טירוף המשכנתאות: הלקוחות במירוץ נגד הזמן מול הבנקים

הפרסום בגלובס על כך שהעומס במחלקות המשכנתאות בבנקים גורם ליועצים הבנקאיים לוותר על לקוחות במקרה הטוב או לברור אותם על פי גובה ההלוואה שהם מבקשים במקרים הפחות טובים, עורר סערה בעיקר סביב דחיית לווים שביקשו משכנתאות בהיקפים קטנים יחסית.

אז מה עושים מסורבי המשכנתאות החדשים? האפשרות הראשונה היא להמשיך להתעקש על הסניף שאליו פנו, אם כי לאור היקף הדחיות אפשרות זו נראית פחות יעילה. על מנת להתמודד עם הסירובים, החלו יועצי משכנתאות רבים לחפש ברחבי הארץ סניפים עמוסים פחות ולהפנות אליהם את הלקוחות, גם אם מדובר בסניפים מרוחקים ממקום מגוריו של הלקוח.

הבנקים נתפסו לא מוכנים

"יש עומס גדול וזה תפס את הבנקים לא מוכנים" מספר תומר ורון, מתכנן פיננסי ויועץ משכנתאות. ראינו מקרים של בנקאים שאומרים שהם לא מקבלים עוד בקשות חדשות למשכנתאות ואז צריכים להפעיל קשרים כדי למצוא מישהו אחר שיטפל בך. זה הזוי".
גם בהתאחדות יועצי המשכנתאות מדווחים על הפניה בין סניפים בשל העומס בביקוש. אולם זו לדבריהם אינה באה לידי ביטוי עד עתה מתוך הבחנה בין סניפים במרכז לבין סניפים בפריפריה. "אנחנו מדברים על גופים מפוקחים שאמורים להתחרות על ההלוואה הכי גדולה של משק בית. התארכות תהליכי המשכנתה פוגעת ביכולת לקיים מו"מ יעיל מול הבנקים", אומר ורון.

"איפה הרגולטור?"

הסיבה לפגיעה שעליה מדבר ורון, נעוצה בכך שההצעות שמקבלים הלקוחות - מי שבכל זאת מצליח לקבל הצעת מחיר על ההלוואה - קצובה בזמן, כלומר עם קבלת ההצעה מתחיל לעבוד שעון חול שבמסגרתו אם הוא רוצה הלקוח לנהל מו"מ אל מול הבנק ולהשיג הצעת מחיר מבנק אחר, הוא עלול בשל העיכוב במתן המענה מהבנק השני להפסיד את הצעת המחיר הראשונה.

"איפה הרגולטור במציאות כזאת? בנק ישראל חייב לנער את הבנקים ואם צריך אז שיתערב ויגביל את זמני התגובה שלהם", מסביר ורון. "במשך שנים שמענו שוב ושוב שתהליכי ההתייעלות יטיבו עם הציבור ושהבנקים עוברים מהפכה דיגיטלית ואנחנו נהנה מזה. ברגע האמת אנחנו מגלים שההתייעלות לא פועלת לטובתנו כי אין מספיק כח אדם והדיגיטל, בינתיים לפחות, לא באמת נותן מענה הולם".

אמנם הרוב המכריע של המשכנתאות ניתן על ידי הבנקים, אך ישנם גופים נוספים שזיהו את הפוטנציאל מבעוד מועד והחליטו להיכנס לתחום. חלקם קוטפים עכשיו את הפירות. חברת הביטוח כלל, שדרגה לאחרונה את תחום המשכנתאות שלה, ובחברה מדווחים כי בחודש האחרון הגדילו בכ-30% את היקף המשכנתאות שחילקו לציבור. גם חברת ההלוואות טריא, המתמחה בעיקר בהלוואות בין אנשים, נכנסו לעולם המשכנתאות.

עם זאת, בחברות הללו היקף ההלוואה שאפשר לקבל עבור המשכנתא נמוך מאשר בבנקים ועומד על 60% לכל היותר. זאת, בניגוד לבנקים היכולים להעניק עד 75% עבור דירה ראשונה, עד 70% עבור משפרי דיור ועד 50% עבור דירה נוספת להשקעה.
האפשרות האחרונה - עבור מי שאינו רוצה לוותר על חלום הדירה ומוכן לשלם עוד כסף עבור הנכס שבחר, או לחילופין כבר התחייב לתשלום על הנכס ולא מצליח לקבל משכנתה מהבנק - היא לפנות לשוק החוץ־בנקאי.

אולם החברות הללו גובות ריביות גבוהות בהרבה מאלו שגובים הבנקים עבור המשכנתאות, עד כדי פי ארבעה. מי שנאלץ להעזר בהן עשוי לשלם ריביות של 8% בחברות הזולות יותר ועד ל-15% ריבית ביקרות יותר. לפי שעה, זו אכן האפשרות האחרונה, בבחינת "כלו כל הקיצים". בהתאחדות יועצי המשכנתאות מציינים כי עד עתה הם לא רואים הפניה של לווים לגופים חוץ-בנקאיים.

"הפיקוח מנטר את השוק"

מהפיקוח על הבנקים בראשות יאיר אבידן נמסר בתגובה: "אנו מודעים לכך שלאור העלייה הרבה בביקוש למשכנתאות יש לקוחות החווים המתנה ארוכה מהרגיל בתהליך קבלת משכנתה. לכן, הפיקוח מנטר בחודשים האחרונים את שוק המשכנתאות באופן תדיר יותר ולא מוכרת לנו כל תופעה של אפליה במתן משכנתאות כמתואר בכתבה. ככל שהלקוחות נתקלים במקרים כאלו הם מוזמנים לפנות ליחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים".