הכתובת כבר על הקיר: יש לפעול יותר כדי לעודד חיסכון לטווח ארוך

בשבוע שעבר פירסם משרד האוצר את תוכנית השינויים המבניים שהוא ממליץ לכלול בחוק ההסדרים כחלק מאישור תקציב המדינה לשנים 2021-2022. שינויים אלו כוללים בשורות חשובות ומנסים לתת מענה לכמה מהאתגרים המרכזיים בפניהם ניצבת כלכלת ישראל. אולם, לטעמי, חסר בתוכנית מאמץ ממוקד בעידוד החיסכון לטווח ארוך של הציבור, שתכליתו לאפשר פרישה לגמלאות תוך שמירה על רמת חיים דומה לזו שלפני היציאה לפנסיה.

אל לנו לחשוב שעיסוק כיום בפנסיה הוא מותרות. הכתובת היא כבר על הקיר - מי שיישען רק על ההפקדות הפנסיוניות שלו, לא יצליח לשמור על רמת החיים שלו בפרישה. חייבים גם חיסכון לטווח ארוך נוסף ולכן המדינה חייבת לתמרץ אותו יותר ממה שהיא עושה היום.

דרך אחת פשוטה היא באמצעות הגבהת התקרה של הפקדה שנתית לקופת גמל להשקעה או ביטולה לחלוטין. כיום שיעור המס על רווחי הון מהשקעות בבורסה הינו 25%. אולם מי שמשקיע באמצעות קופת גמל להשקעה עד לתקרה של כ-70,000 שקל בשנה ואינו מושך את ההשקעה עד הגיעו לגיל 60, יכול החל מגיל 60 למשוך את השקעתו כקצבה מבלי לשלם מס על רווחי ההון שנצברו לו בקופה לאורך השנים.

ראוי להוריד את שיעור המס על רווחי הון מהשקעות לטווח ארוך

יש שיטענו בצדק שרבים אינם יכולים להרשות לעצמם לחסוך לטווח ארוך מעל 70,000 שקל בשנה, ובשל כך עבורם הגבהת התקרה בקופת גמל להשקעה אינה אפקטיבית. בנוסף, השקעה דרך קופת גמל להשקעה כוללת תשלום דמי ניהול לגוף שמנהל את הקופה.

לכן, אני סבור שראוי להוריד את שיעור המס על רווחי הון מהשקעות לטווח ארוך בבורסה בכלל ולא רק דרך המסלול של קופת גמל להשקעה. לדוגמה, ניתן לקבוע ששיעור המס הבסיסי נשאר 25%, אולם על השקעות שלא מומשו במשך 10 שנים הוא יורד ל-15%, ועל השקעות שלא מומשו במשך 20 שנים הוא יורד לאפס. מאחר ש-25% הוא שיעור מס נכבד, הורדתו כתלות בתקופת ההשקעה תהווה תמריץ חזק לדחות מימוש השקעות וכך החוסכים לטווח ארוך למעשה ירוויחו שלוש פעמים.

פעם אחת בשל החיסכון במס; פעם שנייה בגלל שבמקרים רבים כסף שממומש מהשקעות לא חוזר לחיסכון אלא עובר לצריכה שוטפת; ופעם שלישית בשל ממצאים רבים שמעידים שבממוצע התשואה על השקעות לטווח ארוך שלא נוגעים בהן גבוהה יותר מאשר התשואה על השקעות שקונים ומוכרים בתדירות גבוהה.

לחלופין, ניתן להיעזר בהסדר המס שמופעל במקרה של הכנסות מהשכרה של דירה למגורים. בהסדר זה הכנסות שכירות עד לגובה של כ-5,000 שקל בחודש פטורות ממס, ואם עוברים את התקרה, לא ישולם מס גבוה מ-10% על הכנסות השכירות מהשקל הראשון.

כלומר, על פניו, נטל המס על השקעה בבורסה גבוה יותר, אולם ראוי לציין שבמקרה של דירה יש גם מס רכישה (אותו אין במקרה של רכישת ניירות ערך בבורסה) וגם מס שבח במכירתה, אם כי בהתקיים תנאים מסוימים ניתן להגיע למזעור מס הרכישה ומס השבח על דירה. לפיכך, אפשר לשקול אימוץ חלקי של הסדר המיסוי של דירה למגורים ולקבוע שכל שנה 60,000 השקלים הראשונים של רווחי ההון בבורסה יהיו פטורים ממס, ועל מנת לעודד את ההשקעה לטווח ארוך, בכפוף לכך שמדובר בהשקעות בניירות ערך שהוחזקו למשל 10 או 15 או 20 שנים ומעלה.

יש צורך גם בחינוך פיננסי הולם

ביקורת על כך שהטבת המס המוצעת כאן תיטיב עם אנשים אמידים שאותם אין צורך לעודד להשקיע לטווח ארוך, כיוון שממילא הם עושים זאת, הינה לגיטימית. לכן, ניתן לקבוע סף למתן הטבת המס שמבוסס למשל על גודל תיק השקעה מקסימלי שמעליו לא תינתן ההטבה. מובן שקביעת סף שכזה חושפת לפרצות דוגמת פיצול ניהול התיק על ידי חברי בורסה וגופי השקעות שונים, אולם ניתן למנוע פרצה שכזו באמצעות שימוש בטכניקה דומה לזו של תיאומי מס כשלאנשים יש מספר מקורות הכנסה. אין ספק שישולם כאן מחיר בירוקרטי שיתכן וראוי לשלם אם רוצים להגביל את מתן ההטבה.

לצד הטבות המס שתוארו לעיל, ראוי שהמדינה תשקיע בחינוך פיננסי ובחיזוק ההסברה שתעודד חיסכון לטווח ארוך. כולנו מודעים לכך שצריך לשמור על תזונה נכונה ולעסוק בפעילות ספורטיבית. חשוב גם שכולנו נהיה מודעים לכך שכמה שנתחיל מוקדם יותר לחסוך לטווח ארוך, כך נשפר דרמטית את הסיכוי שלנו לפרוש לפנסיה מבלי לפגוע ברמת החיים שלנו.

הכותב הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות.