פאינה קירשנבאום הורשעה - איך יכול להיות שהכספים הקואליציוניים עדיין כאן?

בעקבות חשיפת פרשת ישראל ביתנו, פרסם היועץ המשפטי לשעבר, יהודה וינשטיין, ב-2015 הנחיה שנועדה להפוך את ההעברות התקציביות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים לשקופה יותר ולמנוע שחיתויות פוליטיות דומות. לפי אותה הנחיה, נדרשים מאז הפוליטיקאים החתומים על ההסכמים להעביר במסלול מפותל כל העברה תקציבית שעליה סוכם מראש במסגרת הסכם קואליציוני.

כך, בהסכמים הקואליציוניים שנערכו מאז נדרשת החלטת ממשלה על כל העברה כזו, הכסף "חונה" במשרד האוצר, ומשם על בסיס חוות דעת של היועמ"ש עובר הכסף לאישור ועדת כספים ורק אז עובר למשרד הרלוונטי.

המסלול החדש יצר קשיים לא מעטים עבור המפלגות שנכנסו לממשלות מאז. כך, בין היתר, הציע בעבר יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', לייעל אותו כך שהכסף יעבור למשרדים ישירות ואז המימוש יהיה מותנה בחוות דעת של היועץ המשפטי של המשרד.

פוליטיקאים מנוסים טענו בעקבות גזר הדין של פאינה קירשנבאום כי אין בהנחית היועמ"ש די קווים אדומים כדי למנוע פרשה דומה לזו שבה הורשעה סגנית השר לשעבר. זאת, מאחר שהכסף הועבר הלאה ומשם חזר אליה או לפעילים פוליטיים בדרכים שונות. עם זאת, חשיפת הפרשה יצרה את הנחיית היועמ"ש שמאפשרת פיקוח פרלמנטרי הדוק על כספים קואליציוניים ו"וצובעת" את הכסף לכל האורך עד למימושו. זאת, בניסיון להצר את האפשרות לשחיתות פוליטית.

"למפלגות לא תהיה עוד נחלה תקציבית נפרדת בתוך תקציב המדינה", כתב וינשטיין. "העברה תקציבית בעקבות הסכם פוליטי תקציבי תותנה בחוות דעת משפטית של היועץ המשפטי של משרד האוצר ושל המשרד או הגוף הממשלתי שההעברה התקציבית מיועדת לו. ההעברה, כולל העובדה שמקורה בהסכם פוליטי, תובא לידיעת חשבי המשרדים הנוגעים בדבר טרם העברתה לאישור ועדת הכספים של הכנסת".