השידוך בין יוסי כהן לסופטבנק יחריף את התחרות על חדי הקרן

בסוף השבוע חשף גלובס את דבר מינויו של יוסי כהן, לשעבר ראש המוסד, למנהל ההשקעות של קרן סופטבנק בישראל. קרן הענק לא הייתה צריכה למנות את כהן בכדי להתחיל ולעבוד כאן - היא פעילה מאוד בישראל בשנה האחרונה והצוות הבכיר שלה בלונדון ביצע כאן מספר עסקאות, בהן השקעות בחברות צומחות כמו טראקס, אניויז'ן ורדיס לאבס.

אך בכל זאת העובדה שבענקית ההשקעות הגלובלית בחרו בכהן, שם בולט שפותח דלתות בארץ ובעולם, מהווה שלב נוסף במלחמה על חדי הקרן הישראליות. בין הקרנות המשתתפות ניתן למנות את בלאקסטון - שנכנסה באופן רשמי לפעילות בישראל רק לפני שלושה חודשים - לצד טייגר, איניסייט, KKR וסופטבנק.

לפי בדיקת גלובס וחברת המחקר IVC, בישראל פעילות 90 חברות טכנולוגיה פרטיות בעלות שווי של 200 מיליון דולר ומעלה ושגייסו הון מאז 2018 ועד סוף יוני. אינסייט מושקעת ב-21 מתוכן, סופטבנק וטייגר בחמש חברות כל אחת, ואילו השאר מבקשות לאתר השקעות חדשות. זהו שוק לא גדול במיוחד עבור קרנות הענק, אבל כזה שמגלם פוטנציאל נרחב להפקת מספר דו־ספרתי של חדי קרן, לא דבר של מה בכך. בין החברות הבולטות ברשימה זו ניתן למצוא ענקיות פרטיות כגון WhiteSource, Rapyd, Melio, JoyTunes, Forter, Lightrix ו-Aqua Security.

התחרות על היזמים רק תלך ותחריף. בפני היזמים עומדות יותר ויותר אופציות, ובעיקר האפשרות לצרף את קרנות הענק בשלבים שונים ולצרכים שונים, בהתאם לצבע ולגוון שמביאה איתה כל קרן. לא שהם צריכים שותפים בישראל לצורך כך. הם הסתדרו יפה גם כשהקרנות השקיעו מחו"ל, אבל כשיש שותף ישראלי נגיש, גם להם יותר קל לגשת. וכשהתחרות גדלה, גם השווי גדל בהתאם.

התחרות על החברות הישראליות מגיעה משלוש קטגוריות של קרנות: בראשונה ישנן קרנות פרייבט אקוויטי שהקימו גם זרוע צמיחה; השנייה כוללת קרנות גידור המבזרות את פורטפוליו ההשקעות שלהן גם בחברות פרטיות, כדי להעלות את התשואה למשקיעיהן;  והשלישת היא של קרנות הון סיכון שהפכו לקרנות צמיחה.

אורון: לכל אחד טעם אחר

בקטגוריה הראשונה ניתן למנות את KKR המנהלת 250 מיליארד דולר, מהן עשירית לחברות טכנולוגיה - ולה אין נציגות בישראל. הגדולה בקטגוריה היא בלאקסטון - שמינתה באפריל את יפעת אורון מלאומי טק למנהלת הפעילות הישראלית.

 יפעת אורון / צילום: אורן דאי

בלאקסטון מתאימה ליזמים המחפשים משקיע אקטיבי בדירקטוריון, הגם אם כזה שאינו לוקח מושב יו"ר. בלאקסטון פונה לחברות עם קצב הכנסות שנתי של 50 מיליון דולר ומעלה, בשווי שעשוי לנוע בין 500 מיליון דולר ועד ל-5 מיליארד. תמורת צ'ק שנע בין 100 ל-300 מיליון דולר היא תבקש מושב בדירקטוריון.

