למרות הסכנות: יתרונות השימוש בקורקינטים עולים על החסרונות

הקמפיין נגד הקורקינטים והאופניים החשמליים במרחב הציבורי לא מוצדק, בעיקר משום שהוא לא מתאמץ להציג אלטרנטיבה ראויה לצורך בהתניידות מהירה ויעילה במרכזי הערים.

אלפי הקורקינטים הפזורים במרכז הארץ בערים תל אביב, פתח תקווה, רמת גן, גבעתיים, בת ים וחולון נותנים מענה חשוב וחיוני לצורך יום יומי של ציבור משתמשים גדול הזקוק לפתרון של המייל האחרון לרכבת, למשרד או לבית, זאת בזמן שכמות כלי הרכב גדלה והערים הופכות לפקוקות וצפופות יותר ויותר.

מקרה מבחן ניתן ללמוד מפתח תקוה שבה לפני פחות משנתיים העניק, ראש העיר רמי גרינברג, הרשאה לחברות הקורקינטים השיתופיים לפעול בתחומי העיר תחת היתר ורגולציה ברורה. על אף סקפטיות של גורמים שונים בצורך ובנחיצות, לאחר זמן קצר של פעילות כמות השימושים עומדות על מאות אלפי רכיבות שהחלו בעיר, כך שניתן לראות שמדובר בהחלטה נכונה, הנותנת מענה לצורך ולעשרות אלפי הרוכבים שעושים שימוש בשירות.

הכלים מעניקים פתרון תחבורתי יעיל לאלפי תושבי העיר שמוותרים על רכבם ויוצאים לעבודה רכובים על קורקינט. עשרות אלפי השימושים החודשיים מלמדים על אימוץ מהיר של תושבי העיר ומתן מענה להגעה מהירה ויעילה ליעדם. בזבוז הזמן ביציאה ובחזרה מהעבודה נחסך, האמצעי נוח ופשוט לתפעול ומאפשר יותר זמן פנוי לעיסוקים אחרים במקום עמידה ארוכה בפקקים המזדחלים.

לא ניתן להכחיש ולהתעלם מהסכנות הטמונות בשימוש בכלים אלה וגם בשימוש לרעה שחלק קטן מהרוכבים עושים בהם, אבל כמו בכלי רכב, בהם הסיכון בשימוש גדול פי כמה וכמה, אף אחד לא חושב או שוקל להפסיק להשתמש בהם או לסגור כבישים למרות אלפי נפגעים מדי שנה בתאונות דרכים וכמו שעשרות הולכי רגל מקפחים את חייהם מדי שנה בדרכים, כולנו ממשיכים ללכת ברגל - וטוב שכך, גם השימוש בקורקינטים, שלא חף מבעיות וצורך ברגולציה, חינוך ובהתאמות נדרשות, יכול להיות מנותב לשימושים טובים, נסיעה בטוחה וזהירה ושימוש מושכל, שכן התועלות עולות על החסרונות.

היבט נוסף ומרכזי הינו היבט של איכות הסביבה, כפי שקבעה ד"ר לוסי מהוני, מנהלת קבוצת הרכיבה וההליכה בארגון C40, רשת של 40 ערים מובילות בעולם המחויבות לטיפול באיכות הסביבה, שהיתרונות הפוטנציאלים של הקורקינטים לנושא איכות הסביבה הינם, בין היתר, פינוי מקום להולכי רגל - צמצום פקקים, הפחתת זיהום האוויר והרעש הסביבתי ויעילות אנרגטית לעומת מכוניות. אוסיף ואציין כי גם לא בושה לחנך ולבקש גם התחשבות של הנהגים שעושים שימוש בכביש ובדרך ולשלב את הקורקינטים כחלק מהמרחב העירוני.

בפועל ובהתאם לנתונים, התושבים מצביעים ברגליים (ובקורקינטים), הביקושים המתגברים והשימושים ההולכים ומתרבים מלמדים על תופעה שרק תגדל, תתעצם ותלבש צורות תחבורתיות חדשניות נוספות בעתיד, בעקבות הגודש התחבורתי במרכזי הערים שרק הולך וגדל. הסקרים מעידים על כך ש-25% מסך הרכיבות בממוצע הינן רכיבות שהיווי תחליף לרכב פרטי ו-35% מהרכיבות מהוות השלמה לתחבורה ציבורית, נראה כי הרוכבים בוחרים באלטרנטיבה על חשבון הרכב הפרטי וכן מביאים לעלייה בשימוש בתחבורה ציבורית בכך שההגעה לתחנות התחבורה הציבורית (רכבות, אוטובוסים, מוניות), קלה יותר.

בעיר גדולה כמו פתח תקווה שהופכת למטרופולין גדול ומשמעותי, העירייה צריכה לספק לתושביה, למבקרים ולעובדים בה, מגוון רחב, ככל האפשר, של פתרונות תחבורתיים יעילים, ירוקים וחסכוניים ובמקביל לדאוג לתשתית רגולטורית שתתמוך במענים אלה.

כיום, הנתונים ללא ספק מצביעים על כך שהכלים השיתופיים כאן כדי להישאר.

הכותב הוא מנכ"ל החברה לפיתוח פתח תקוה