שר האוצר אביגדור ליברמן מסביר שמטרת החלטתו בעניין מעונות היום היא להפריח את שממת הכלכלה החרדית, להגדיל את אחוז החרדים העובדים ולהוציא את המגזר מחוץ למעגל העוני. אבל נחשו מה? החלטתו תשיג בדיוק את המטרה ההפוכה, ולא תופתעו לגלות שהנפגעות העיקריות הן הנשים החרדיות העובדות.
כמעט 80% מהנשים החרדיות עובדות. פער השכר הממוצע שלהן מנשים יהודיות שאינן חרדיות עומד על 33%.
אלו אותן נשים שעדיין מתאוששות מההשלכות של הקורונה, גם בה, שוב לא מפתיע, הן נפגעו יותר משאר האוכלוסיות בשיעור של 30% - בהיותן אמהות לילדים, רובן לא אקדמאיות, משתכרות שכר נמוך.
אם נרים את המבט מעבר לשנה וחצי האחרונות הקשות - יש בשורות טובות: במהלך 20 השנה האחרונות, שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עלה ב-28 אחוזים: מ-49% ל-77%. תמהיל המשרות הולך ומתגוון, אחוז הנשים שעוסקות בחינוך יורד, ושיעור הנשים שעובדות מחוץ למגזר הולך וגדל. השינוי באופי העבודה הוא הסיבה לכך שמעונות יום ביישובים חרדיים נפתחו בקצב מהיר - לכל אישה חרדית 6.9 ילדים בממוצע, הילדים האלו צריכים מסגרות גם בשעות הצהריים, לא כמו בעבר, אז הנשים החרדיות חזרו הביתה לארוחת הצהריים.
לחזור לנקודת ההתחלה
בפרקטיקה, סעיף ההוצאה על מעון במשפחה שבה הבעל אברך לא יכול לגדול, כי פשוט אין. לכן, הילד יועבר למסגרת בת פחות שעות - השלכה ישירה למספר שעות העבודה של האם. וחוזר חלילה לפערי השכר. כיום, בנות המגזר זוכות לחינוך מוכוון תעסוקה, אין היום ילדה חרדית שלא ברור לה שהיא תצא לעבודה כשתגדל.
אבל אולי את מה שעמלות מורות בית יעקב להטמיע בתלמידותיהן, ליברמן ימחק: גזירת המעונות של ליברמן תייתר את יציאת האישה החרדית לעבודה, תפריח את השוק השחור של המעונות הפיראטיים שכבר הצטמצם, תגדיל ותנציח את פערי השכר ותעצור את ההשתלבות המדהימה של הנשים החרדיות בכלכלה הישראלית. כל התהליך היפה הזה עלול לחזור לנקודת ההתחלה.
שילוב חרדים בתעסוקה אינו מהלך כלכלי טהור, והוא מעורב בתהליכים חברתיים רגישים.
המשמעות של האישה החרדית כמפרנסת מועילה לחברה הישראלית לא רק בהיבט הכלכלי, אלא גם בהיבט התרבותי והחברתי. האישה החרדית כיום היא הגשר הבין מגזרי, היא מייצגת את החברה החרדית כשהיא בעבודה, ומייצגת את המגזר הכללי כשהיא בבית.
את כל המאזן הרגיש הזה ליברמן דורס ברגל גסה (מתוך 24,000 ילדים במעונות יום מסובסדים ב-18,000 בתי אב, 95% חרדים).
האינסטינקט הוא להסתגר
לפי אביגדור ליברמן, מחר בבוקר אמורים לקום 18,000 אברכים לשנות כהרף עין את אמונתם, להשלים איכשהו השכלה, להשתלב באקדמיה (מעורבת?) ולקחת חלק בשוק התעסוקה בשיטת זבנג וגמרנו. איך הוא חושב שכל זה יקרה? אין לדעת, כי מנגד הוא לא מציע מערך של הכשרות מקצועיות ייעודי, כל תמריץ חיובי או מערך תמיכה בשינויים הדרמטיים הללו.
ממבט על ההיסטוריה הלא קצרה של ניסיון הממשלה לשילוב החברה החרדית בכלכלה הישראלית, התמריצים האפקטיביים ביותר עד היום היו דווקא אלו שבנו יחסי אמון זהירים בין המדינה לחברה החרדית.
חשוב לזכור כמה קל להפעיל את האינסטינקט החרדי שהוטמע בנו במשך אלפי שנות גלות וגזרות: להסתגר ולהגביה את החומות.
הפוך ליברמן, הפוך.
הכותבת היא מנהלת תוכנית "מובילות - מנהיגות תעסוקתית לנשים חרדיות"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.