הסבת משרדים למגורים ובנקאות פתוחה: האוצר חושף את הרפורמות הצפויות בחוק ההסדרים

כחלק מההליכים לקראת אישור תקציב המדינה, הציג הלילה (ד') משרד האוצר בפני ראש הממשלה, נפתלי בנט, את עיקרי השינויים המבניים שיתלוו לתוכנית הכלכלית לשנים 2021-2022. התוכנית נשענת על שלושה עקרונות מרכזיים: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי, בין היתר, על-ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה ועוד; פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד. התוכנית טעונה את אישור הממשלה.

 הפחתת יוקר המחיה באמצעות פתיחת היבוא 

בין הנושאים שהוצגו, תוכנית להפחתת יוקר המחיה באמצעות חשיפת המשק ליבוא ורפורמה בתקינה. תוכנית החשיפה ליבוא שהציג שר האוצר אביגדור ליברמן מבוססת על מספר עקרונות, ובהם: התאמה לסטנדרט בינ"ל - מוצר שעומד ברגולציה האירופית ומשווק באירופה יוכל להימכר בישראל; מעבר להצהרה - כניסת יבוא לישראל על בסיס הצהרה ולא בדיקה מקדימה והעברת כלל מוצרים החייבים בתקן רשמי מבדיקה מקדימה להצהרה; וכן מסלול יבוא מקביל - קביעת חובה לרגולטורים לייצר מסלול ליבואנים מקבילים, שלא באמצעות מסמכי מקור מהיצרן.

פתיחת שוק הבנקאות

עוד במסגרת חוק ההסדרים מתכנון ליברמן חקיקה שתקדם "בנקאות פתוחה". אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט, והפיננסית בכלל, הוא המונופול שבו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע הפיננסי של הלקוחות. החוק החדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמת הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי הדיגיטלי האישי שלהם.

למעשה מדובר במעין "ZAP בנקאי" שיחזק את הלקוחות אל מול הגופים הפיננסים, יקדם כניסת גופים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) לשוק, יגביר את התחרות במערכת הבנקאית ויפחית את הוצאות משקי הבית והעסקים הקטנים למערכת הבנקאית. זהו צעד ראשון בקידום רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל, שמשלים חתיכה קריטית בפאזל להגברת התחרות, יחד עם צעדים רבים שקידם בשנים האחרונות משרד האוצר יחד עם בנק ישראל, ובהם הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים למערכת הפיננסית שהובילו בין היתר להקמת בנק דיגיטלי חדש, רפורמת הניידות בין בנקים ("מעבר בקליק") והקמת מאגר נתוני אשראי.

 הגדלת שיעור התעסוקה ופיריון העבודה 

בנוסף יכלול חוק ההסדרים, אימוץ דוח התעסוקה וטיוב ההכשרות המקצועיות. בהתאם להמלצות ועדת התעסוקה לשנת 2030 וכדי להגדיל את שיעור התעסוקה ופריון העבודה, מוצע לקבוע יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות מעוטות השתתפות, ולערוך רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית כך שההכשרות יהיו איכותיות יותר (בהיבטי השמה ופריון), יופעלו בשיתוף מעסיקים ומגזר פרטי ויותאמו לצרכים במשק.

עוד מקדמים באוצר במסגרת התקציב שינוי מבני שוק התעסוקה. במטרה לתת מענה כולל, מותאם ואיכותי לטיפול בדורשי עבודה, מומלץ בתוכנית של האוצר לאחד את הגופים והיחידות הממשלתיות שעוסקות בתחום התעסוקה (מסלולי תעסוקה במשרד הכלכלה ואת שירות התעסוקה) עם זרוע עבודה ובכך לצמצם כפילויות, ליצור מסע לקוח ברור וקל ומעקב ובקרה על נתונים.

הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה בקרבת שכונות מגורים

במסגרת הטיפול בשוק הדיור וביוקר הדיור, מתוכנן לכלול בחוק ההסדרים תוכנית ל"הסבת משרדים למגורים". מדובר בתוכנית שנכללה גם ברפורמות שנכללו בחוק ההסדרים שגובש לקראת תקציב 2020, אשר לא יצא לפועל.

