השופטת בארט מראה את אופייה השמרני אבל לא ממלאת אחר ציפיות הימין בארה"ב

כשכשאיימי קוני בארט מונתה לבית המשפט העליון על-ידי הנשיא הקודם דונלד טראמפ, ציירו אותה הדמוקרטים כאיום על הגנות בריאות הציבור, והרפובליקאים ראו בה שמרנית שתגשים את רצונם להסיט את רוחו של בית המשפט בחדות ימינה.

כעת כשהיא מכהנת כשופטת, בארט במידה רבה לא ממלאת אחר התחזיות לא של אלה ולא של אלה.

היא הצטרפה לרוב 7-2 שדחה עתירה נגד חוק הבריאות של ברק אובמה, שדמוקרטים בסנאט הזהירו שהיא תילחם נגדו, כשהתנגדו פה אחד לאישור מינויה באוקטובר.

היא גם הרחיקה עצמה מהחברים השמרנים ביותר בבית הדין בכמה מקרים, ובמקום זה הצטרפה לנשיא בית הדין ג'ון רוברטס ולשופט ברט קבאנו על-מנת להתאים למיעוט הליברלי בבית הדין, על-ידי זה שעשתה צעדים קטנים ימינה ופירשה מקרים פרשנות צרה ולא מרחיבה. באופן דומה, בארט לא הצטרפה לקריאות של שמרנים אחרים לאמץ כמה נושאים בוערים כולל כמה עתירות המבקשות להגביל זכויות של להט"בים.

"היא עושה רושם של חברה זהירה בבית הדין שלא הולכת להטיל פצצות או להצהיר הצהרות סוחפות, אלא לשפוט במקרים על בסיס אינדיבידואלי", אמר הפרופסור למשפטים מאוניברסיטת אייווה דרק מולר, שלמד תחתיה כשלימדה בבית הספר למשפטים נוטר דאם. הוא אמר שיש רפובליקאים שהתאכזבו מכך שכמה מהמקרים שהגיעו לפתחה לא השיגו תוצאות שהתאימו לעדיפויות הפוליטיות שלהם.

לא מותירה ספק לשייכות לאגף הימני

כשהחלה בארט במה שעשוי להפוך לקריירה בת עשור כשופטת, שמרה המשפטנית בת ה־49 על פרופיל נמוך, שאלה שאלות זהירות בדיונים בעל-פה, נמנעה מרטוריקה חזקה וכתבה מעט - גישה מוכרת לשופטת חדשה.

אך בארט הותירה מעט ספק לגבי העובדה שהיא חלק מהאגף הימני של בית הדין, ואף פעם לא הטילה קול לצד השופטים הליברלים נגד רוב שמרני. מינויה, שבא להחליף את השופטת הליברלית המנוחה רות באדר גינסבורג, מיצק רוב שמרני 6-3 בבית הדין.

במקרים משמעותיים מבחינה אידאולוגית, כולל תמיכה בריבונות מדינות והגבלת אכיפה של חוק זכות ההצבעה, הגנה על תורמים גדולים מחובת הגילוי, מניעת סיוע ממבקשי מקלט שאינם אזרחים וחסימת רוב האסירים מפתיחה מחדש של המקרים שלהם כשמוכרזים כללים חוקתיים חדשים - עמדה בארט לצד שופטים שמרנים אחרים אל מול המתנגדים הליברלים.

השפעתה הורגשה מיד כשהוגשו עתירות נגד הנחיות חירום שהיו קשורות למגפת הקורונה. השופטת גינסבורג, שלושת העמיתים הליברלים שלה והנשיא רוברטס לרוב תמכו בעמדתם של פקידי בריאות הציבור. כשבארט החליפה את גינסבורג הדינמיקה השתנתה ויצרה לעתים קרובות רוב 5-4 שנתן עדיפות למנהגים דתיים כשאלה היו בניגוד לצעדים הדרושים כדי להכיל את המגפה.

