שר הביטחון בני גנץ הודיע היום (ב') כי המכון הביולוגי בישראל חתם על מזכר הבנות להסכם עם חברת הפארמה NeuroRX (NRX Pharmaceuticals) לפיתוח משותף של החיסון של המכון לקורונה, BriLife. החיסון נמצא בשלב השני של הניסויים הקליניים, ו-NRX צפויה לפעול להשלמת הניסויים ומסחור החיסון.
NRX היא חברה ישראלית שהוקמה על-ידי היזם והרופא האמריקאי-ישראלי ד"ר ג'ונתן ג'אביט. החברה פיתחה תרופה לדיכאון על בסיס נגזרת של קטמין והגיעה לשלב הניסויים הקליניים. כאשר החלה מגיפת הקורונה, היא רכשה את זכויות הפיתוח של תרופה לאין אונות אותה הסבה לתרופה לקורונה, והיא ממשיכה בניסויים קליניים עם תוצאות מעורבות. לפני כחודש השלימה החברה מיזוג ל-SPAC, חברת רכישה מיוחדת הנסחרת בבורסת נאסד"ק, וכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-637 מיליון דולר, לאחר עליה של כ-3.4% בעקבות ההודעה.
טכנולוגיה דומה לשל אסטרהזנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון
החיסון של המכון הביולוגי מבוסס על חיבור של ספייק הקורונה לוירוס אחר, בלתי מזיק. הטכנולוגיה דומה לזו שמשמשת בחיסונים של אסטרהזנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, אך הוירוס הנשא הוא שונה.
עד היום פיתח המכון את החיסון בתמיכת המדינה, בהשקעה של 175 מיליון שקל, ללא עזרת חברה מסחרית. NRX היא אמנם לא חברה גדולה עם מוצרים קיימים בשוק, אבל בכיריה מגיעים מעולם התרופות והיא התנסתה במספר ניסויים קליניים. אם היא תצליח להביא לשוק גם תרופה וגם חיסון חדש לקורונה, היא תוכל לבנות את עסקיה סביב מחלה זו. ואחד היתרונות הגדולים - היא ישראלית. לכן אם ישראל תהיה במצב שבו עליה להילחם על מנות חיסון, תהיה לה עדיפות מול החברה. זה לא תרחיש סביר כרגע, אבל בכל זאת העדיפה המדינה להשאיר את הזכויות בידיים ישראליות.
אולם, החיסון הישראלי עדיין רחוק מן השוק. המכון הביולוגי ביצע באמצעות חברת IQVIA ניסוי ראשון במוצר, את נתקע בשלב השני. בכתבה שפרמסנו ב"גלובס" לפני כמה חודשים, ציינו כי חוסר הניסיון של המכון הביולוגי בפיתוח, ניסוי ורישוי של מוצרים אזרחיים, ההחלטה לא להוציא את המוצר לפיתוח על-ידי חברה מסחרית, ועיכובים רגולטוריים, הביאו לכך שהמכון הביולוגי נשאר מאחור במירוץ. הוא עדיין בשלב II של הניסויים, אך חיסונים אחרים כבר נמצאים בשוק מזה כחצי שנה,
כרגע ישנם שלושה חיסונים מאושרי FDA (פייזר, מודרנה, ג'ונסון אנד ג'ונסון), אחד בדרך (NovaVax, שהצליחה בניסויים קליניים אך סובלת מקשיים ביצור), אחד מאושר בבריטניה (אסטרהזנקה) ועוד ארבעה נוספים (ספוטניק הרוסי ושלושה חיסונים סינים), שיעילותם לא נבדקה על-ידי הרגולטורים המקובלים בארץ, אך הם נמכרים ברחבי העולם. חיסונים נוספים נמצאים בדרך, כולל חיסון אחד שמפותח בהודו, מדינה עתירת מפעלי יצור תרופות ענקיים, ואפילו אחד בקובה.
למכון הביולוגי כבר קשה לעשות את הניסויים בישראל, כי רוב האוכלוסיה המעוניינת להתחסן כבר חוסנה וגם אם לא, היא בעלת גישה לחיסון של פייזר, שנבדק ואושר. NRX הודיעה כי תמשיך לקדם את הניסוי בישראל, אך במקביל תפתח אתרי ניסוי באוקראינה ובגיאורגיה.
הביקוש לחיסונים עולה היום עדיין הרבה על ההיצע. חברות החיסונים המתרבות מצמצמות את הפערים, אך אם יסתבר כי יש צורך במנת חיסון שלישית עקב ירידה בעמידות החיסון בגלל הזמן שחלף או בגלל וריאנטים, שוב יווצר ביקוש נוסף ויהיה מקום גם לחיסונים נוספים. ייתכן וייצר שוק מעניין עבור חיסונים ייעודיים לוריאנטים, לשיווק במדינות שטרם התחסנו, ורוצות כבר לצאת לדרך עם הדור החדש ביותר של המוצר.
"אנחנו מאמינים שיש לחיסון הזה יתרון בהתמודדות עם וריאנטים"
בשיחה עם "גלובס" אישר ג'אביט כי זו יכולה להיות נקודת הבידול של החיסון. "אנחנו מאמינים שיש לחיסון הזה יתרון בהתמודדות עם וריאנטים ובהתאמה מהירה לוריאנטים חדשים"
גנץ אמר כי: "ההסכם הוא בשורה מצוינת לאזרחי ישראל ועדות למעשה חסר התקדים שביצעה הסיירת במכון הביולוגי. אני מקווה, שבאמצעות ההסכם, נוכל להשלים את פיתוח החיסון ולאפשר למדינת ישראל עצמאות בייצור חיסונים, משום שכפי שראינו - הקורונה לא הולכת לשום מקום. לצד זאת, המכון הביולוגי וכלל מערכת הביטחון ימשיכו לתת יד למאמץ הלאומי במלחמה בקורונה. אני מבקש להודות לחוקרי המכון, שלא מפסיקים לעבוד כדי לספק לנו הגנה ביטחונית, אזרחית ובריאותית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