ברחבי המדינה קיימים עשרות מיליוני מ"ר המיועדים לתעסוקה ולמסחר שאינם צפויים להתממש בעשורים הקרובים. לאור עודף ההיצע המשמעותי הקיים של שטחי תעסוקה ברחבי המדינה, וכן בשל הצורך בהגדלת היצע הדיור ובייעול השימוש בקרקע וזאת במיוחד בלב אזורי הביקוש, מוצע לאפשר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות (Micro Units). באוצר סבורים כי מדובר בצעד יגביר באופן משמעותי את הכדאיות הכלכלית במימוש המקרקעין, לרבות יתרת שטחי התעסוקה, ייתן מענה לצורך בשטחי ציבור ויאפשר להוסיף לשוק אלפי יחידות דיור מדי שנה לשימוש אוכלוסייה צעירה ובני הגיל השלישי בלב אזורי הביקוש.

 עידוד השקעת אנג'לים בהייטק

בנוסף יכלול החוק, תוכנית לאומית לקידום צמיחת ענף ההייטק והמובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל. מתוך מטרה לחזק את ענף ההייטק ואת המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל, מתוך כוונה להביא לצמיחה, הגברת הפריון והעמקת ההיבטים החיוביים של הענף, מוצעים מספר צעדים: אשרור תוכנית ה-AI הלאומית; פישוט והסרת חסמים בירוקרטיים לעידוד מיזוגים ורכישות, הסרת חסמים וטיוב עידוד השקעת אנג'לים ופטור על מס עבור ריבית על הלוואה מגוף פיננסי זר; הגדלת האפשרות של חברות הייטק להרחבת בסיס הפעילות בישראל; הקמת צוות לבחינת הסרת החסמים בפני צמיחת שוק ההייטק ;השתתפות ישראל בתוכנית המו"פ של האיחוד האירופי; אישור תוכנית להגברת העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה.

טיפול עומק ברישוי העסקים

התוכנית של האוצר כוללת כמובן גם את התוכנית להפחתת הרגולציה, שהציגו השבוע ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר ושר המשפטים גדעון סער.

בין היתר, במסגרת התוכנית להפחתת הרגולציה, מתוכנן טיפול עומק בכל נושא רישוי העסקים בישראל. כיום ישנם בישראל כ-190 אלף עסקים שמחויבים ברישיון עסק. התנאים לרישיון נקבעים על-ידי 7 רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון, וללא בחינת עלויות. בהתאם, תהליך הרישוי משית על העסקים עלויות גבוהות ונמשך זמן ארוך, באופן שפוגע בעסקים רבים, קטנים כגדולים, ובפעילות הכלכלית הכוללת של המשק. לטובת טיפול בנושאים אלה ויישום מהלכי רישוי עצמי כפי שכבר קבע המחוקק מוצע להקים ועדה מאסדרת לרישוי עסקים. הוועדה תהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות ותפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, לקיצור של הליכי הרישוי, ולמיקוד של דרישות הרישוי בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים - כל זאת תוך שמירה על שלום הציבור ובריאות הציבור.

באשר לרגולציה סביבתית נקבע כי יערך איחוד של כלל היתרי המשרד להגנת הסביבה להיתר אחוד שיינתן למשך 10 שנים ללא שינויים למעט חריגים; תתקיים חובת שקילת שיקולים כלכליים על ידי המשרד והתאמת הרגולציה לסטנדרט הבינלאומי; ויקבע מנגנון השגה על תנאים בהיתר, וכן מנגנון השגה במקרה של היתרים לתשתיות לאומיות.

רפורמה ברישוי לבנייה

עוד יכלול חוק ההסדרים רפורמה בנושא רישוי לבנייה ואפשרות לרישוי עצמי בבינוי. היתר בנייה הוא שלב הביניים בין תוכנית מאושרת לבין הבנייה בשטח. כפי שפורסם לאחרונה בדוח מבקר המדינה, הליכי הוצאת היתר בנייה בישראל ארוכים מאוד ומהווים צוואר בקבוק במאמצים להגדלת היצע הדיור.

בכדי להתמודד עם בעיה זו, הצעת חוק רישוי עצמי נועדה לאפשר מסלול מקביל למסלול הרגיל בוועדה המקומית. במסגרת מסלול זה, אדריכל מנוסה יוכל לחתום על היתר בנייה במקום הוועדה המקומית. היתרים במסלול זה יחויבו לקבל אישור מכון בקרה, וזאת במטרה לוודא את ההיבטים הבטיחותיים במבנה.

