דוח ה-OECD שפורסם לאחרונה אודות המגזר הציבורי נפל כפרי בשל בעיקר בקרב כלכלנים המתנגדים לעבודה המאורגנת. אחת ההמלצות בדוח הייתה להגביל את זכות השביתה בשירותים המכונים חיוניים ולהקים מוסדות חלופיים ליישוב סכסוכים במגזר הציבורי. בין היתר, הציעו הכותבים לייצר מסגרת בסיס למו"מ, כך שרק לאחר שמסגרת זו נכשלת ניתן לעבור לשימוש בעיצומים ושביתות.
מעבר לעובדה שרק לפני שנתיים פרסם אותו ארגון דוח שקבע שעבודה מאורגנת חשובה לצמיחה, להעלאת הפריון ולצמצום פערי שכר במשק עולה השאלה האם קידום בוררות חובה המעקרת למעשה את זכות השביתה באמת יכול לתרום לשיפור מערכת יחסים בין העובדים למעסיקים?
כמעט ואין שביתות
בואו נדבר על מספרים. מאז כהונתו של יו"ר ההסתדרות הקודם אבי ניסנקורן וממשיכו בתפקיד ארנון בר דוד כמעט ולא התקיימו שביתות במשק. מספר ימי השביתה בתקופתם היה הנמוך ביותר בשני העשורים האחרונים. עובדה זו מוכיחה שארגון העובדים הגדול מאמין ופועל כדי ליישב את סכסוכי העבודה בהידברות, ורק אם מוצו כל האפשרויות יתיר לוועד לפתוח בעיצומים.
ובכלל, מהם אותם "שירותים חיוניים"? האם העובדות הסוציאליות היו מצליחות לשפר את תנאי העסקתן ללא היכולת לאיים בשביתה? האם מאבק הרופאים והאחיות היה צולח ללא יכולת זו? לצערי הרב, משרד האוצר הוכיח לאורך השנים שרק בהפעלת שרירי העובדים או באיומים ניתן להסכים על הטבות או לפחות למנוע קיצוצים.
מגמת הירידה ארוכת הטווח בחלחול הצמיחה לעובדים מהווה המשך ישיר להחלשת כוחם של העובדים. יתרה מכך, כיצד ניתן לקבוע האם שביתה מידתית? מדובר בסוגיה הניתנת לפרשנויות וכבר קיים מנגנון - ביה"ד לעבודה. הוא שבוחן האם שביתה חוקית והאם ישנה פגיעה בלקוחות ובאזרחים. בידו הסמכות להגביל שביתה וגם אם יחליט לפעול כך, עצם הכרזת השביתה מאפשרת להעלות את מצוקת העובדים לסדר היום הציבורי.
לחשב מסלול מחדש
המלצה נוספת בדוח היא לרענן את מערכת השכר במגזר הציבורי ולתגמל עובדים יותר ע"פ כישורים. לפי מחקרים שביצעתי התשואה למיומנויות במגזר הציבורי בישראל היא חיובית ובהשוואה למדינות ב-OECD גבוהה יחסית - לכן אימוץ המלצה זו אין בכוחה להפחיד את עובדי המגזר הציבורי.
בתקופה של משבר כלכלי ובריאותי שכולנו חווינו בשנה וחצי האחרונות נדרש משני הצדדים, עובדים ומעסיקים לחשב מסלול מחדש, או ליתר דיוק לחשב אמון מחדש. תתפלאו, לפעמים האינטרסים של שני הצדדים יכולים להיפגש כשישנה מערכת יחסים המושתת על הערכה הדדית.
מאידך, קידום חוק בוררות חובה בשירותים חיוניים עתיד לפגוע באורח דרמטי בזכויות העובדים ובמערכת שברירית עם המעסיקים, והוא טומן בחובו נזקים הרי גורל לטווח הארוך. עם כל הכבוד לחשיבותו של ה-OECD המלצה זו אינה יכולה להיות על סדר יומה של הממשלה החדשה.
הכותב הוא כלכלן בכיר בבנק ישראל, ויושב ראש ועד העובדים הארצי של הבנק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.