ליברמן: יש שתי סיבות למשבר הדיור, אחת מהן היא שיש הרבה כסף זול על המדף

30 ימים בדיוק מאז כניסתו לתפקיד, שר האוצר אביגדור ליברמן כינס היום (ג') מסיבת עיתונאים ראשונה במשרד האוצר, במהלכה תידרך את העיתונאים הכלכליים על חוק ההסדרים והתוכניות שלו.

בפתח הדברים אמר ליברמן כי "מבחינת מדיניות ניסיתי להסביר את זה עד כמה שאפשר: אני מתנגד להטלת מסים או קיצוצים, ולכן בשאלה מאיפה אמור להגיע תקציב נוסף או כספים זה קודם כל מהצמיחה, שזה תוספת לתקציב הקיים וזה פונקציה של השקעות נכונות, שינויים מבניים וכמובן התייעלות פנימית של משרדי ממשלה".

לשאלת גלובס אלו תוכניות צפויות להכניס כסף לקופת המדינה וכמה, השיב ליברמן כי "קודם כל הצגנו במסיבת העיתונאים עם ראש הממשלה ושר המשפטים רפורמה בנושא הרגולציה, ואם מסתמכים על הדו"ח של ה-OECD, רק השינוי הזה אמור להביא כ-7.5 מיליארד שקל בשנה הראשונה שלו כתוספת לצמיחה. ב-3-4 שנים הקרובות זה יביא כ-8-9 מיליארד שקל. החלום שלי בארבע שנים הקרובות זה לשמור על הצמיחה, שזה מאוד יומרני. אנחנו מתחילים מהרצפה, ב-5%. אם נשמור על זה, זה בהחלט יהיה הישג בלתי רגיל".

עוד הוסיף ליברמן כי גם אם ייקח זמן ליישם את מהפכת הרגולציה יש רפורמות נוספות שנועדו להכניס כסף לקופת המדינה. "אנחנו יכולים לקבל כסף לא רק מתוכנית הרגולציה, כי ייקח זמן ליישם את זה. רגולטורים לא מוותרים מהר על הסמכויות. מרגע שזה ייכנס לתוקף אנחנו מצפים לתוספת של 7.5 מיליארד שקל בשנה הראשונה, אבל גם כל השינויים המבניים וכל מה שאנחנו מתכננים בחוק ההסדרים אמור לתת מענה מלא לאותה תוספת תקציב שאנחנו מצפים לקבל".

"לא בא להיות אימפריאליסט"

ליברמן נשאל על הסתירה בין ההבטחה שלו כי לא תהיה העלאת מסים אל מול העובדה שבחוק ההסדרים נכללת תוכנית להטלת אגרת גודש וכן רפורמה להעלאת תעריפי הארנונה למגורים. ליברמן הבהיר בתשובה כי הוא לא מתכוון להילחם על אגרת הגודש, אם משרד התחבורה יתנגד לכך, והארנונה לטענתו אינה נכנסת להגדרת "העלאת מסים" הקלאסית.

"מסים זה מה שנכנס לתקציב. ארנונה לא באה לתקן תקציב אלא להקל על היתרי בניה, לקבל הסכמה ולא להילחם בשלטון המקומי על מנת לפתור את המצוקה בשוק הדיור. השלטון המקומי לא רוצה מגורים, הם מעדיפים בנקאות, מסחר תעשייה, אז אנחנו מורידים להם את הארנונה כדי לאזן ולהקל בעיקר על התעשייה והמסחר ולהקל על המאבקים הבלתי פוסקים מול השלטון המקומי", אמר השר.

"לגבי מס גודש, לא באנו להחליף את המשרדים האחרים. אם משרד התחבורה יתמוך נעלה את זה ואם לא אז לא. אני לא בא להיות אימפריאליסט ולהחליף את המשרדים האחרים".

