הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, הצהיר היום (ב') בוועדת הכספים של הכנסת כי הכסף המנוהל בידי הגופים המפוקחים על ידי רשות שוק ההון מהווה כ-50% מנכסי הציבור. הוא העריך כי עם הגידול הממוצע שעומד על 7.58% בשנים האחרונות, "נגיע להרבה יותר, שיעורים שמתקרבים ל-70% בסימולציות".
עם זאת, על פי המצגת שהציג ברקת לחברי הוועדה, הוא הודה כי בתקציב העומד לרשותו הוא אינו מסוגל לפקח על יותר מ-2 טריליון השקלים שחסך הציבור. לדבריו, העדר תקצוב פוגע בתפקוד הרשות ומביא לחוסר פיתוח שירותים חדשים לציבור, והעדר כח אדם נדרש, וכי הוסטו משאבים מהפיקוח על הפנסיה והביטוח לטובת פעילות השירותים הפיננסים המוסדרים.
"בסוף יש לדבר הזה מחיר - פגיעה בפיקוח ובבקרה", אמר ברקת. במהלך הסקירה השנתית שלו לחברי הוועדה, הסביר הממונה על שוק ההון כי הרשות בראשה הוא עומד מתנהלת ללא מבקר פנים, ללא כלכלן ראשי וללא מחלקת מחקר. במחלקת הביקורת, האחראית כאמור על פיקוח לגבי הנעשה עם חסכונות הציבור בסך 2 טריליון שקלים, מועסקים רק שני עובדים, ובמחלקה המפקחת על נותני שירותים פיננסים מועסק רק רבע מכוח האדם הדרוש על פי ברקת.
"הפנסיה והביטוח במקום האחרון מבחינת סדר העדיפויות של המדינה. הפערים בלתי סבירים (לעומת רגולטורים אחרים), זה פשוט מצב שהתקציב לא מתאים לשמירה על הכסף הגדל, על כל המורכבויות של הפעילויות שלנו. אם מישהו חושב שניתן לאורך זמן לקיים את זה, זו טעות. זו רשות עם תפקיד סופר משמעותי, היא צריכה להיות ברמת התקציב הזה. אני צריך יותר אנשי ביקורת שיעשו ביקורת על הכסף של הציבור, ואני לא מבצע מספיק ביקורת בתקציבים האלה. אני מנסה במיקור חוץ ובדרכים אחרות, אנחנו עושים הרבה יותר מבעבר, אבל זה עדיין לא מספיק", הוא אמר.
על מנת לחזק את הרשות קרא ברקת לחוקק את חוק רשות שוק ההון. "ממונה בא והולך, הרשות נשארת. היא צריכה להיות חזקה למען אזרחי ישראל", הסביר ברקת.
ברקת הציג כי התקציב הקיים הוא כ-70 מיליון במזומן ועוד 20 מיליון בהתחייבויות מותנות בהכנסה, וכי פעילות השירותים הפיננסים המוסדרים תוקצבה בכ-4.5 מיליון שקל, לעומת צורך של עשרות מיליוני שקלים, זאת ללא תקצוב של מחשוב, ייעוץ משפטי, תקורות ואדמיניסטרציה, וכי אין גידול בתקציב הרשות ביחס לגידול בסכום הכספים המפוקחים בפנסיה, ביטוח וגמל.
כך הציג ברקת כי העדר תקצוב פוגע בתפקוד הרשות ומביא לחוסר פיתוח שירותים חדשים לציבור, והעדר כח אדם נדרש, וכי הוסטו משאבים מהפיקוח על הפנסיה והביטוח לטובת פעילות השירותים הפיננסים המוסדרים: "בסוף יש לדבר הזה מחיר, לפגוע בפיקוח והבקרה, יש לזה מחיר".
מכל שקל חדש שמגויס, כ-50% הולך לחו"ל
בפתח סקירתו הסביר הממונה כי כ-30% מהכסף המנוהל (על ידי הגופים הישראליים) נמצא בחו"ל, וכי ישנו גידול במגמה. "מכל שקל חדש שמגויס, כ-50% הולך לחו"ל. בעתיד זה יכול להגיע אפילו ל-70% אחוזים בסימולציות שערכנו".
ברקת פרט את הסיבות לכך ואמר כי "הייתה אפליה ברגולציה של פרויקטים בחו"ל עם אותה רמת סיכון, להם היה צריך לרתק פחות הון לעומת פרויקטים בארץ. חלק מזה קשור בחסמים, את חלקם הסרנו, לדוגמה הפניית יותר כסף לתשתיות, שם הייתה הגבלה. ברגע שאפשרנו לגופים לעלות באחזקה מ-20% ל-49%, אנחנו מאפשרים להם לבחון גם פרויקטים קטנים יותר, כי אחוז האחזקה שלהם יכול להיות גדול יותר, כשבמקיל אף פעם לא תהייה להם שליטה בפרויקט, ואנחנו דואגים לבקרות סביב זה. זה מביא יותר כסף לישראל".
לצד כך הצביע ברקת על היבט הביטחון שבהשקעה בישראל לעומת מוקדים מסוימים בעולם: "כמות הכסף שהמוסדיים מנהלים, גדולה מכמות הפרויקטים, ואם יש תשואה גבוה יותר בחו"ל אז הם עושים את החשבון. אבל לעיתים יש סיכונים גבוהים יותר על בקרה ושליטה בחו"ל, למשל אם זה פרויקט במקסיקו, כך שאם יש בעיה הם האחרונים בתור. מנגד, אם כאן יש פרויקט שמספק תעסוקה במדינה, והמדינה ערה שיש פה כספי חוסכים לפנסיה, היכולת שלהם לבוא ולהידבר ולהגיע להסדר, כדי להיטב עם החוסכים הרבה יותר גדולה, לכן היכולת הזו מהווה בהרבה מצבים הגנה על התשואה, לכן יש היגיון להשקיע גם בפרויקטים בארץ, וגם בחו"ל, קודם כל המבחן צריך להיות כלכלי, אבל בוודאי לא צריך להבריח את הכספים החוצה".
"צריך לזכור, מה שהכי חשוב זו התשואה נטו, לא העלות של ההשקעות. אנחנו רוצים שהיא תהייה הגבוה ביותר. אנחנו משווים בין המתחרים, ואז כל אחד מנסה להשיג את התשואה הגבוה ביותר, ומקווים שמי שיש לו תשואה גבוה ביותר, ימשוך אליו כספים", הוא אמר.
לעניין סוגיית ההוצאות ישירות, ציין ברקת כי ועדה שמינה בנושא, הציגה המלצות משמעותיות: "אנחנו מתכוונים לאמץ את ההמלצות כרשות, אח"כ יבוא שר האוצר ויחליט מה הוא מאמץ ומה לא. נעשתה דרך למיקסום התשואה נטו של האזרח, אם אנחנו רואים שיש דרך להשיג תשואה גבוה יותר, זו הדרך שיש ללכת בה. אני מקווה שעד סוף השנה נשים פה הצעת חקיקה שתתקן את הדבר הזה קדימה", הסביר ברקת, כשהוא מתייחס בעיקר לסוגיית דמי הניהול הדיפרנציאליים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
