המשקיעים והבנקים בורחים מחברות מזהמות? בשותפויות הגז מצאו פתרון יצירתי

בימים אלו נכנס לתוקפו תיקון תקנון הבורסה, המאפשר לשותפויות הגז והנפט לעסוק בתחום פעילות נוסף - אנרגיה מתחדשת. על פי החלטת דירקטוריון הבורסה, שותפות מוגבלת שתחום פעילותה הוא חיפושי גז או נפט, תוכל לפעול מעתה גם בתחום האנרגיה המתחדשת, ובלבד ששווי ההשקעה המצרפית שלה בתחום זה לא יעלה על 25% משווי כלל נכסיה. יש לציין, כי לצורך כניסה לתחום חדש זה, תידרש השותפות לתמיכה של רוב מחזיקי יחידות ההשתתפות שאינם בעלי זיקה לשותף הכללי.

בבורסה בת"א נסחרות כיום 12 שותפויות גז ונפט, בשווי מצרפי של יותר מ-10 מיליארד שקל (כמחצית ממנו בשותפות דלק קידוחים), אשר רובן איבדו בשנים האחרונות עשרות אחוזים מערכן.

לדברי רו"ח אביבה בן משה, לשעבר בכירה ברשות ניירות ערך וכיום מנכ"לית ושותפה בחברת הייעוץ הרפון, החלטת הרגולטורים לאפשר את הרחבת פעילותן נבעה מפניית השותפויות עצמן. "השותפויות אמרו, שבנקים מממנים וגופים גדולים לא משקיעים בהן יותר כי הן מזהמות, ורואים שגם בעולם חברות האנרגיה הגדולות נכנסו לתחום של אנרגיות ירוקות", מסבירה בן משה.

לדבריה, "ברשות ני"ע הייתה התלבטות, כי השותפויות הן משהו חריג, אבל הבינו שאי אפשר להתעלם מהטרנד בעולם ומהמדיניות של ממשלת ישראל להגדיל את האנרגיה הירוקה. לכן הגבילו את זה ל-25%, כי אמרו שבסך הכול זה לא משנה את תמהיל הפעילות ואת פרופיל הסיכונים".

  

"מנגנון שאפשר להמר ולקבל הגנת מס"

במשך 31 שנים עבדה בן משה ברשות ני"ע והייתה אחת הבכירות בה. במשך 12 שנים היא הייתה האחראית ברשות על תחום הנפט והגז ובתפקידה האחרון הייתה אחראית על פיתוח שוק והסדרה של מוצרים מורכבים כמו אג"ח היברידיות, ואף הובילה את ההסדרה של שותפויות המו"פ החדשות.

באפריל השנה עזבה בן משה את תפקידה ברשות והקימה יחד עם עו"ד גיא גיסין את חברת הרפון, שהיא עומדת בראשה. הרפון עוסקת בליווי של יזמויות בשוק ההון בצד המשפטי והרגולטורי, ובדגש על הנפקות ומוצרים חדשים בעולם האנרגיה, שבו הם מרגישים שיש להם יתרון מיוחד.

ההיכרות בין השניים החלה לפני שנים אחדות, כאשר בן משה עוד עסקה בתחום האנרגיה ברשות ני"ע ואילו עו"ד גיסין כיהן בתפקיד המפקח של שותפות דלק קידוחים.

לדברי בן משה, השותפויות נולדו מתוך צורך לאומי של המדינה, כדי לאפשר לגייס הרבה מאוד כסף למימון חיפושי הגז והנפט, ויחד עם זאת להשאיר את השליטה בהן אצל בעלי השליטה. כיום, עיקר פעילותן בתחום החיפוש והגילוי של הגז והנפט נמצא בחו"ל, מאחר שבארץ אין כל כך פעילות בתחום.

אז למה בעצם להרחיב את זה עכשיו? הרי הייתה בעבר ביקורת רבה על עצם קיומן של השותפויות הללו והיו מי שאמרו שצריך לחסל אותן בכלל.
גיסין: "ב-20 השנים שחלפו עד שהחלו למצוא גז ונפט, זה היה למעשה מנגנון שאפשר לאנשים להמר ולקבל הגנת מס, כי בשותפויות ההפסד שלך מוכר. ההבדל בין שותפות לחברה הוא קודם כל במיסוי.

"ההבדל במיסוי הוא שההכנסות וההוצאות של השותפות מוכרות בדוח האישי של המשקיע, ואז מי שמחזיק בנייר הערך הזה ממוסה באופן אישי. מה שקרה זה שפתאום מצאו גז ונפט, ואז השותפויות הפכו לביזנס של ממש.

"מאותו רגע, חלק מבעלי השליטה דחפו לצאת מעולם השותפויות ולקבל יתרונות. עכשיו באים ואומרים, בתוך השותפות אפשר יהיה לגוון את תחומי העיסוק שלה, בכפוף לאישורי אסיפה וכדומה".