עוד התייחס ליברמן להתקפות נגדו מצד הציבור החרדי והטענות כי הוא יפגע בציבור החרדי בין היתר על רקע החלטתו לבטל את הסבסוד בעבור מעונות היום לאברכים ותלמידי ישיבות. החשש הוא כי תלמידי הישיבות יבחרו להמשיך ללמוד והנשים יאלצו להפסיק לעבוד על מנת לטפל בילדים, וכך המשפחות הללו ירדו עוד מתחת לקו העוני. "לא באתי להמציא את הגלגל לגבי נושא החרדים והתעסוקה. שמעתי את זעקות השבר של הקוזק הנגזל. אבל הדברים כבר נעשו בעבר והוכיחו את עצמם. נתניהו כשר אוצר ולפיד כשר אוצר עשו את זה ומה שראינו בניסיון קודם בנושא מעונות יום זה הקפיץ תעסוקה בקרב גברים חרדים מעשרת אלפים ל-20 אלף. לא צריך להניח השערות. גם בנושא מבחן כושר ההשתכרות (על מנת להיות זכאים לסבסוד מעונות יום, א' ל"ו) אלה דברים שהוכיחו את עצמם וזה ניסיון מצטבר. זה לא בא לפגוע בהם , זה בא להיפך לעזור להם".

"מי שפוגע בחרדים זה הנהגת ש"ס ויהדות התורה"

ליברמן תקף את הנהגת החברה החרדית ואמר כי "מי שפוגע במגזר החרדי זה הנהגת ש"ס ויהדות התורה שרוצה להשאיר את כל הציבור החרדי ללא השכלה וללא פרנסה, שכל החיים יהיו תלויים בקצבאות ובגמ"חים - וברגע שהציבור תלוי בזה הוא קהל שבוי שמחליטים עבורו מה להצביע בקלפי. ברגע שאדם עצמאי אף אחד לא מכתיב לו מה להצביע. הם הכי מתנגדים ללימודי ליבה, כי בחור בן 18 שלא למד מעולם מתמטיקה, אנגלית, מחשבים אין לו שום אופציה אחרת חוץ מהכולל. אז בעיניהם זה מקודש למנוע מהם השכלה. אנחנו לא רוצים לפגוע, אלא להוציא את המגזר החרדי מהעוני ואתה עושה את זה רק כשהוא רוכש מקצוע ומתפרנס בכבוד. אנחנו רוצים לעזור לציבור החרדי לעמוד על הרגליים בזכות עצמו ולהתפרנס בכבוד".

ליברמן נשאל על הבטחות שהבטיח במהלך הבחירות אך אין להן זכר בחוק ההסדרים - בין היתר העלאת הקצבאות לנזקקים ולקשישים והעלאת שכר חיילי סדיר - וציין כי לא כל מה שהוא רוצה הוא יכול להעביר בפרק הזמן הקצר שיש לו לצורך העברת התקציב. "מ-1996 אני מעורב בכל תקציב מדינה. בד"כ חצי שנה לפני שזה מגיע לממשלה עובדים על זה. פה היינו צריכים לדחוס תוך פרק זמן קצר הרבה מאוד נושאים. זה חוק מאוד יומרני חוק ההסדרים, והתקציב לא פשוט, אבל אני מודה שלא נוכל לפתור את כל הבעיות ולהתמודד עם כל האתגרים. בחרנו סדר עדיפויות".

עוד הוסיף ליברמן כי "הגמלאים שחיים על הבטחת ההכנסה זה חלק מההסכם הקואליציוני וזה לא סוד וכל המפלגות תומכות בכך. אני חושב שבאמצעות הגדלת התמיכה באותם אלה שחיים על קצבאות נוכל להוציא בין 10-12% מקו העוני. ב-140 יום לא נפתור את כל הבעיות. עבדנו בפרק זמן קצר על התקציב, חוק ההסדרים הוא יומרני אבל לא נתמודד עם כל האתגרים".

לשאלה האם התקציב בכלל יעבור באווירה הפוליטית הקיימת ולאור האופוזיציה הלוחמנית אמר ליברמן כי "גם בכנסת וגם מפלגות האופוזיציה אין רצון עז להגיע לבחירות חדשות. אצל הרוב אין רצון כזה. אני מביא תקציב הגיוני וסביר ומאמין שאנשים בסופו של דבר יעשו את החשבון הנכון. הדבר הכי לא נכון זה לגרור את המדינה לבחירות, והרבה ח"כים באופוזיציה יעשו הכול כדי לא להגיע לבחירות חדשות. ראש הממשלה (לשעבר, א' ל"ו) ניסה להוביל פריימריז חדשים ולא בדיוק התלהבו מזה. גם בש"ס וגם ביהדות התורה אני לא מזהה רצון עז להגיע לבחירות חדשות. אני מאמין בהגיון ובשיקול דעת של הח"כים. אף אחד לא מבטיח גן של שושנים ואין תקציב בלי חיכוך ומהמורות, אבל אני מאמין שבנובמבר נהיה מדינה עם תקציב".

"אנחנו המדינה שבה היתר בניה לוקח הכי הרבה זמן"

ליברמן התייחס גם לפתרונות שהוצגו בטיוטת חוק ההסדרים למשבר שוק הדיור, ואמר ראשית כי היה "מתואם לגמרי" עם שרת הפנים איילת שקד בנוגע לחלופה שהציגה השבוע לתוכנית תמ"א 38. עוד אמר כי "יש שתי סיבות עיקריות למשבר הדיור: הראשונה זה מחסור בשיווקים, במלאי התכנוני הזמין. לא הוציאו קרקע לבניה. כמה שיווקים היו על-ידי רמ"י? הרבה פחות ממה שאנחנו חייבים וזו הסיבה העיקרית למשבר. הסיבה השנייה היא שיש הרבה כסף זול על המדף. הגענו לשיא של כל הזמנים במשכנתאות. יש הרבה כסף גם אצל המוסדיים וגם בבנקים וכשיש מחסור בהיצע מצד אחד והרבה כסף מצד שני אז יש עליית מחירים".

לדברי ליברמן, "אי אפשר להסתפק בצעד אחד כדי לפתור את משבר הדיור, צריך חבילה שלמה של צעדים שמטפלת בכל ההיבטים. אנחנו המדינה שבה היתר בניה לוקח הכי הרבה זמן. אצלנו זה לוקח פי שלוש וחצי זמן מארה"ב. צריך לטפל בכל השרשרת ולא במקטע אחד ונטפל בכל השרשרת. נטפל בהיצע, בתכנון ובמהירות התכנון ובחוק הותמ"ל והדיור הציבורי - יש שורה של צעדים. זה פסיפס שלם. כשאין אפיק השקעה אחר, ויש לך הרבה כסף, כשהריביות שואפות לאפס ואנשים לא נסעו לחו"ל ולא הוציאו הרבה כסף בקורונה, זה מתכון לעליית מחירים. היו ב-2021 מעל 40 מיליארד דולר הנפקות שזה טוב מצד אחד, אבל כל האופציות שהעובדים יממשו זה עוד כסף שיגיע לשוק הזה, כשאין אפיק השקעה אלטרנטיבי. רוב האנשים לא סוחרי בורסה ולא מבינים מה זה ביטקוין. הם רוצים משהו למשש, משהו לראות, אז משקיעים בנדל"ן, הכול הולך לדירות".

צריך להגיע ל-75 אלף התחלות בנייה

ליברמן אמר כי היעד להתחלות בניה שהאוצר הציב הוא 75 אלף דירות בשנה. "אנחנו צריכים להגיע לסביב 75 אלף יחידות דיור כדי לסגור פערים, ואנחנו שנתיים אחורה היינו על 45 אלף. ב-2016 הגענו, בשיא, ל-50 אלף התחלות בניה. כדי להדביק פערים צריך להגיע ל-75 אלף. מעולם לא היינו במספרים האלה. זה מאוד יומרני . כדי להגיע לדיור זמין בר השגה צריך להגיע למעל 75 אלף התחלות בניה".

