הפרדוקס של שוק הרכב: המס עלה, אז למה הציבור מסתער על ההיברידיות והחשמליות?

משבר הקורונה שינה את מסלולה של תעשיית הרכב העולמית. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא האצת המעבר מרכבי בנזין מסורתיים לכלי רכב "מחושמלים", גם בעולם וגם בארץ. ניתוח נתוני המסירות של המחצית הראשונה של 2021 בארץ ממחיש זאת היטב.
כשבוחנים את המכירות במחצית של כלל "רכבי האנרגיה החדשה" בישראל, שכוללים גם דגמי פלאג-אין ודגמים עם הנעה היברידית מלאה דוגמת קורולה, נירו, איוניק וכו’, מגלים, שהמכירות בפלח של כלי הרכב "הירוקים" בישראל הסתכמו בינואר עד יוני בכ-40 אלף יחידות, שהם כמעט 22% מהשוק או אחת מכל ארבע מכוניות לערך.

רק לשם השוואה, בכל 2020 נמכרו בפלח הזה כ-46 אלף כלי רכב ואם לוקחים בחשבון את צבר ההזמנות המאסיבי לדגמים כאלה, לא נופתע אם נתח השוק יגיע השנה לאזור ה-30% מכלל המכירות. השינוי הזה החל אמנם לפני הקורונה, אבל מאיץ כיום ואפשר להסיק ממנו כמה מסקנות מעניינות.

  

ישראל עוקפת את ארה"ב

המסקנה המפתיעה ביותר אולי היא שתמהיל מכירות הרכב החדש בישראל הפך השנה לאחד "הירוקים" מבין המדינות המפותחות. אמנם באירופה נתח המכירות של כלל המכוניות "המחושמלות" מגיע לכ-32%. אבל שם כוללים בסטטיסטיקה גם את ה"היברידיות קלות", מכוניות שמונעות על ידי מנועי בנזין מקובלים בתוספת של סוללה קטנה ומנוע עזר, שתפקידם להפחית את הפליטה ולא להניע את הרכב. כאשר מחשבים רק את הדגמים עם הנעה היברידית "מלאה" מגלים שהשוק הישראלי משתווה לאירופה ומוביל בפער גדול על ארצות-הברית.

ההשפעה הזו מפתיעה גם מכיוון שאין כמעט בארץ קבוצות רכב סביבתיות אקטיביסטיות עם השפעה על השוק ועל הרגולציה, בניגוד לאירופה למשל. לקוחות פרטיים ומוסדיים רוכשים כאן מכוניות "מחושמלות" בגלל החיסכון בדלק והטבות המס ולא בגלל מה שיוצא, או לא יוצא, מהמפלט.

עוד מסקנה היא, שהביקוש למכוניות "הירוקות" בישראל פחות רגיש לשינויי מיסוי משהיה בעבר. נתוני המחצית הראשונה של 2021 ממחישים זאת היטב. נזכיר, שבשלוש השנים האחרונות החל האוצר להקטין בכמה פעימות את הטבות המס לכלי רכב "ירוקים" כאשר את עיקר המכה ספגו ההיברידיות, שמס הקנייה עליהן טיפס מ-30% לפני שנתיים ל-50% בתחילת 2021. בינואר 2022 תיכנס לתוקף הפעימה השלישית ותבוטל כליל הטבת המס, שניתנת לכלי רכב היברידיים כך שיוטל עליהם מס קנייה זהה לזה של רכבי בנזין בעלי רמת זיהום דומה. גם המיסוי על רכבי הפלאג-אין ממשיך לעלות אם כי בשיעור מתון יותר.

האדישות לגזירות המס

אבל נתוני המכירות מגלים שלמרות קפיצת המדרגה במיסוי ובמחירים, שהתלוותה לשתי הפעימות הראשונות של העלאת המיסוי, עדיין נרשמה השנה עלייה חדה במכירות של דגמים היברידיים מלאים. במקביל, דגמי הפלאג-אין מתרחבים במהירות מפלח היוקרה שבו היו דומיננטיים כבר כשלוש שנים. כ-53% מרכבי הפלאג-אין, שנמכרו בינואר-יוני השנה היו מדגמים שמחירם נמוך מ-160 אלף שקל. זו מגמה שצפויה להעמיק בשנה שנתיים הקרובות עם גל דגמי הפלאג-אין ה"נגישים", שצפויים לנחות בארץ.