על-פי האתר Scotusblog, השופטת בארט כמעט תמיד הצביעה כמו השופטים האחרים שמינה טראמפ, השופט ניל גורסוש והשופט קבאנו, איתם הסכימה 91% מהזמן. היא הסכימה הכי פחות - 58% מהמקרים - עם השופטת הליברלית ביותר בבית הדין, סוניה סוטומאיור.

דבר הדעה הראשון שפרסמה, לגבי סכסוך הקשור לחוק חופש המידע, הגביל גישה ציבורית למסמכים רשמיים שפקידים ממשלתיים אומרים שנוסחו ב"תהליך שיקולי".

מאוחר יותר בקדנציה שלה, כתבה בשם רוב חריג של שישה שופטים - שלושה ממוני טראמפ אליהם הצטרפו שלושה שופטים ליברליים - על-מנת להגביל את הקריאה המרחיבה של משרד המשפטים של תקנה משנת 1980 לגבי אמינות בשימוש במחשבים, משהו שהזהירה שהיום יכול לכלול גם פעילויות נפוצות "החל מהגזמה חיובית בפרופיל באתר היכרויות ועד שימוש בשם עט בפייסבוק".

דבר הדעה החשוב ביותר שכתבה היה אולי הקצר ביותר, מסמך בן שלושה עמודים שתויק במקרה שבו ארגון קתולי הורשה לעשות שימוש בכספי משלמי מסים כדי לספק שירותי טיפול בילדים מבלי לציית למדיניות עירונית האוסרת על אפליה נגד זוגות חד־מיניים. במסמך זה, הדפה את טענותיהם של השופטים גורסוש, קלארנס תומאס ושמואל אליטו, שרצו שינויים בתקדים משנת 1990 שהגבילו החרגות דתיות מחוקים כלליים.

יחד עם השופט קבאנו - וברוב המקרים יחד עם השופט סטיפן בראייר - קראה לערוך דיונים שקולים ולאורך זמן לפתח מסגרת חדשה על-מנת לטפל בחיכוכים בין חופש הדת ומחויבות חוקית שעשויים להחליף את התקדים בנושא זה, הנודע כמחלקת התעסוקה נגד סמית'.

"הדרך שבה בית המשפט הזה פותר חיכוכים בין חוקים כלליים וזכויות תיקון ראשון אחרות - כמו חופש הביטוי והאספה - הייתה הרבה יותר עדינה", כתבה, זאת לעומת מתן משקל רב יותר לדת, כפי שרצה השופט אליטו יחד עם השופטים תומאס וגורסוש.

המבחן הבא: דיונים בנושא הפלות

בארט מצאה עצמה רק לעתים רחוקות בדעת המיעוט, אבל בימים האחרונים של ממשל טראמפ הייתה בצד המפסיד של חלוקה 5-4 בין השופטים שדחתה עתירת חרום של בעלי בתים וסוכני נדל"ן שביקשו לסיים באופן בהול השהיה פדרלית על פינוי דיירים, שהמרכז למניעת הפצת מחלות הטיל בזמן המגפה משיקולים של בריאות הציבור.

היא גם הובילה את המתנגדים בבית הדין בפסיקה 5-4 שבה אמר נשיא בית הדין רוברטס שניו ג'רזי לא יכולה להפעיל עקרונות של חסינות ריבונית בניסיונה לחסום חברת גז טבעית משימוש בכוח הממשלה הפדרלית כדי לתפוס בעלות על קרקע שהייתה צריכה בשביל הפרויקט.

רמזים נוספים לגבי השופטת בארט עשויים לבוא במהירות במושב הנוכחי, כשעל לוח התיקים יש תיק גדול בנושא הפלות שייתן לבית הדין הזדמנות לבחון מחדש עשורים של תקדימים שהגנו על הזכות לבצע הפלות.