ליברמן נשאל מדוע הוא מעניק למגזר ההייטק הטבות מרחיקות לכת וצעדים לעידודו, למרות שמדובר במגזר מתפקד עם פריון גבוה, ודווקא הוא לא זה שזקוק להטבות מס. "ההייטק הפך לקטר של הכלכלה הישראלית. איפה היינו נמצאים ללא ההייטק? כשלמדתי מבוא לכלכלה, המושג הראשון שלמדתי היה 'היתרון היחסי'. היתרון היחסי שלנו הוא לא בטקסטיל או במשהו אחר אלא בהייטק. ללא הייטק אני לא רוצה לחשוב איפה הייתה הכלכלה הישראלית. זה מביא רבע מכל הכנסות המדינה. תשואה להון זה גם מונח שלומדים במבוא לכלכלה - כל שקל שמשקיעים בחדשנות מחזיר לקופת המדינה 7 שקלים. אז לא צריך להיות כלכלן גדול כדי לעשות את הברירות האלה. החוכמה היא לא לעשות שוויוניות רק כלפי מטה אלא כלפי מעלה".

בתדריך העיתונאים השתתפו גם מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב, מ"מ הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, מנהל רשות המסים ערן יעקב והממונה על השכר קובי בר נתן. בלינקוב התייחס גם הוא למשבר הנדל"ן ואמר כי אין אפשרות להעריך מה יהיו המחירים בשוק לאחר מכלול הצעדים שהאוצר יוזם, אך היעד הוא לאזן בין הביקוש להיצע. "אנחנו רוצים להגיע למצב מאוזן בין הביקוש היציב, המבני, להיצע ולסגור את הפיגור במלאי הדירות, ומשם אנחנו מקווים שהמחיר יהיה יציב. זה חסר אחריות לחזות מה יהיה המחיר. ברמת היעד אנחנו מתמקדים בכמויות ובזה שנעצור את הדהרה שהיא כרגע מאוד מטרידה".

ליברמן הוסיף על כך, ש"כל ניסיון להוריד מחירים באופן מלאכותי בשוק הנדל"ן, ולקבע מחיר לא יעבוד. הפתרון היחיד זה היצע ועוד פעם היצע. כל עוד הביקוש יעלה על ההיצע תהיה עליית מחירים. אני לא מאמין בכל הפטנטים להורדת מחירים".

בלינקוב: "יעד גירעון של 7.1 זה לא אופטימי מדי"

עוד התייחס ליברמן ליעד הגירעון ולשאלה איך נסיים את שנת 2021, ואמר כי "כרגע צריך לראות שנשלים את התקציב. לא ברור מה יקרה בהמשך עם הגל החדש של הקורונה".

מנכ"ל האוצר בלינקוב הוסיף כי "המשק נכנס לגירעון מבני משמעותי עוד הרבה לפני הקורונה. שנה לפני. המטרה בעניין זה להחזיר את המשק לשליטה ואת התקציב לשליטה ולהראות תוואי ובמשך מספר שנים להתכנס. זה לא לעניין כרגע לנקוב במספר מדויק. כן אפשר לומר שיהיה תוואי שבו תהיה מדיניות שמכניסה את המשק לאחריות פיסקאלית. אנחנו יוצאים ממצב של טיפול נמרץ. אי אפשר להגיע תוך שנה ל-60% שהיינו לפני שנה וחצי זה ייקח זמן אבל יהיה ברור שאנחנו שולטים במתווה ההוצאות וההכנסות".

בלינקוב הוסיף: "אני לא חושב שזה אופטימי מדי לומר שנסיים את 2021 עם 7.1 בגירעון. זו תחזית סבירה".

ליברמן הוסיף על כך כי "לא יהיה גידול בגירעון המבני. נעשה הכול כדי שלא להגדיל את הגירעון המבני. אני מסכים עם ההערכות של המנכ"ל לגבי הגירעון. המאמץ צריך להיות בהתייעלות, פריון וצמיחה".

נשקול לעשות התאמה בין שנת הלימודים לחופשות

ליברמן נשאל גם על פתיחת שנת הלימודים הבאה בצל החשש מהתפרצות מחודשת של הקורונה, והבהיר כי בשלב זה הדיונים על המתכונת הנכונה לפתיחת שנת הלימודים עדיין בעיצומם וטרם התקבלה החלטה האם לדחות את פתיחת שנת הלימודים, האם לכונן מתכונת של קפסולות או למצוא פתרונות אחרים. יוגב גרדוס הוסיף על כך כי כל האפשרויות נשקלות וכלום לא הוחלט. "אנחנו יושבים עם משרד החינוך בנוגע לפתיחת שנת הלימודים. יש כל מיני אפשרויות ושוקלים גם את דחיית פתיחת השנה וגם את שאלת הקפסולות. אנחנו יושבים עם משרד החינוך ונציג תוכנית כשנסיים. לא הוחלט כלום. אנחנו עדיין מנתחים אם הקפסולות הוכיחו את עצמן".

ליברמן הוסיף כי "הייתה יוזמה של התאחדות התעשיינים לעשות התאמה בין שנת הלימודים לחופשים. זה מהלך הגיוני. אנחנו בסיומו של משבר הקורונה או בכניסה של גל חדש. אין ספק שהדרישה לעשות התאמה בין חופשים בלוח העברי לשנת הלימודים זה דבר הגיוני, ונצטרך שם לתת את הדעת. כרגע, בגלל הנסיבות המיוחדות של שלוש שנים בלי תקציב ורפורמות כשכל הזמן עסוקים בבחירות, הטווח הקצר לאישור התקציב וחוק ההסדרים, משתדלים להגיע כמה שיותר להסכמות. אחר כך נקבל את המרווח של 14 חודשים שאפשר לנשום ולהיערך ולעשות תכנון יותר טוב ויותר מדויק".

ליברמן ובלינקוב התייחסו גם לעסקת החבילה המתגבשת ואמרו כי לא תהיה עסקת חבילה בכל מחיר. לדברי בלינקוב, "אנחנו רוצים להגיע לעסקת חבילה בהידברות, להגיע לדברים בהסכמה, אבל המגעים בעיצומם. נגיע לעסקת חבילה אם היא תהיה כלכלית. זה לא יהיה מצב של קח וקח. יש דברים של יחסי עבודה שנמצאים על הפרק וצריך לסדר אותם. נעשים מאמצים להגיע לזה. היינו רוצים להגיע לזה בשבועות הקרובים, אבל זה לא בטוח".

ליברמן סיכם: "אנחנו חושבים שרצוי ועדיף להגיע לעסקת חבילה במשק אבל לא בכל מחיר".

ליברמן אגב הגיע למסיבת העיתונאים לאחר שביקר בסופר "ניות" בירושלים כדי לבחון את מחירי הירקות והפירות. במהלך תידרוך העיתונאים נשאל ליברמן מדוע אין בטיוטת חוק ההסדרים התייחסות למחירי הירקות והפירות ולענף החקלאות. "הלכתי לסופר ורציתי לראות מה מחיר האבוקדו. אתם יודעים מה המחיר? אין אבוקדו בכלל. אומרים לי חסר, ואני לא חושב שזו תשובה סבירה בכלל. אפרסק עולה 21 שקלים לקילו נכון לפני שעה. בנושא של יוקר המחיה וכל השינויים המבניים יהיו התייחסויות גם לתחום הזה, אבל לגבי החקלאות אנחנו עוד שוקלים ומתדיינים ורוצים לעשות את הכול בהסכמה. אני האחרון שפוחד להתעמת, אבל צריך להגיע להסכמות כמה שאפשר. בכל מקרה, 60 שקל לקילו אבוקדו כשאין בכלל אבוקדו בסופר זה לא מצב תקין".

עוד הבטיח ליברמן שכבר בחוק ההסדרים תהיה התייחסות גם למחירי מזון בסיסי. "קודם כל נדבר על המזון הבסיסי, ירקות, חלב, לחם - מה שמרכיב סל בסיסי, צריך לקבל פה כמה החלטות. בתחילת אוגוסט אנחנו צריכים לאשר את כל השינויים בממשלה ובתחילת ספטמבר להעביר לכנסת ולהגיע לקריאה שניה ושלישית בנובמבר. עד אז יהיו הודעות גם בנוגע למזון רגיש או סל בסיסי".