"כמובן שבלאקסטון היא לא הקרן היחידה שמסתכלת על ישראל, וזה מצוין", אומרת אורון. "יש הרבה גופים רציניים שמשקיעים כאן בשלבי הצמיחה ובסופו של דבר כל אחד מביא איתו טעם אחר. יש שחקני פורטפוליו שמשקיעים בהרבה חברות עם רמת מעורבות קטנה יחסית, ויש גופי השקעה שמעורבים מאוד בצמיחת החברות ומנגישים את המשאבים שלהם לטובת החברות, ומסייעים להן באמצעות צוותים בעלי מומחיות שונה ובחיבורים לחברות פורטפוליו, כמו בלאקסטון, למשל.

אצלנו מספר השותפים ביחס למספר חברות הפורטפוליו הוא מהגדולים ביותר בענף, והיכולת שלנו לחבר את החברות שלנו לפורטפוליו שאיננו רק טכנולוגי - חברות נדל"ן, מלונאות ולוגיסטיקה - הופכת אותנו לייחודית בתחום הזה".

טייגר משקיעה מרחוק

טייגר גלובל היא אולי הבולטת בקטגוריה השנייה, קרנות גידור שמרחיבות את הפורטפוליו. בניגוד לבלאקסטון או סופטבנק, היא כמעט ואינה מתערבת בניהול ואינה נוטלת מקום בדירקטוריון. הדבר יכול להוות יתרון עבור יזמים שלא מעוניינים במשקיעים אקטיביים, או חסרון עבור אלה שמחפשים מעורבות, נסיון, מומחיות וקשרים.

טייגר גלובל הוקמה ב־2001 על ידי צ'ייס קולמן כקרן גידור בהיקף של 65 מיליון דולר המתמחה בטכנולוגיה, ומהר מאוד עברה גם להשקעה בסטארט-אפים פרטיים. בעולם היא מושקעת בין היתר בסטרייפ, גראב, בייטדאנס (החברה האם של טיקטוק) ואינסטקארט.

טייגר לא מחזיקה משרד בישראל וההחלטות על השקעות מבוצעות בניו יורק, כאשר דמות משמעותית היא ג'ון קורטאס, שמנהל את ההשקעות בתוכנה בקרן. גם בלי נוכחות פיזית כאן, טייגר השקיעה בשורה ארוכה של חדי קרן ישראליים כמו VAST Data, האניבוק, יוטפו, סניק, ראפיד וגם סנטינל וואן, שהונפקה בחודש שעבר.

אינסייט, הזרה הכי משקיעה

בקטגוריה השלישית, קרנות הון סיכון שהפכו לקרנות צמיחה, ניתן למנות את אינסייט פרטנרס, ואף ויולה ופיטנגו הישראליות. גם סופטבנק, שרושמת היום גם צ'קים בסכומים נמוכים מבעבר, נכנסת לקטגוריה.

אינסייט היא שחקן ותיק מאוד בהשקעות בסטארט-אפים ישראלים, החל משנת 2000. ככל הידוע היא הקרן הזרה שהשקיעה את סכום הכסף הגבוה ביותר בסטארט-אפים ישראלים עד היום ונכון לנתוני IVC הייתה הקרן הזרה הפעילה ביותר ב-2020 עם 13 השקעות חדשות. במשך שנים פעלה ללא נוכחות פיזית בישראל אך ב-2019 פתחה משרד בתל אביב, אותו מוביל דניאל אהרונוביץ', סגן נשיא בקרן.

אינסייט הצהירה בעבר כי היא מבצעת השקעות של בין 10 ל-350 מיליון דולר, כשהפוקוס המרכזי שלה הוא חברות תוכנה הפונות לארגונים (B2B). אינסייט רשמה שורה של הצלחות עם ההנפקות של מאנדיי, ווקמי וסנטינל וואן, שבכולן הייתה היא בעלת המניות הגדולה ביותר. אינסייט גם הייתה מהמשקיעות הגדולות בוויקס.