"אין אינטרס להשמיד את השותפויות"

אבל מה האינטרס של הרגולטור לאשר את זה? למה שהדרך להשקיע בתחומים הללו לא תתבצע באמצעות רכישת מניות של חברות רגילות או דרך רכישת מניות של חברות המוגדרות כקרנות להשקעה בתשתיות ומנוהלות בידי חברת ניהול (בדומה לשותף הכללי בשותפויות)?
בן משה: "זו שאלה מצוינת, שנדונה במסגרת שיקולי הבעד והנגד. אבל אם רוצים שהערך של השותפויות הקיימות לא ייחתך באופן משמעותי בגלל שהן מזהמות, בגלל שהן לא יוכלו להשיג מימון, בגלל שעוד 30-40 שנה אולי לא יהיה בכלל שימוש בדלקים הפוסיליים הללו, וגם כדי שלא תהיה ירידת ערך כבר כרגע ושהן יוכלו להמשיך ולפעול כיום בתחום הגז והנפט, היו חייבים לאפשר להם הכניס משהו ירוק".

כאילו לתת להם איזשהו כיסוי כזה כדי שיוכלו להמשיך לפעול?
גיסין: "בסופו של דבר יש שותפויות והשוק מושקע בהן במיליארדי שקלים, ויש אינטרס כלכלי של המשק ושל ציבור המשקיעים לאפשר להן להמשיך ולהתפתח. אין אינטרס להשמיד אותן אלא להמשיך את הפעילות הזאת".

"השותפויות גייסו כסף והלכו לפעול בחו"ל"

אבל אתה מעניק חיים למנגנון משפטי שנוצר לצורך עניין מאוד מסוים. מנגנון שמשקיעים זרים למשל בכלל לא נכנסים אליו כי הם לא מבינים אותו.
בן משה: "אחרי תיקון פקודת השותפויות בשנת 2015 הממשל התאגידי בשותפויות הוא הרבה יותר חזק ומשמעותי מאשר בכל חברה ציבורית. בשותפויות יש היום הכול, יש ועדת ביקורת, יש דח"צים, יש אמירה בתוך פקודת השותפויות שאומרת שהדח"צים שיושבים בדירקטוריון של השותף הכללי צריכים קודם כל לשקול את שיקולי השותפות ורק אחרי זה את שיקולי השותף הכללי.

"מעבר לכך יש גוף שאנשים לא יודעים שהוא קיים ולא יודעים מה התפקיד שלו, שזה מפקח השותפות, שתפקידו להגן על בעלי יחידות ההשתתפות מקרב הציבור".

אחרי הגילויים של מאגרי תמר ולוויתן ראינו אינפלציה בהנפקת שותפויות חדשות, אבל המגמה הזאת נחלשה כשהחלו הכישלונות במאגרי הגז הנוספים. האם את רואה את המגמה הזאת חוזרת עם גל נוסף של הנפקת שותפויות בעקבות התיקון?
בן משה: "כן, אבל צריך לזכור שהחיפושים בארץ לא קיימים כרגע. אין רישיונות חדשים ומאוד קשה לעבוד פה בתחום הזה כרגע. אז השותפויות גייסו כסף והלכו לפעול בחו"ל, כמו למשל נאוויטס שהיא הצלחה מטורפת למשקיעים, ורציו פטרוליום ומודיעין.

"זה נתן להם חיים. עכשיו מי שייכנס לאנרגיות מתחדשות אלו הן שותפויות שיש להן את היכולות ושיש להן פעילות ויכולות לגייס כסף. אני יכולה להגיד שכולן רוצות וכולן מתעניינות.

"בחרו באנרגיות מתחדשות כי זה היה ללכת עוד צעד קדימה עם כל הטרנד העולמי. אבל בתחום הזה נכללת גם אנרגיה גיאותרמית שגם בה יש קידוחים ולכן היא קרובה מהבחינה הזאת לתחום הגז והנפט.

"בנוסף, השותפויות יוכלו להשקיע באנרגיות מתחדשות גם בחו"ל ולא רק בישראל, ככה שאני מאמינה שזה בהחלט יעשה משהו".

"השותפויות ביקשו כמה שיותר"

השותפויות כבר החלו להתכונן ולפתח מיומנויות וכישורים להשקעות באנרגיה מתחדשת?
"אני מניחה שכן, לנוכח העובדה שהבקשה להשקעות בתחום הזה באה מהן. השותפויות המקומיות גם מסתכלות על העולם, שם חברות הגז והנפט הגדולות נכנסות גם הן לאנרגיות מתחדשות.

"אני גם לא אתפלא אם בעתיד, לאור רצון הממשלה לעודד את תחום האנרגיה המתחדשת, השותפויות יוכלו להגדיל את שיעור הנכסים שלהן בתחום זה ל-100%".

למה נקבע דווקא שיעור של 25% בלבד מהנכסים?
"כי רצו שלא לשנות את התמהיל, אבל זה עניין של מדיניות ויכול להיות שבעוד כמה שנים זה ישתנה. באופן טבעי השותפויות ביקשו כמה שיותר".