שיפור התחבורה הציבורית בטווח הקצר

בין הרפורמות של ליברמן קיימת גם רפורמה שנועדה לשפר את התחבורה הציבורית המקרטעת בישראל על ידי הפחתת רגולציה בתחבורה הציבורית, ייעול השימוש בנתיבי תחבורה ציבורית, נתיבים מהירים והקלות בתחום סמכויות תמרור.

לגישת האוצר, הדרך לשפר את התחבורה הציבורית בטווח הקצר עוברת דרך הפחתת מגבלות על הפעלת שירותי תחבורה פרטיים בדגש על מעסיקים ורשויות מקומיות; הקמת יחידה לאכיפה בנת"צים במשרד התחבורה; אכיפה בנת"צים באמצעות אמצעי תיעוד שיותקנו באוטובוסים; הסמכת חברות תחבורה ממשלתיות כרשויות תמרור מקומיות בפרויקטי נת"צים, לתקופת התכנון וההקמה; דיווח לציבור על מדדי תחבורה ציבורית שנתיים על ידי משרד התחבורה; וכן תיקוני חקיקה שיאפשרו את תפעולו של פרויקט PPP לתכנון, מימון, הקמה, הפעלה ואחזקה של חניוני חנה וסע במבוא איילון (ראשון לציון), ושפיים והפעלת רשת נתיבי אגרה מהירים.

התנעת פרוייקט המטרו

אחד מפרוייקטי הדגל שמסמנים ליברמן וגורמי המקצוע באוצר הנו פרויקט המטרו בגוש דן. באוצר רוצים לקדם כעת את הפרויקט, שבעלות של 150 מיליארד שקל, שיאפשר את האצת הפיתוח הכלכלי והאורבני בגוש דן, באמצעות מתן מענה תחבורתי לצורכי תושבי האזור.

התוכנית של האוצר בהקשר זה כוללת יצירת מסגרת חוקית ייעודית שתאפשר את קידום הפרויקט בלו"ז הנדרש למשק ותכלול, בין היתר: תעדוף לפרויקט והערכות לאומית מצד כלל המשרדים והרשויות הממשלתיות, הסרת חסמי תכנון ורישוי, ייעול כניסה למקרקעין, הסדרת תהליכי תאום תשתיות עם חברות תשתית ורשויות מקומיות, ייעול הוועדה ליישוב סכסוכים בין גופי תשתית, הנחייה לקדם הסדרים רגולטוריים ייעודיים לפרויקט, וצעדים נוספים.

עוד בתוכנית, הגדרת חבילת התקציב והמימון הנדרשת למטרו, לרבות החלטות מנהליות והסדרי חקיקה בנדל"ן ומסים הנדרשים למימון הפרויקט.

 תוכנית ליצוא קנביס

עוד במסגרת התוכניות שהוצגו לראש הממשלה בנט נמצאת גם תוכנית ליצוא קנאביס. בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בקנאביס לשימוש רפואי במדינות רבות בעולם ובכללן גם בישראל. במקביל, צוות בינמשרדי שבחן את הנושא מצא כי למדינת ישראל יתרון מהותי על פני מדינות מתחרות בהיבטי רמת המו"פ, רמת הידע ורמת הרגולציה של התחום, שיוכלו לסייע בהפיכת המוצרים הישראלים למובילים עולמיים ואף לסטנדרט בינלאומי. עם זאת, נראה שלאור חסמים שקיימים בתחום, פוטנציאל זה טרם מומש.

מטרת ההחלטה לקידום יצוא הקנאביס הרפואי היא להסיר את החסמים הקיימים, באופן שיאפשר לחברות הקנאביס להרחיב ולגוון את אפשרויות היצוא, ובכך לאפשר את פיתוח תעשיית הקנאביס בישראל בפרט, ופיתוח הכלכלה הישראלית ככלל. זאת, תוך שמירה על ההוראות הנוגעות לשמירה על ביטחון הציבור ועל אינטרסים ציבורים אחרים.