כהן: "סופטבנק היא מעין פותרת בעיות עולמית"

בעבר סופטבנק הייתה משקיעה מיליארדים בחברות, ואילו כיום היא הרחיבה משמעותית את סוג החברה שבה היא יכולה להשקיע, עד כדי סבבים מוקדמים ביותר בשלב הצמיחה. כעת היא מוכנה לרשום צ'קים על סך 50 מיליון דולר בלבד לחברות בעלות שווי שמתחיל ב-250 מיליון דולר. בהיבט זה, היא מתחרה לא רק בבלאקסטון, אלא גם בויולה, בקומרה ובאיי.ג'י.פי של משה ליכטמן וחיים שני.

היזמים שיבחרו בסופטבנק כמשקיעה אולי לא יזכו למשקיע מנוסה בדירקטוריון, אבל ייתכן שכהן יוכל לסייע להם במכירות כלפי רשויות ממשלתיות או כלפי תאגידים בינלאומיים, או בעבודה מול רשויות רגולטוריות. למרות צוות ההשקעות הגדול שעומד לרשותו של כהן בלונדון, סופטבנק - לטוב או לרע - היא קרן שההחלטות מתקבלות שם בידי אדם אחד, המייסד מסיושי סאן. היא יכולה להתאים ליזמים שמחפשים פתיחת דלתות, יחסי ציבור ורשת המחברת אותן להשקעות האחרות של סאן, דוגמת אובר, קלרנה וטיק טוק.

"סופטבנק היתה הבחירה הטבעית", אמר כהן בשיחה עם גלובס לרגל מינויו למנהל ההשקעות של סופבנק בישראל בשבוע שעבר. "היא משהו שהולך הרבה מעבר לקרן הון סיכון. בגלל הצוות, בגלל היכולות הבינלאומיות, היא מעין סוג של 'פותרת בעיות עולמיות'. אוביל את מאמצי הקרן בישראל, תוך עבודה עם שותפים רבים, לצד יאני פיפיליס (ראש צוות ההשקעות של הקרן באירופה ובמזה"ת - א"ג) בלונדון ובמקומות אחרים בעולם.

"אני מחפש דרכים חדשות לתמוך בתעשייה הישראלית ובאזור כולו. מעבר להיותה קרן שמחוברת לטכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית, סופטבנק היא אחת מהשחקניות הגדולות בהשקעות בטכנולוגיות העתיד".

עד כמה כהן, שאינו מגיע מתחום ההשקעות מתחבר לתפקיד החדש? "ראשית, זה קשור לדברים שכבר עשיתי בעבר. זה החיבור בין טכנולוגיה לבין להפוך את העולם למקום טוב יותר. טכנולוגיה היא חלק מפתרון לאתגרים הגדולים ביותר בשיפור הבריאות העולמית ואיכות החיים", אומר כהן.

"מתפקידיי בעבר אני מביא עמי גישה אסטרטגית, יחד עם היכולת להוציא אותה לפועל מעבר לגבולותינו. אני חושב שסופטבנק יכולה להיות שותף ענק וחשוב לתעשיות העתיד של ישראל, ואוכל לטוות עבורה חיבורים שלא קיימים עבורה היום".

בניגוד לתפקיד ראש המוסד, מנהל השקעות אמור לתור אחר השקעות ולפעמים גם לחזר אחרי יזמים מבוקשים על מנת לקבל הזדמנות השקעה. על כך אמר כהן: "אהיה זמין ביותר עבור היזמים. מהרגע שהצטרפתי לקרן ידעתי שזו הולכת להיות משרה אינטנסיבית - אני וסופטבנק מחויבים לכך לחלוטין".

על המחסור החמור בעובדי הייטק בישראל, המהווה את המכשול הגדול ביותר עבור חברות להצליח, אומר כהן: "הדרך לחינוך טכנולוגי צריכה לעבור דרך החינוך לגילאים הנמוכים, ויש להכווין נערים ונערות למקצועות מדע והנדסה. זה צריך להיות ברור, היות וטכנולוגיה היא משאב שכולנו נצרוך ממנו רק יותר בעתיד".