הסיבה הרשמית להחלטתו של רן עוז לעזוב את מגדל לטובת ישראכרט עדיין אינה ברורה. אם לשפוט לפי המכתב ששלח עוז לחברי הדירקטוריון, הרי שהסיבה לעזיבתו נובעת מרצונו לכאורה "לסגור מעגל" ולחזור לישראכרט - בסיס האם שלו. עם זאת, קשה להתעלם מהרקע לפיטוריו, שבאו בצל מאבקים במגדל, לצד הבונוס השמן - שחרורו ממגבלת שכר הבכירים.
על פי חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים מ-2016, על בכירי הבנקים וחברות הביטוח ייאסר לקבל תגמול שנתי העולה על 3.5 מיליון שקל, מתוכם 2.5 מיליון לשכר שוטף. לצד זאת הוחרגו בכירי חברות כרטיסי האשראי וחברות האשראי החוץ-בנקאי. כך, התאפשר לאחרונה לשר האוצר לשעבר, משה כחלון, לקבל עם התמנותו ליו"ר חברת האשראי החוץ-בנקאי "יונט קרדיט" חבילת תגמול גבוהה מזו שהוגדרה בחוק שכר הבכירים.
באשר לעוז, אף שהסכים בשנת הקורונה לקצץ 10% משכרו, ב-2020 הוא עמד על יותר מ-2.7 מיליון שקל. מאחר שחרג ממגבלת השכר השוטף המותרת, מגדל נשאה בהוצאות מס בסך 274 אלף שקל. לעומתו, רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט שהודיע לאחרונה על עזיבה, הרוויח באותה שנה 2.3 מיליון שקל, למרות שלא היה תחת מגבלת החוק.
הרעיון שמאחורי החוק היה למנוע מבכירים בחברות שמנהלות כספים ציבוריים לשאת בסיכונים מיותרים כדי להבטיח לעצמם תגמול עודף. כתוצאה מהחלת החוק, פרשו מעולמות הבנקים כמה בכירים דוגמת מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, מנכ"ל הפניקס אייל לפידות שעזב לשיכון ובינוי, רביב צולר שהיה מנכ"ל ביטוח ישיר ועזב לכיל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