המסקנה היא שהיתרונות המובנים של כלי רכב כאלה, ובראשם החיסכון המשמעותי בדלק לנהגים עם נסועה גבוהה, בעיקר בציי רכב, גוברים על הטרנד השלילי של העלאת המחיר. לפיכך כנראה שאין בסיס לסברה הרווחת בענף, שהפעימות הבאות של הקטנת הטבות המס להיברידיות ופלאג-אין, החל מינואר 2022, "יהרגו את הפלח" או יגרמו לציי הרכב לעבור בצורה טוטאלית לחשמליות "נטו", שימשיכו ליהנות ממס קנייה מופחת עד אמצע העשור.

"הקו האדום" של האוצר

מסקנה נוספת היא שהמעבר המואץ לכלי רכב חסכוניים בדלק, מכרסם במהירות באחד ממקורות ההכנסה העשירים והיציבים של המדינה - הבלו המוטל על הדלק.
רמז עבה לכך אפשר למצוא בדוח האחרון של הכנסות המדינה, שפורסם בשבוע שעבר, ובו נכתב כי "בחודשים ינואר-יוני 2021, הכוללים את חודש ינואר ששייך לסגר השלישי, ירדו הכנסות המדינה מבלו דלק ב-9% בהשוואה לינואר-יוני 2019, בין היתר כתוצאה מהתייעלות של כלי רכב חדשים".

מי שמכיר את הסגנון המינימליסטי, הזהיר והצופה פני עתיד, שמופיע בדוחות התקופתיים באוצר, מבין שהמשפט האחרון לא נכנס לדוח באקראי.

ההכנסות מבלו דלק הניבו לקופת האוצר בשנים האחרונות קרוב ל-18 מיליארד שקל בשנה בממוצע. לפיכך אפשר לפרש את המשפט הזה בתור "אנחנו ממשיכים לעקוב מקרוב אחרי תמהיל המכירות בשוק הרכב הישראלי ובוחנים דרכים לפצות את המדינה על הירידה בצריכת הדלק אם המגמה תחצה קו אדום מסוים". ואיך ייראה "הפיצוי"? לאוצר יש הרבה כלים בארגז המיסוי, החל מהעלאה של כלל הבלו על הדלק לתחבורה, וכלה בכלים מעודנים וממוקדים יותר כמו ביטול הטבת שווי השימוש על מכוניות היברידיות.

הפתח לשחקנים החדשים

לבסוף, אפשר להניח שהנטייה של שוק הרכב הישראלי לעבר תמהיל "ירוק" יותר פותחת בפני ישראל פתח ליבוא מואץ של מותגי רכב עולים מהמזרח, במיוחד מסין, שהיא כיום מרכז מומחיות עולמי בתחום הפיתוח והייצור של כלי רכב "מחושמלים".

המגמה הזו כבר משתקפת בנתוני המסירות במחצית הראשונה של 2021, שבה תפסו מכירות כלי הרכב מתוצרת סין נתח של כ-3.7% מהשוק לעומת 0.8% מהשוק בכל שנת 2020, נתח כמעט זהה ליבוא מארצות-הברית למשל. כ-80% מסך המסירות של כלי רכב סיניים בישראל במחצית הראשונה היו של דגמים חשמליים ודגמי פלאג-אין.

אמנם לחלק מהזינוק הזה אחראית טסלה, שייבאה לישראל ברבעון השני כ-1,500 רכבים מתוצרת המפעל הסיני שלה. ועדיין, בהתחשב במצעד הארוך של דגמים חשמליים מתוצרת סין שינחתו כאן בחודשים הבאים מדובר בשינוי שעשוי לשנות סדרי עולם.