מועמדים חסרי ניסיון מתקשים תמיד למצוא את המשרה הראשונה שתפתח להם את הדלת לשוק העבודה, אבל מתברר שבהייטק זה אפילו קשה יותר. כך לפחות עולה מסקר שעשה אתר חיפוש העבודה דרושים IL. לפי ממצאי הסקר, רק 4.5% מהמשרות המפורסמות בענף ההייטק מיועדות לג'וניורים, מועמדים חסרי ניסיון. זאת לעומת 40% מהמשרות לחסרי ניסיון בתחום הרפואה, 30% בתחום המכירות ו-20% בתחום הכספים.
מהסקר עולה עוד כי 55% מהנשאלים הגישו קורות חיים ליותר מ-60 משרות, ו-64% זומנו עד לשלושה ראיונות עבודה או שלא זומנו כלל.
"אמרו לי לא לקחת את זה אישית"
מור ביטון, בת 27 מפתח תקוה, חווה את המציאות הזאת על בשרה. באוגוסט האחרון היא סיימה תואר במערכות מידע באקדמית תל אביב יפו, ומאז היא לא מוצאת עבודה. ביטון גם לא מקבלת דמי אבטלה, מאחר שלא עבדה לפני כן, כפי שנדרש בחוק. "אמרו לי שלג'וניורים קשה למצוא עבודה ושלא אקח את זה אישית, אבל זה מבאס ומאכזב. השקעתי כל כך הרבה בתואר, חיפשתי בכל הפלטפורמות והמקסימום שהגעתי אליו זה ראיון HR. אלה שחזרו אמרו 'זה לא רלוונטי, צריך ניסיון תעסוקתי של חצי שנה לפחות'".
לגל חלפון, בת 25 מראשון לציון, נדרשו שנה וחודשיים למצוא עבודה. בתחילת השנה השלישית ללימודי הנדסת תוכנה במכללת אפקה, היא התחילה לחפש עבודה, שלחה קורות חיים לשניים או שלושה מקומות מדי יום, שלחה הודעות למגייסים והייתה פעילה בלינקדאין וברשתות החברתיות. היא אפילו התקבלה לתעשייה האווירית, אבל המשרה נסגרה עקב הקורונה. בחצי השנה האחרונה היא עובדת כמפתחת במשרת סטודנט ב-BigID, הפועלת בתחום של מדיניות הגנה על פרטיות ומידע אישי.
חלפון לא הופתעה כשהתקשתה למצוא עבודה אף שלמדה הנדסת תוכנה, הנחשבת תחום מבוקש. "לא פעם ולא פעמיים נתקלתי במשרות שמפורסמות לסטודנטים ודורשות ניסיון. זה הצחיק אותי. אני לא יודעת לכמה סטודנטים יש ניסיון. אני יודעת שרוב החברים שלי מצאו עבודה רק בחברות קטנות ולא בחברת גדולות או ציבוריות".
לפי הסקר של דרושים IL, יותר מ-95% ממחפשי העבודה בתחום ההייטק חשים שמעסיקים לא מעוניינים בעובדים חסרי ניסיון. יותר מ-44% מהם מעידים שנדרשה להם יותר משנה למצוא את העבודה הראשונה שלהם כחסרי ניסיון.
ל-31% מהם לקח בין חצי שנה לשנה למצוא את העבודה הראשונה שלהם בהייטק ו- 20% הצליחו למצוא עבודה בטווח זמן שנע בין שלושה חודשים לחצי שנה.
"אצל ג'וניורים, רק אחרי שנה קוטפים את הפירות"
הממצאים מעט מפתיעים לאור הדיווחים על בליץ של גיוסים בהייטק. גם בדוח רשות החדשנות שיצא לפני חודשיים נקבע כי "ישנן אינדיקציות כי משבר הקורונה השפיע על הנכונות של החברות להעסיק ג'וניורים, עובדים עם עד שנתיים ניסיון. לצד ירידה של 24% במספר העובדים הג'וניורים בחברות שדיווחו על פגיעה במידה רבה, נרשמה עלייה של 37% במספר הג'וניורים בחברות שדיווחו כי המשבר השפיע עליהן באופן חיובי.
