שביתת הפרקליטים: שומרי הסף? יותר כמו שמור לי ואשמור לך

עוד לא עבר חודש ממועד השבעת ממשלת ישראל ה-36, וכבר היא ניצבה בפני אתגר שדרש עימות עם שני הכוחות החזקים ביותר במדינת ישראל, משולבים יחד, כאשר במהלך השבוע שעבר הודיע ארגון פרקליטי המדינה על שביתה כללית, ללא התראה וללא הגבלת זמן.

נכון למועד כתיבת שורות אלה, פחות משבוע מפתיחת השביתה, נראה כי הממשלה הפסידה כבר בקרב ונכנעה לדרישות הפרקליטים, והשביתה הסתיימה לעת עתה, אולם עדיין יש בשביתה הנוכחית, המצטרפת למספר שביתות של הגוף הזה בעשור האחרון, בכדי לסייע להבנה עד כמה גדול הריקבון שפשה בשורות הפרקליטות, וכיצד התמוסס אתוס "שומרי הסף" בעשור האחרון.

ארגון הפרקליטים הוא שילוב יוצא דופן בין שני הכוחות החזקים ביותר במדינה. שילוב של ועד עובדים המגובה בדרך-כלל על-ידי ההסתדרות, ארגון העובדים הגדול במדינה, לבין הפרקליטות המחזיקה במונופול כמעט מוחלט על ייצוג המדינה והגשת כתבי אישום.

עד כמה גדול כוחו של ארגון הפרקליטים תעיד העובדה שמאז הפעם הקודמת בה פתחו בשביתה, בשנת 2015, ועד היום, טרם הצליחה מדינת ישראל לנכות את עלות השביתה משכר הפרקליטים השובתים, כפי שנעשה כלפי כל עובד אחר השובת במשק.

בשנת 2015 פתח ארגון הפרקליטים בשביתה בעקבות הניסיון לתקן את חוק נציבות הביקורת, ולהעמיד גוף ביקורת אפקטיבי שיפקח על עבודת הפרקליטות. השביתה נמשכה כארבעה חודשים, במהלכם לא התייצבו הפרקליטים לדיונים, דבר שהוביל לשחרור עצורים וזיכוי עבריינים. במקביל הפעיל הארגון לובי צעקני במיוחד בכנסת, ובסופו של דבר הצליח לעקר מתוכן את נציבות הביקורת שהוקמה, ולהותירה ללא סמכויות משמעותיות.

בסופו של דבר הצליח מאבקם של הפרקליטים להוביל להתפטרותה של נציבת הביקורת, השופטת בדימוס הילה גרסטל, שאף התבטאה בעניין בכנסת ואמרה: "הכוח שבידי הפרקליטות רב מכוח השופטים, הם חורצים גורלות. נתקלתי בדמגוגיה ובדה-לגיטימציה, נגד הנציבות וכן נגדי אישית. הייתה החלטה ללכת על הראש שלי באופן אישי".

בעקבות אותה השביתה נעשה ניסיון על-יד משרד האוצר לקזז את השכר ששולם לפרקליטים השובתים בגין ימי השביתה, כפי שנעשה כלפי כל עובד מדינה אחר, אולם לפי הודעת הממונה על השכר באוצר, עקב היעדר שיתוף-פעולה לא התקבלו הפרטים הנדרשים ממשרד המשפטים עד עצם היום הזה.

בעוד בשנת 2015 שבתו הפרקליטים במשך ארבעה חודשים על-מנת להימנע מפיקוח וביקורת, הרי שהשביתה הבאה בשנת 2019 הייתה קצרה בהרבה. ארגון הפרקליטים הודיע על מספר שעות שביתה, וזאת בעקבות "ההסתה והאלימות המופנית כלפי ציבור הפרקליטים", כדברי הארגון.

בשבוע שעבר, כאמור, הודיע שוב ארגון הפרקליטים על שביתה, ללא הודעה מראש, ללא ניסיון ממשי לנהל משא-ומתן ותוך פגיעה עצומה במדינת ישראל, וכאמור הצליח להוריד את ממשלת ישראל לברכיה בתוך פחות משבוע.

בשלב זה בוודאי ישאל את עצמו הקורא איזו סיבה דחופה כל-כך יכולה להיות להשבתה פתאומית וכללית של 1100 הפרקליטים במדינת ישראל? מהי הפגיעה האדירה שחוו הפרקליטים שמחייבת פתיחה מיידית בשביתה, ללא הודעה וללא משא-ומתן?

התשובה המאכזבת היא שהסיבה לשביתה הייתה החלטה של נציב שירות המדינה, שהתקבלה בעקבות פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, לפתוח את המכרזים לתפקידים בכירים בפרקליטות לכלל המשפטנים בשירות המדינה. לא ערכים נעלים, לא הסתה או פגיעה בשכר - פשוט פתיחת התפקידים בפרקליטות לתחרות מצומצמת למדי עם משפטנים אחרים בשירות הציבורי.

יש להבין כי עד היום היו תפקידים בפרקליטות נפתחים ל"מכרזים פנימיים" בלבד, כאשר היחידים שיכולים היו להתמודד לתפקיד היו פרקליטים. בעקבות פסיקת בית הדין הארצי לעבודה החליטה כעת הנציבות לאפשר התמודדות על התפקידים הללו - לא לסתם עורכי דנין מהשוק הפרטי חלילה, אלא למשפטנים בשירות המדינה שאינם עובדי הפרקליטות. כך יוכל למשל יועץ משפטי של משרד האוצר להתמודד לתפקיד כתף אל כתף עם פרקליט בפרקליטות תל אביב, למשל.

הפגיעה הנוראה הזו במונופול המוחלט שלהם הספיקה בשביל להוציא את פרקליטי המדינה שוב לשביתה, תוך שהם מחזיקים את כלל אזרחי ישראל כבני-ערובה. בעקבות השביתה, ולאחר שלא קיבל ככל הנראה תמיכה מספיקה, הודיע כבר הנציב כי הוא מקפיא את החלטתו, ובכך נשמר המונופול המוחלט שבידי הפרקליטות.

מאכזב לגלות שאחרי כל המלל רב-הפאתוס של הפרקליטות על תפקיד "שומרי הסף" החשוב שלהם, על היותם החומה הבצורה השומרת על שלטון החוק בישראל, בחינת התנהגותם בפועל מלמדת על גוף המשמש בעיקר שומר הסף מפני תחרות, מפני ביקורת ומפני הצורך לתת דין וחשבון לאזרחי המדינה, תוך ניצול מעמדם על-מנת להימנע מתשלום חובות, שמירה על זכויות יתר בסגנון צרפת של המאה ה-18 ותוך חסימת כל גורם חיצוני מהיכולת להיכנס לשערי הפרקליטות.

מופע ההיבריס הנוכחי הוא רק סימפטום אחד לבעיה עליה הצבענו עוד בפני שרת המשפטים איילת שקד בשנת 2015 - גוף המרגיש עצמו חסין מביקורת ציבורית נוטה להשחתה. היעדר שקיפות ובקרה יהפכו גם את שומר הסף הנחוש ביותר לאופורטוניסט חמדן ותאב-בצע.

על שר המשפטים החדש גדעון סער מוטלת החובה לתקן את העיוותים שהותירו קודמיו ולהודיע על תיקון חוק נציבות הביקורת על הפרקליטות, באופן שיאפשר קיומה של ביקורת אפקטיבית ושקיפות, ויאפשר לכולנו ליהנות מעובדי ציבור ערכיים שראויים להיות "שומרי הסף" של מדינת ישראל.

הכותב הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה