הפחתת פליטות היא חשובה, אך לא הכי חשובה

כמי שעוסק בתחום איכות הסביבה מזה שנים רבות, בין היתר מול הרשויות והגופים המרכזיים ביותר בישראל, אין ספק כי בחירתן העצמאית של השרות החדשות זנדברג ואלהרר במשרד האנרגיה והמים ובמשרד לאיכות הסביבה, מקנה להן קרדיט גדול בתחום. רגע אחרי שנכנסו למשרדים ורגע לפני שייכנסו לעובי הקורה בנושאים המשמעותיים ביותר, הנה כמה עצות אופרטיביות שיוכלו לסייע להתמקד בדברים החשובים באמת.

ראשית, נושא הפחתת פליטות הפחמן. במשך שנים, קרב איתנים מתנהל בין משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה בנוגע להובלת וקביעת יעדי הפחתת פליטות הפחמן והחלק שעל ישראל לתרום למאמץ העולמי. רגע לפני שהשרות ירתמו לחצוב הרים בסלע בנושא זה, עליהן לקיים דיון מעמיק ולשאול עצמן - האם זהו האתגר המשמעותי ביותר?

רצוי וכדאי להפחית בזיהומים ובפליטות, זהו אלמנט קריטי לסביבה, אך יש להבין כי למרות היותנו מעצמה בגזרות רבות, איננו מעצמת זיהום כלל. חלקה של ישראל בסך הזיהומים העולמי הוא שברירי עשירית האחוז, כמעט אפס. הדבר מדגים את הפער הרב בישראל בין השיח הער אך הפתטי בנושאים סביבתיים "בוערים" ובין משמעותן האמיתית.

בפני מדינת ישראל עומדות בעיות רבות וחמורות בתחומי האנרגיה והסביבה. כך לדוגמה כמדינת מדבר, מושפעים אנו מאד ממשבר האקלים ושכנותינו כבר חוות דרמה של ממש. רק לפני כמה שנים קיבלנו תזכורת על "פליטי אקלים" שהגיעו מאריתראה וסודן דרך גבול מצרים. לא מן הנמנע כי קרב היום בו בקיץ שחון במיוחד פליטים סוריים מזי רעב ומוכי צמא יצבאו על הגבול מצפון, ובכך יש לטפל עוד היום ולהקדים תרופה למכה. בינתיים ירדן דורשת מישראל, כלל לא בנימוס, הגדלה נוספת של מכסות מים כמו גם הפלסטינים. לצד זאת, המאבק המתרגש לבוא בין מצרים ואתיופיה על הטית מי הנילוס לסכר ענק, גם הוא רק קדימון קטן המבשר מה באמת חשוב באזור שלנו. אתגר זה יהיה משמעותי ומרכזי עבור השרות הנכנסות.

שנית, בתחום משאבי המים לישראל בהחלט תרומה משמעותית לאיכות הסביבה הגלובלית: מציון תצא תורה וכנראה גם משאבי מים חדשים. בעניין זה הבשורה תלך ותגדל ככול שתהליכי התחממות כדור הארץ והמדבור יגברו, ככול שתהליך העיור יגבר וככול שאוכלוסיית כדור הארץ תמשיך לגדול.

כך למשל, ישראל היא חלוצה בתחום מחזור שפכים והפיכתם למי קולחים ראויים להשקיה בשיעור מדהים של כ-80%. אין עוד מדינה בעולם המשמשת כשדה ניסוי ענק לשימוש במי קולחים מושבים. בעיות המים כאמור רק ילכו ויתעצמו אך בהיבט זה, לצד המלחמה במדבור, כדאי להתעמק דווקא בסוגיות ההתפלה וייעול ניהול משק המים העירוני. קידום השקעה ומיקוד בנושאים אלו עשויות להיות כרטיס הביטוח של ישראל בעתיד הקרוב ואף לשמש כמנוף צמיחה משמעותי למשק הישראלי כולו.

השרות זנדברג ואלהרר, עם כניסתכן ללשכות החדשות, עומדים אתגרים מהותיים רבים ועליכן לבחור את המלחמות הנכונות. לא כל מה שמצטייר כתקשורתי הוא אכן החשוב ביותר. הפחתת אחוזי פליטות פחמן על פי אמנת פריז היא חשובה, אך יותר מכך השיח בדבר הגדלת אחוזי מחזור השפכים לקולחין לשם שימוש שני באותם מים, אחוזי הפחתת פחת המים בצנרת, הגברת יעילות שימוש במים, הקנית מחיר ריאלי למים הגעה ל"עצמאות מים" ועוד. מדובר בנושאים שנשמעים הרבה פחות מעניינים אך נמנים על החשובים ביותר. לצד אלה, עליכן לכלול בשיח גם את דחיקת המדבור והגברת הייעור. בלי קידום נושאים אלו אצלנו בישראל ובמדינות האזור ביחד, יהיה קשה לשמור על הווילה הישראלית שבאמצע הג'ונגל הצחיח. עתיד ישראל, בידיים שלכן.

הכותב הוא שותף וראש מחלקת איכות סביבה במשרד עורכי הדין מיתר