קידום דיגיטציה ממשלתית: אפס נייר ואפס תור

בעשור האחרון ממשלת ישראל שמה לעצמה מטרה לקדם, לשפר ולהטמיע את המהפכה הדיגיטלית בעבודת הממשלה והמגזר הציבורי, וכן לעודד ולסייע לאזרחים ולעסקים לעשות שימוש ביתרונות טכנולוגיות המידע וזאת לצורך שיפור השירותים לאזרחים ועסקים וייעול עבודת הממשלה. על אף השקעה ממשלתית משמעותית, בשנת 2020 הידרדרה ישראל למקום ה-56 בעולם במדד השירותים הדיגיטליים של האו"ם (OCI) וזאת לעומת מקום 40 במדד של שנת 2018. לפיכך, בכדי לשפר את עבודת הממשלה ולצורך מתן שירותים דיגיטליים איכותיים לאזרחים, מוצע לבצע מספר שינויים בתחום הדיגטציה וה-IT הממשלתי במסגרת חוק ההסדרים הקרוב.

ראשית, מציע האוצר לערוך רפורמת דיוור דיגיטלי ("אפס נייר") - רישום מען דיגיטלי של אזרחים ותאגידים וזאת לצורך מעבר לדיוור דיגיטלי של גופים ציבוריים לתאגידים ולגבי אזרחים רק במידה שהם יודעים לעשות שימוש במען הדיגיטלי ויבחרו בכך. על פי האוצר, הצעד צפוי ליעל את עבודת הממשלה ולחסוך למשלם המסים עד 200 מיליון שקל בשנה, ולהפחית בירוקרטיה לאזרחים ועסקים (יתור הצורך להגיע לסניפי הדואר לצורף איסוף דואר רשום).

בנוסף, מומלץ להסיר חסמים משפטים לביצוע פעולות באופן דיגיטלי ("אפס תור") - רפורמה שתאפשר לגופים ציבוריים לספק שירותים באופן דיגיטלי גם במקרים שבהם נעשה שימוש בחקיקה במונחים פיזיים (כגון: התייצבות, מסמך מקור, תעודה מקורית, נייר, מעטפה וכו'). הצעד יוביל להפחתת בירוקרטיה ולשיפור השירות לאזרחים.

שיפור מערך הכליאה בישראל

הרפורמות של ליברמן כוללות גם תוכנית לשיפור מערך הכליאה בישראל. כיום בישראל ישנם מתקני כליאה ישנים ולא יעילים. בעוד שבמתקנים אלה יחסי אסיר-סוהר גבוהים משמעותית מהעולם, תנאי הכליאה בהם ירודים.

מוצע בהחלטה זו לבחון סגירה של מתקני כליאה מיושנים והקמת מתקן כליאה חדשני, המבוסס על טכנולוגיות ותוך התייעלות בכוח אדם. במסגרת זו מוצע בנוסף כי העלאה של תקן הכליאה תעשה באישורו של שר האוצר וכן להקל באפשרות השחרור באיזוק אלקטרוני וכל זאת על מנת להביא לכליאה יעילה יותר מהמונהג היום.

רגולציה בכבאות

לא פעם נשמעו תלונות מצד עסקים בישראל על הדרישות שמונחתות עליהם מצד רשות הכבאות והערמת קשיים לקבלת אישור לטובת פתיחת העסק.

רשות הכבאות וההצלה קובעת דרישות בטיחות אש במאות אלפי נכסים במדינת ישראל. דרישות הבטיחות מתמקדות במספר תחומים עיקריים: עסקים טעוני רישוי (בתי עסק עם רישיון), נכסים שאינם טעוני רישוי (בתי ספר, בתי חולים, מבני משרדים, בסיסי צה"ל, תשתיות מדינה ועוד) ובנייני מגורים. כיום קביעת הרגולציה נקבעת על ידי הוראות נציב שמוציאה רשות הכבאות וכן אכיפת הרגולציה והערעור על הרגולציה נעשית על ידי רשות הכבאות.

מוצע לקבוע כי הרגולציה בישראל תותאם לרגולציה הנהוגה בעולם המערבי, תוך קביעה לעגן את הוראות הנציב הנהוגות היום בתקנות באישור הכנסת. ההערכה היא כי המהלך יחסוך מיליארדי שקלים בשנה לעסקים בישראל.

ייעול מערכת המשפט

עוד מהלך דרמטי שכלול במסגרת חוק ההסדרים של ליברמן עובר דרך הכוונה לייעל את מערכת המשפט העמוסה בישראל. ההליך המשפטי בישראל ארוך ויקר בהשוואה בינלאומית.

