותית בתיקים הרפואיים סימנים למחלות שלא אובחנו. אנחנו היחידים שאני מכיר שהמודל העסקי שלהם הוא לעשות את זה באמצעות עיבוד תמונה. גם לתחום הזה המתחרים יגיעו, אני בטוח, כמו שהגיעו לחדרי המיון.

ההסכמים החדשים

זברה הודיעה השבוע על חתימת שני הסכמים משמעותיים במודל העסקי החדש שלה. מול ה-NHS, המבטח הלאומי של בריטניה, היא תוביל מחקר במימונו, בתחום של זיהוי אוסטיאופורוזיס ומניעת שברים. הפיילוט יערך בבית החולים כרמל.

הסכם נוסף נחתם מול שירותי בריאות כללית, במסגרתו יצאו החברות יחד לפיילוט בו יבחנו כמה מן האלגוריתמים של החברה: אבחון מחלות לב, אוסטיאופורוזיס ומחלות כלי דם. החברות כבר שיתפו פעולה בעבר, ואף כתבו יחד כמה מאמרים מדעיים.

בכללית הציבו מטרה שכבר בשנים הקרובות, הפתרונות של זברה יוטמעו בכל אחד מבתי החולים של הקופה ומוסרים: "נהיה הראשונים בישראל שיטמיעו פתרונות מבוססי בינה מלאכותית בפריסה רחבה בקהילה ובכלל בבתי החולים". כללית תאמץ גם את פתרונות איתור המחלות החדשות בסריקות קיימות, וגם את פתרונות התיעדוף של ממצאים דחופים, שהיו במודל העסקי הקודם.

הד"ר ארנון מקורי, מנהל המחלקה למידע דימותי בכללית, אומר כי "מדובר בפריצת דרך טכנולוגית כבירה אשר פותחת אפשרויות טיפוליות רבות ותשפר את איכות הטיפול הרפואי כללית שואפת להוביל את הטמעת טכנולוגיות בינה המלאכותית בדימות הרפואיות".

התפתחות נוספת שאלחנני שמח עליה במיוחד, היא קבלת קוד CPT, כלומר כניסת הטכנולוגיה ל"סל הבריאות של הביטוח הממשלתי האמריקאי (המבטח את המבוגרים מעל 65, ומשפיע בהחלטותיו גם על הביטוחים הפרטיים). "אם לרדיולוג אין תמריץ כלכלי להתעסק עם המערכת שלנו וההמלצות שלה, יהיה לנו מאוד קשה לשווק את המוצר", מודה אלחנני. "בשלב הראשון קיבלנו קוד המאפשר לחברות הביטוח לשלם עבור השירות, ובהמשך אנחנו מצפים שהוא יהפוך לקוד מחייב בתשלום. זו בעצם החלק האחרון שהיה דרוש כדי להשלים את המודל העסקי שלנו ולרשום הכנסות משמעותיות. אנחנו החברה הראשונה שקיבלה קוד כזה".

זברה מדיקל ויז'ן

תחום עיסוק: פענוח תמונות הדמיה באמצעות בינה מלאכותית
היסטוריה: הוקמה ב־2014 על ידי אייל גורה, אלעד בנימין ואייל טולדנו.
נתונים: גייסה עד היום 52 מיליון דולר, בין היתר מאמנון שעשוע, קרן aMoon, קרן אאורום, קושלה ונצ'רס ואאורקראוד
עוד משהו: מוטו החברה הוא "למצוא את הזברה היחידה בעדר סוסים"