הבלוף הגדול של הותמ"ל עדיין כאן

בדיוק לפני 10 שנים, בשנת 2011, ישראל געשה עם המחאה החברתית, אשר בשיאה הוציאה מאות אלפי אזרחים לרחובות. המחאה עסקה בסוגיות חברתיות וכלכליות רבות, אך סוגיית הדיור הייתה בראשה. מאז ועד היום, משבר הדיור מלווה אותנו, ומן הרגע הראשון, מערכת התכנון נמצאת במוקד.

בראשית הדרך, רוה"מ דאז נתניהו הבטיח "סופרטנקר" למחירי הדיור, מה שהביא להקמת הווד"לים - ועדות תכנון מיוחדות לאשר יועדו לאשר תכניות למגורים. הסופרטנקר לא עבד. התכנון עבד נהדר, נוספו עוד אלפי יחידות דיור להיצע התכנוני, אבל הפלא ופלא מחירי הדיור המשיכו לעלות.

משנכשלה הממשלה בהורדת מחירי הדיור, החליטה לתת שוב מאותה "תרופה", רק בעוצמה חזקה יותר. ב-2014 הוקמה בהוראת שעה וועדת תכנון חדשה - הותמ"ל, שפעלה במשך 6 שנים, עד לפני כשנה. מדובר במוסד תכנון ארצי, בעל הרכב המוטה באופן מוחלט לנציגי ממשלה, סמכויות דרקוניות לאישור תכניות למגורים, יכולת לגבור על כל תכניות המתאר הארציות והמחוזיות, יכולת לתכנן בשמורות טבע ויערות, יכולת לתכנן בניגוד לתכניות כוללניות, בעל הליך תכנון מהיר וללא יכולת לערור על החלטותיו.

והנה, 7 שנים אחר כך, מאות אלפי יחידות דיור הוספו למלאי התכנוני, מחירי הדיור ממשיכים לעלות. מה הצעד הראשון עליו מכריזים שרת הפנים ושר השיכון? להקים מחדש את הותמ"ל. משום מה, הבלוף הגדול של הותמ"ל ממשיך לבעוט, למרות שכבר נחשף מזמן. אין צורך בותמ"ל ובעקיפת המנגנון התכנוני. יש מלאי תכנוני מספק לשנים רבות קדימה. הבעיה היא בביצוע.

לפי נתוני מינהל התכנון והרשות להתחדשות עירונית, בחמש השנים האחרונות אושרו קרוב ל-700 אלף יחידות דיור, כמעט פי שתיים מממספר יחידות הדיור שאושרו בחומש שקדם להן, ובסך-הכול קרוב למיליון יחידות דיור בעשור. על אף העלייה התלולה באישורן של יחידות דיור, בחומש האחרון אנו רואים ירידה עקבית, משנה לשנה, בהיקף התחלות הבנייה ובסך-הכול ירידה של 10% בחמש שנים. יהיו שיטענו שמדובר בירידה זמנית, שכן ישנו פער של זמן בין התכנון להתחלות הבנייה בשל הליכי שיווק, אך כשבוחנים את שיווק הקרקע בשנים הללו, עולה תמונה עגומה עוד יותר: ירידה עקבית משנת 2017 ועד היום בהיקף העסקאות שחתמה רמ"י עם זוכים במכרזי קרקע לבניית יחידות דיור, כאשר יחידות הדיור שנכללו בעסקאות שנחתמו בשנת 2020 הגיעו לשפל ועמדו על כ-55% ביחס ליחידות הדיור שנכללו בעסקאות שנחתמו בשנת 2017.

בשורה התחתונה, לאורך כל השנים בהן פעלה הותמ"ל, מחירי הדיור ממשיכים לטפס, כמעט ללא הפסקה, ובשנתיים האחרונות אפילו בתלילות. קו ישיר מחבר בין עליית משבר הדיור לכותרות, למתקפה שהחלה על מערכת התכנון. ההצהרות וההתבטאויות הפומביות, ובהתאם, גם הכותרות במדורי הכלכלה בשבועות האחרונים, מכוונים ישירות למינהל התכנון שיושב תחת משרד הפנים. שמענו את הדרג הפוליטי יוצא בהצהרות על קידום חקיקה מחודשת של חוק הותמ"ל כפיתרון לעליית מחירי הדיור, אך מעיון מהיר ומפוכח בנתונים מצטיירת תמונה ברורה וחד משמעית: בעוד מערכת התכנון סיפקה את "הסחורה" בשנים האחרונות, בעשרות אחוזים מעבר ליעדים שהוטלו עליה, הרי שביחס לביצוע, עולים כשלים חמורים. הקריסה המוחלטת בשיווקי הקרקע של רשות מקרקעי ישראל והירידה העקבית בהתחלות הבנייה מצביעות על כך שגופי הפיתוח - רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון - כשלו לחלוטין.

אלו, מובכים מהנתונים הנמוכים של השיווק וההקמה של יחידות הדיור, באים בטענות למערכת התכנון. במקום לעשות בדק בית, וטיפול בכשלים ובחסמים שעומדים בפני ביצוע התכניות, גופי הפיתוח שוב מוכרים לנו כי הבעיה היא בתכנון, ודוחפים להקמה מחודשת של גוף תכנוני בעייתי מכל בחינה: סביבתית, חקלאית, תחבורתית ,אורבנית, חברתית וציבורית.

הגיעה העת לביצוע של התוכניות שאושרו; הגיעה העת לתכנון שפוי, מקיים, משתף, נכון לתקופה ולצורך בהתמודדות עם משבר האקלים; הגיעה העת להפסקת פעילותה של הותמ"ל, שנולדה בחטא, כשלה לכל אורך פעילותה וראוי שתחלוף מהעולם.

הכותב הוא מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע