למה הנציגים החרדים מתנגדים להורדת גיל הפטור ל-21?

היחס של חברי הכנסת החרדים להודעה על הורדת גיל הפטור לגיוס לגיל 21, מזכיר את הבדיחה המוכרת על האריה והשועל שהלכו להציק לשפן. "אם הוא יחבוש כובע, נשאל למה אתה חובש כובע וניתן לו מכות. ואם הוא יהיה בלי כובע נשאל למה אין לך כובע וניתן לו מכות". ואם נסכם את זה בפשטות: בכל מקרה הפוליטיקאים החרדים ימצאו את הסיבה למה חוק הגיוס לא טוב להם.

הכותרת שיצאה מחוק הגיוס החדש מדברת על הורדת גיל הפטור מחובת גיוס לצעירים חרדים לגיל 21. הטיעון המרכזי להורדת גיל הפטור הוא, שכובד המשקל של היעדרות הגברים החרדים משוק העבודה מקשה על הציבור הישראלי יותר מהיעדרם של גברים חרדים משירות צבאי. הורדת גיל הפטור לגיל 21 תשחרר אלפי צעירים חרדים מהחסם החוקי המונע מהם יציאה והשתלבות בשוק התעסוקה.

אנשים שמקורבים לפוליטיקאים החרדים התייחסו ליוזמה להוריד את גיל הפטור לגיל 21, כאל "רשעות וטיפשות". החשש הגדול שלהם, אינו מכך שרבים יעזבו את הישיבות בגיל 21 וילכו לעבוד. החשש העיקרי הוא מנרמול היחסים בין הציבור החרדי לצבא והפיכת הגיוס לצבא לדבר שאינו "מאיים" על החרדים.

בניגוד לתפיסה הרווחת, הסיבה העיקרית לכך שרוב הציבור החרדי אינו מתגייס לשירות צבאי, אינה בשל לימוד התורה וקיום עולם הישיבות. הסיבה האמיתית היא, כי השירות הצבאי נוגד את אורח החיים החרדי, את תרבותו, זהותו ותפיסת עולמו. השירות הצבאי, בעצם היותו שירות חובה, מתיימר להתערב באורח החיים החרדי ולכפות עליו נורמות וערכים מנוגדים.

החוק החדש שמאפשר לצעירים חרדים לצאת לשוק העבודה ללא חשש מכפיית שירות צבאי, משקף למעשה תפיסה רווחת בחברה הישראלית המשלימה עם הטיעון שהמדינה אינה צריכה לכפות ערכים על אוכלוסייה המתנגדת לערכים אלו.

וכאן בדיוק טמון החשש של החרדים המתנגדים להורדת גיל הפטור ל-21. בשנים האחרונות הלכו ורבו הצעירים החרדים המשרתים בצה"ל, בדגש על שירות משמעותי וקרבי בחטיבות גבעתי וצנחנים. בשנה האחרונה אף הוקם מסלול לשילוב חרדים בסיירות מובחרות. ההצלחה של מסלולים אלה נובעת בראש ובראשונה מהיעדר אלמנט הכפייה. מודל השירות של צעירים אלו הינו התנדבותי ונעשה מבחירה חופשית על ידי השתלבות בפלטפורמות מותאמות הן בהכנה לשירות, בטירונות ובשירות המבצעי בחטיבות החי"ר.

האינטרס של הפחתת החיכוך ותחושת הכפייה, צריך להיות אינטרס משותף של הציבור החרדי והחברה הישראלית כולה. אותם אחוזים לא מבוטלים במגזר החרדי שמבינים כבר היום שהשירות הצבאי אינו נוגד בהכרח את אורח חייהם, ילכו ויגדלו ככל שתפחת הכפייה והשירות הצבאי יהיה מתוך הערכים המשותפים ולא מתוך חובה לא רצויה.

נכון אמנם שכריכת היציאה לשוק העבודה עם שירות צבאי, היא טעות שטוב עושה מי שפועל לבטל אותה, אך היחס של המדינה לשילוב החרדים בצה"ל צריך להיות בדומה לפעילות הממשלה לעידוד תעסוקת חרדים.

ההשקעה של המדינה בתוכניות הכשרה ותעסוקה שמעלות באופן עקבי את שיעור הגברים החרדים המשתתפים בשוק העבודה, יכולה להיות מודל מצויין לתכניות לעידוד גיוס בקרב חרדים. פתיחת מסלולים אטרקטיביים, הקניית ערכים לאומיים ותכניות מנהיגות חברתית, הן רק דוגמאות בודדות לתכניות ממשלתיות שניתן לפתח כדי ליצור גל של התעניינות בשירות צבאי משמעותי בקרב צעירים חרדים.

הכותב הוא ממייסדי מסלולי הלוחמים החרדים בצה"ל