הרבה מדברים על מחסור חמור בעובדים בהייטק, אך דווקא עכשיו חסמי הכניסה הפכו מורכבים מאי פעם. התעשייה שלנו מתבגרת: אם פעם סטארט-אפ ישראלי קטן היה מגיע לתקרת הזכוכית שלו יחסית מהרו נמכר לחברה גלובלית שהייתה מעבירה את הפיתוח לחו״ל, היום האקוסיסטם שהכרנו משנה את צורתו. יותר חברות מנפיקות וסטארט-אפים חדשים מסתמנים כהבטחות גדולות כבר בשלבים הראשונים. זהו תהליך משמח שמעיד על התבססות התעשייה, מונע את בריחת המוחות מהמדינה וטומן בחובו פוטנציאל ליותר הזדמנויות תעסוקה.
עם זאת, לא בכדי אותן חברות מעדיפות לגייס כוח-אדם מנוסה; לחד-הקרן הבא אין פנאי להכשיר כוכבים בתוך הבית, ויזמים זקוקים לאנשי פיתוח עם קבלות, שיודעים לפתור בעיות ולהביא את החברה לשלב הבא. במציאות שבה חברות מגייסות הון מדי שבוע, הדרך לביזנס חזק חייבת להיות מהירה וחסרת עכבות - ובתעשייה של היום, העובדים הנחשקים הם מי שצברו קילומטראז' תעסוקתי משמעותי.
להרחיב את הביצה
הדרך לפתור את בעיית המחסור בעובדים היא להרחיב את הביצה - ולחברות הגלובליות שפועלות בארץ יש היכולת וגם האחריות לתמוך בתהליכי הצמיחה שמתרחשים בשוק. יש להן גב בינלאומי ותשתית מבוססת; הוותיקות שבהן עוסקות כבר שנים בקידום הגיוון וההכלה בתוך החברות, עם צוותים שפונים לקהלים חדשים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ומכשירים אנשי פיתוח עם המון פוטנציאל, שאפילו לא חשבו על קריירה בתחום. אבל העשייה שלנו חייבת להתרחב למחוזות נוספים, שיעוררו סקרנות ליזמות ולטכנולוגיה וייצרו תנאים גמישים יותר להשתלבות בתעשייה - מחשיפה של בני נוער לעשייה החדשנית והמשמעותית, שלא מסתכמת רק בכתיבת קוד, ועד גיוס של בוגרי האוניברסיטאות והתאמת התפקידים לצרכים שלהם.
חברות בוגרות יכולות להרשות לעצמן לגייס עובדים שעושים את הצעדים הראשונים בקריירה. הן יצטרכו לוותר על חלק מדרישות הניסיון (המנופחות לעיתים) שמלוות את תיאורי המשרה, להקדיש משאבים להכשרה ולקליטה של עובדים מתחילים לתוך החברה, ואפילו להפעיל כוח-אדם ייעודי שאחראי לאתר ולגייס את העובדים האלה. בפייסבוק, למשל, פועלים צוותים ייעודיים שמוקדשים לגיוס של אוכלוסיות מגוונות, כולל מתמחים או עובדים עם אפס שנות ניסיון.
רווח לאקוסיסטם כולו
טבילת האש בחברה גדולה נותנת לעובדים חדשים לא רק את החותמת שאיתה יוכלו לצאת לתעשייה, אלא גם מקנה להם ניסיון עבודה בפרויקטים בסדר גודל עולמי. אותם עובדים לומדים כאן כיצד לפתח רעיון שעושה אימפקט מקצה לקצה, בצורה עצמאית כמעט לחלוטין. המיומנויות שהם רוכשים משמשות אותם בשלבים הבאים של המסלול המקצועי שלהם, כשייצאו חזרה לשוק, יקימו חברות משלהם או ינהלו חברות קיימות עם סל הכלים המשמעותי שקיבלו בחברות הטכנולוגיה הגדולות.
המהלך הזה אינו טריוויאלי אבל הוא בהחלט מתבקש. הרווח ממנו יהיה של האקוסיסטם כולו. עם הצמיחה המתמדת, הביקוש לעובדים רק עולה ושיטת חבר-מביא-חבר היא לא משאב בלתי נדלה - היא מודל שמונע מאיתנו לפתוח את ההייטק לכולם. כשאנחנו מרחיבים את גבולות הגזרה ומגייסים מתוך מאגר כישרונות גדול יותר, אנחנו מגדילים את היצע האפשרויות עבורנו, החברות, וגם מצמצמים פערים חברתיים שנוצרו פה לאורך השנים. אם נצטיין במשימה הזאת, נצמיח דור חדש לקהילת היזמים המבריקה שהתבססה כאן, שיהיה מגוון ומקורי אפילו יותר ויניע את התעשייה כולה בשנים הבאות.
הכותב הוא דירקטור ניהול מוצר וממנהלי מרכז המחקר והפיתוח של פייסבוק בתל אביב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