ההליך האזרחי בישראל אורך 1,000 ימים ועלותו מוערכת בכ-25% משווי התביעה. הדבר מביא לכך שהציון הבעייתי ביותר במדד עשיית עסקים הוא מדד אכיפת החוזים. על פי מחקרים, להתארכות משך הדיון ועלותו יש השלכות כלכליות של מיליארדי שקלים בשנה על המשק הישראלי ועל יכולות לעשות עסקים. מוצע לקבוע סדרה של צעדים שנועדה להוריד עומס ולייעל הן את ההליך הפלילי והן את ההליך האזרחי.

בין הצעדים הללו, מעבר להקלטות בתי משפט במקום הקלדת הדיונים על ידי קלדניות. כיום בישראל, בניגוד לעולם, הפרוטוקול המחייב בישראל הינו פרוטוקול מוקלד. מוצע לעבור להקלטות בדיונים באמצעים טכנולוגים מתקדמים ובכך לקצר משמעותית את זמני הדיון.

עוד מוצע לעבור להיוועדות חזותית בהליך פלילי. על מנת לייעל את מערך הסעת הכלואים, להטמיע טכנולוגיות ולקצר את ההליך המשפטי מוצע לאפשר בדיונים פליליים היוועדות חזותית (VC) של עצורים בחלק מההליכים ובהסכמתם.

כן כוללת התוכנית של ליברמן בוררות חובה בתביעות "פח אל פח". כיום ישנם אלפי הליכים בשנה של תביעות "פח אל פח" בין חברות ביטוח וחברות ליסינג. תביעות אלה, המנוהלות בבית משפט ושבדרך כלל הינן קטנות בהיקפן, מייצרות עומס על המערכת. מוצע לעבור להליך בוררות חובה בהליכים אלה.

מעבר לאנרגיה ירוקה

התוכנית של ליברמן כוללת לא מעט רפרומות ירוקות, וביניהן גם מעבר לאנרגיה ירוקה. במטרה לעודד מעבר לאנרגיה נקיה באמצעות ייצור חשמל יעיל וירוק ומעבר לתחבורה חשמלית ולשם הגברת ההשקעה בתשתיות כחלק מאסטרטגית היציאה ממשבר הקורונה, מקדם משרד האוצר החלטת ממשלה ותיקוני חקיקה נלווים הכוללים שורת הקלות רגולטוריות והסרת חסמים לקידום משק חשמל ירוק. ב

החלטה נקבע, בין השאר, כי יש לפעול להסרת חסמים לאנרגיה מתחדשת על ידי יצירת מנגנון שיאפשר הקמת מתקנים סולאריים בדו שימוש (אגרו וולטאי) עם חקלאות בהיקף נרחב; יצירת מסלול תכנוני שיאפשר הקמת מתקני אגירה בפריסה ארצית ובהליך מקוצר; הגדלת הזמינות של קרקעות לאנרגיה מתחדשת באמצעות הסדרת אופן פינוי נפלים במיזמים; ייעול ההליך התכנוני של רשת החשמל; פטור בהוראת שעה מהיטלי השבחה לאנרגיה מתחדשת בדו שימוש; הרחבת מסלול פטור מהיתר בנייה למתקנים סולאריים בדו שימוש; קיצור הליך אישור פרויקטי אנרגיה מתחדשת ברשויות מקומיות; הקלות מימון פרויקטי אנרגיה מתחדשת ברשויות מקומיות; והעלאת הודאות ליזמים בהליכים השונים להקמת מיזם.

עוד על פי החלטת הממשלה יש להכין תשתית למעבר לתחבורה חשמלי: כל דייר בבניין משותף יהיה רשאי להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי, ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים; חיוב כל בניין חדש בהנחת תשתית בסיסית הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי; קידום תשתיות הנדרשות לטעינת אוטובוסים חשמליים תהיה בהליך מזורז; בחינה וקידום שינויי מיסוי נדרשים לאור המעבר לתחבורה חשמלית וכן קידום מנגנון יעדים להפחתת פליטות ליבואנים ויצרנים.

בנוסף כוללת התוכנית גם התייעלות אנרגטית במשרדי ממשלה על ידי ייעול צריכת האנרגיה בממשלה, הקמת אנרגיה מתחדשת ואגירה במשרדי הממשלה ומעבר לתחבורה חשמלית במשרדי ממשלה.