מסרבים לתת גט? בית המשפט יעכב את חלוקת הרכוש שלכם

מלחמתם של בתי הדין הרבניים בתופעה המכוערת של סרבנות גט מוכרת היטב, והחוק אכן מעניק לבתי הדין הרבניים ארסנל של סנקציות המיועדות להפעיל לחץ כלכלי ונפשי על הסרבן או הסרבנית, אך הדרך להפעלתן אינה פשוטה.

לאור זאת מסורבי גט מיואשים פונים לא פעם לעזרתם של בתי המשפט לענייני משפחה, באמצעות הגשת תביעות נזיקין נגד הסרבן, אולם מדובר בהליך בעייתי מבחינת בתי הדין הרבניים, והוא עלול לא פעם להביא דווקא לתוצאה ההפוכה, כלומר לעיכוב ארוך יותר בסידור הגט ואף לפסילתו.

חוק יחסי ממון דווקא העניק לבתי המשפט האזרחיים דרך פשוטה וסלולה יותר להביא את סרבני הגט להסכים לסידור הגט, אולם השימוש בה מצומצם מאוד, אולי בשל חוסר מודעות לקיומה.

כאשר נחקק חוק יחסי ממון, הוא קבע כי חלוקת הרכוש בין בני הזוג תתבצע רק לאחר הגירושים. בחלוף מספר שנים הבין המחוקק כי כריכת חלוקת הרכוש בסידור הגט מאפשרת לצד החזק יותר כלכלית לעכב את הגירושים, ובכך להימנע מחלוקת הרכוש, תוך הפעלת לחץ כלכלי על הצד החלש יותר.

לאור זאת תוקן החוק, ונקבע כי ניתן לחלק את הרכוש כבר בתקופה שבה הזוג פרוד, ואין צורך להמתין להשלמת סידור הגט בבית הדין הרבני. למרבה הצער, הקלה זאת יצרה את הבעיה ההפוכה, במסגרתה לא פעם דווקא הצד החלש כלכלית דורש את חלוקת הרכוש בבית המשפט האזרחי - אך באותה עת ממשיך לסרב לגט בבית הדין הרבני.

הפתרון לכך ניתן בשני סעיפים בחוק יחסי ממון, הקובעים כי בית המשפט ובית הדין הרבני רשאים להתנות את חלוקת הרכוש בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואים או גט, וכן לעכב את חלוקת הרכוש, אם הם סבורים כי המבקש פועל בחוסר תום-לב בעניין התרת הנישואים או הגט.

כך למשל, בפסק דין שניתן בשנת 2015 פסק השופט כי "הגעתי לכלל התרשמות כי סירובה של האישה לקבל את גיטה מאת האיש, נעוץ כולו בניסיונות האישה להגדיל את חלקה ברכוש המשותף. מבחינתה של האישה, הגט הוא טובין שיש וניתן לסחור בו".

האישה באותו מקרה התעמרה כל-כך בבעלה, עד כי בית המשפט הוציא צו הגנה בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, והיה ברור לבית המשפט שהיא אינה מעוניינת בשלום-בית, כי אם בהמשך ההתעמרות בבעל באמצעות סירוב הגט. לאור זאת פסק בית המשפט כי הליך חלוקת הרכוש יעוכב, ואת הכספים שהבעל חייב לאישה, היא תקבל רק לאחר שתסכים לקבל גט בבית הדין הרבני.

הוראת חוק אחרת במסגרת חוק יחסי ממון מאפשרת הפעלת לחץ על צד עקשן, שמתעלל במתכוון בבן הזוג או בילדים, באמצעות מתן סמכות לבית המשפט או בית הדין הרבני לתת הוראות שונות בדבר חלוקת הרכוש ומועדו, בהתחשב "בכל הנסיבות הקשורות בטובת ילדיהם הקטינים" של הצדדים.

כך למשל, בשנת 2019 בית הדין הרבני בתל אביב התקשה לכפות על אב להביא את ילדיו לטיפול פסיכולוגי שהיה נחוץ להם, וזכה ליחס מזלזל מאוד מהאב, עד שהאב פנה לבית הדין בנושא הסדרת חלוקת הרכוש. בית הדין הרבני ניצל את ההזדמנות והודיע לאב כי בסמכותו לעכב את העברת הכספים המגיעים לו, עד שיציית להחלטות בית הדין בנושא הילדים.

אכן לא פעם מתברר כי הדרך היעילה ביותר להביא בני זוג חסרי תום-לב לשתף פעולה עם החוק ועם פסיקות בית המשפט עוברת דרך הכיס, ועיכוב קבלת הזכויות המגיעות להם על-פי חוק יחסי ממון הוא אמצעי פשוט, שמן הראוי לעשות בו שימוש רחב יותר.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה