אחרי מיזוגי הספאק הגדולים מגיע תור הרכישות

הפיד שלי בלינקדאין, פייסבוק וטוויטר מוצף בימים אלה בתמונות של יזמים, מנכ"לים ועובדים החוגגים את השלמת מיזוג הספאק המיוחל. לחלק מדובר גם באקזיט מכובד מיידי, ועבור האחרים זהו צעד משמעותי בהגשמת החלום.

יותר ויותר חברות ישראליות מכריזות על מיזוגי ספאק. 15 עסקאות כבר פורסמו ורף ה- 10 מיליארד דולר נחצה כבר פעמיים - פעם ראשונה בשווי חברות (איירון סורס ו- איטורו), ופעם שניה בסכום הגיוס המצטבר של כל עסקאות הספאק הישראליות עד כה שחצה זה עתה את רף העשרה מיליארד דולר. יש עוד לא מעט עסקאות בתהליך, ואם לא יהיה שינוי מגמה כנראה ששנת 2021 תסתיים עם מעל 20 מיזוגי ספאק מוכרזים.

מחיר הספאק - חשיפת תחזיות

כמי שמלווה מיזוגי ספאק, אני נשאל לא מעט פעמים מהו השוני המרכזי בין המכשיר הזה לבין IPO, והתשובה הסטנדרטית היא שהתהליך פשוט יותר ולכאורה גם קצר יותר ונותן יותר וודאות לחברה לגבי הצלחתו, ללא סיכון ספיגת עלויות הכנת תשקיף מצד החברה.

אולם השוני המרכזי בעיני בין מיזוגי הספאק לבין הנפקות ראשונות הוא פרסום תחזיות החברה ל- 4-5 השנים הבאות שמאפייין את מיזוגי ספאק אך לא את ההנפקות.

בשל הצורך לפרסם תחזיות, נוצר מתח בריא בין רצון החברה לספר סיפור חלומי של פוטנציאל גידול עתידי, לבין הצורך לעמוד מאחורי הסיפור והיעדים בפועל לאחר מכן, דבר שפחות מטריד חברות שמגייסות מהון סיכון בשלבים מוקדמים יותר.

אלמנט הוודאות של משקיע הספאק וה- PIPE משתפר משמעותית בעצם פרסום תחזיות, וכן גם היכולת להעריך את שווי החברה במיזוג על בסיס צפי הכנסות ורווח, אולם פה גם טמון הסיכון של החברה - שלאחר פרסום תחזיות צפויה להימדד רבעון אחר רבעון ביחס לאותן תחזיות על ידי משקיעי וול סטריט, שידועים באכזריותם כלפי חברות שאינן עומדות ביעדים. בפרט כאשר מדובר בחברות שהן Pre-Revenue (ללא הכנסות) בתעשיות שדורשות ריצה למרחקים ארוכים, בתחום החלל / רכב אוטונומי / ביוטק וכו' - שם הרבה פעמים אין שום דרך להבטיח שהחברה תגיע ליעדיה אלא בדרך הארוכה והקשה שתלויה הרבה גם ברגולציה וגם בכך שכל הכוכבים יסתדרו במקומם.

חברות שפועלות בתעשיות קיימות כגון Marketing-tech, איקומרס, פינטק, ו- Travel-tech למשל יכולות לבנות תחזיות מבוססות יחסית ולהסביר אותן טוב יותר, כיוון שלרוב מדובר בגידול אורגני של הקטגוריה, גידול בנתחי שוק בגלל עליונות טכנולוגית (AI כבר אמרנו?), חדירה לשווקים וגאוגרפיות חדשות וכו'.

הפתרון - רכישת חברות

הפתרון הנוסף של חברות שעשו מיזוג ספאק ורוצות להבטיח את עמידתם ביעדים הוא לקנות חברות מתחרות. וול סטריט אוהבת את הסיפור של the winner takes it all ומוכנה לשים הרבה כסף על המנצח, ועל כן בהרבה מקרים השימוש הטוב ביותר בהררי הדולרים של חברה שרצה מספיק מהר והפכה לציבורית היא לקנות את המתחרים הקטנים יותר (ואולי גם את הגדולים שלא השכילו לנצל את שוקי ההון הרותחים), וכך להגדיל נתח שוק ולהבטיח עמידה ביעדים מצד שני ושימוש מוכר ומקובל בתקבולי הגיוס מצד שני.

הרכישות אינן רק כלי ל"קניית הכנסות" וצמיחה מהירה אלא גם יכולות להיות כלי להתרחבות גאוגרפית (על ידי רכישת מוביל שוק מקומי בתחומים בהם יש פרגמנטציה ומספר רב של שחקנים שהם LOCAL HERO) והתרחבות מוצרית (קו מוצרים משלים שחסר לחברה).

לצד הרכישות הללו בוודאי נראה גם רכישות טכנולוגיות שנועדו לשמר את היתרון הטכנולוגי של החברה ולשרת את מפת הדרכים של פיתוח המוצרים העתידיים.

אני צופה שנראה בזמן הקרוב לא מעט רכישות שמבוצעות על ידי חברות שפועלות בתחומים רוויים שבהם הן נושקות לתקרת הזכוכית הטבעית שלהן, בפרט בתחומים כגון Marketing tech ו- Marketplaces אולם גם בתחום הפינטק והאינשורטק.

הכותב הינו שותף בחברת Fundem Capital העוסקת באיתור חברות ספאק למיזוג עבור חברות ישראליות ובחברת המסחר האלגוריתמי Cerebro  Capital .

האמור אינו מהווה ייעוץ השקעות.