לדברי דנה אייזן, סמנכ"לית משאבי אנוש ControlUp, חברה המפתחת מערכות לניהול מידע, "תמיד קשה למצוא משרה ראשונה. מצד המעסיקים גם הגיוס של עובדים לא מנוסים ארוך יותר וגם הקליטה. לעובד מנוסה תוך שלושה חודשים את יכולה לתת לו משימות עצמאיות, אצל ג'וניור רק אחרי שנה קוטפים את הפירות. הצוות צריך להשקיע המון בעובד לא מנוסה וכל שעת אדם כזו היא יקרה".
בכל זאת, היא אומרת, מדובר בהשקעה כדאית. "אתה בעצם קונה פוטנציאל ויכול להפוך אותו לטאלנט. חצי מראשי הצוותים שלנו התחילו כג'וניורים. עובדים לא מנוסים מגיעים עם הרבה מוטיבציה וחריצות, מוכנים לעבודה קשה, ואלה ערכים שחשובים לנו. עשינו את זה בעבר ונעשה במהלך השנה, עכשיו יש לחץ של גיוסים ותזוזות בשוק וכרגע זה פחות מתאים לגייס ג'וניורים".
לדברי חלפון, לחבריה שלמדו באוניברסיטה ולא כמוה במכללה היה קל יותר. לדברי אייזן, "יש חברות שלוקחות את המצטיינים מהאוניברסיטה, אנחנו לא רוצים רק את ההוכחה האקדמית אלא אנשים פתוחים שרוצים ללמוד לעבוד ובעלי משמעת עצמית".
"יש מקום להגדיל את משרות הג'וניורים"
לדברי יפעת ברון, מנכ"לית עמותת itworks, במהלך תקופת הקורונה החברות לא הרבו לגייס ג'וניורים, אבל בחודש האחרון כן חל גידול במספר משרות הג'וניור המוצעות. "יש הרבה יתרונות בגיוס של ג'וניורים כאשר מסתכלים על פיתוח ההון האנושי לטווח הארוך, זו דרך להגדיל את הפול של הטאלנטים בארגון", היא אומרת.
"כשאתה לוקח סטודנטים ומשקיע בהם במהלך התואר ונותן להם פרויקטים לא קריטיים - כשהם יסיימו את התואר הם יהיו פנויים ומנוסים. יש מקום להגדיל את משרות הג'וניורים. אלה משרות שנשארות בישראל ומפתחות את המשק וכאן ההסתכלות היא לגמרי לטווח ארוך".
למה זה לא קרה בקורונה?
"אני חושבת שהייתה בתקופה הזאת בעיה בחניכה של עובדים מרחוק, בקליטה של עובד בבית, שרק שולחים אליו את המחשב הביתה".
איך עוברים את "מחסום הג'וניור"
דנה אייזן, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת ControlUp, נותנת כמה טיפים שיעזרו להשיג משרה ראשונה בהייטק
1. נטוורקינג: אל תוותרו על שום ערוץ - חברים, אחים דודים, שכנים, חבר'ה מהצבא. בסוף מישהו שומע על משרה שמתפנה.
2. עבודת שטח: חברות הייטק גדולות כמו אינטל מחזיקות 20% משרות סטודנטים וג'וניורים. מפו את החברות הגדולות, היכנסו לאתרים שלהן ושלחו קורות חיים באופן אקטיבי.
3. הכנה לראיון: עשו סימולציה עם אנשים שעובדים בתחום על ראיון, קראו על המוצר, על הטכנולוגיה. מג'וניורים מצפים לבוא מוכנים יותר.
4. כל ניסיון תעסוקתי קובע: גם אם הייתם מדריכים בצופים ועבדתם בברגר קינג, זה יכול להעיד על תכונות כמו משמעת עצמית, חריצות ומוסר עבודה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.