משקיעים מחדש בעולם הישן: מה מחזיר את הכסף לשוקי אירופה, והאם זה יימשך?

מניות אירופיות נהנות השנה מאהדת המשקיעים. הכסף זורם לקרנות נאמנות ולקרנות ETF שעוקבות אחר מדדי היבשת, בקצב שלא נראה מאז 2015, שנת ההשקה של ה-QE (הקלה כמותית) באירופה.

אז, לפני כחצי עשור, האמינו בשווקים כי עידן הדפלציה קרוב לקצו, וכי "תרופת פלא מוניטרית" תושיע את אירופה, כפי שעשתה לארה"ב אחרי משבר הסאב-פריים. לאכזבתם, הקסם לא קרה: הצמיחה נותרה אנמית, בריטניה החליטה על ברקזיט וחלקים נרחבים באירופה המשיכו להתמודד עם נטל החוב. כל אלו יצרו תמריץ שלילי עבור המשקיעים, ומגמת הגיוסים דעכה. כבר במהלך 2016, מה שהיה נראה כמהפך, התברר כהפוגה קצרה. אירופה ננטשה לטובת חלופה אטרקטיבית יותר מעבר לאוקיינוס.

ב-2021 היא חזרה. משקיעים מקומיים, שבעיקר מכרו בשנים האחרונות, קנו ראשונים, ואחריהם הגיעו גם כספים מחו"ל. רובם היו גופים מוסדיים, אך גם משקיעים קמעונאים התחילו להיות פעילים. חשוב לציין כי למשקיעים זרים אין בעיה עקרונית עם אירופה - הם באים כשקיים סיכוי סביר לשיפור בצמיחה והולכים כשהתמונה הכלכלית מתקדרת. לראיה, שיעור ההחזקות הזרות בבורסות היבשת עומד על כ-43%, ומתוך זה ארה"ב מהווה כ-28% (לעומת כ-10% ב-2010).

הבעיה של אירופה היא דווקא האירופים עצמם. בדומה ליפן, גם כאן משקי הבית לא ממהרים להיחשף למניות. אירופי ממוצע הוא חוסך שמרן, שמעדיף את נכסיו ארוזים באיגרות חוב או במזומן (בעיקר בגרמניה ובבריטניה). רק 10%-20% מסך הנכסים הפיננסיים מושקעים במניות, לעומת כ-37% בארה"ב.

נוסף על כך, אלו לא רק העדפות החוסכים, אלא במידה רבה ניתן לראות גם הכוונה רגולטורית. בריסל, למשל, מעודדת את קרנות הפנסיה ואת חברות הביטוח להעדיף אג"ח על פני מניות, כך שגם אלו מהן שחפצות בתוספת סיכון, כנראה יחפשו אותו בנכסים אלטרנטיביים ובאג"ח חברות.

המבנה של המדדים התלבש על מגמות ההשקעה

2021 האירה פנים לשוקי המניות באירופה - לא משום הצטיינות כל שהיא במהלך המשבר, אלא בעיקר על רקע שינוי טעמים ענפי. בשלהי 2020, עם כניסת החיסונים, המשקיעים אימצו נרטיב של "חזרה לשגרה". ציפיות להתאוששות בפעילות העסקית ולהתחממות אינפלציונית שתלווה אותה, הפכו את מניות "הערך" ואת המניות "המחזוריות" לאטרקטיביות יותר בהשוואה למניות "הצמיחה" ולמניות "הדפנסיביות".

ענפים מחזוריים מובהקים הם: סחורות/חומרי גלם, אנרגיה, פיננסים, תעשייה ותשתיות פיזיות, אשר להם משקל רב במדדי המניות האירופיים, כגון STOXX Europe 600 של האיחוד האירופי ו-EURO STOXX 50 של גוש האירו. כך קרה שהמבנה הענפי של מדדי הבנצ'מרק של אירופה "התלבש" על מגמות השקעה פופולריות.

במבט להמשך השנה, כלכלנים מאמינים כי הררי המזומנים שמושקעים כרגע בפיקדונות ובאג"ח יכולים לשנות כיוון לטובת המניות, בעיקר אם החיסונים אכן יצליח להחזיר את מדינות האזור לשגרה, אם תמונות המאקרו והמיקרו צפויות להמשיך להשתפר ואם לא יהיו הפתעות מדיניות חריגות באירופה או מחוצה לה.

בעוד שעתידה של יבשת אירופה בשנה-שנתיים הקרובות פחות או יותר ניתן לחיזוי, השאלה המעניינת היא מה בנוגע לטווח הארוך. האם דינם של גיוסי 2021 הם כמו דינם של גיוסי 2015 (כלומר דעיכה מהירה), או שמא הפעם קיים סיכוי להתפתחות של משהו אחר? במשך שנים סבלו מדדי אירופה מביצועי חסר בהשוואה לארה"ב, ולא בכדי. לפי סקר משקיעים שערכו בגולדמן זאקס, רווחים חלשים והיעדר חדשנות/נוכחות חברות הצמיחה הן הסיבות העיקריות לעניין מצומצם שלהם במניות היבשת.

"אירופה הפסידה את הסבב הראשון של המהפכה הדיגיטלית לארה"ב ולסין" - כך הצהירה לאחרונה מרגרתה וסטאגר, סגנית הנשיא של הנציבות האירופית. "זהו תזמון מושלם לתקן את הבעיה, משום שתהליך הדיגיטציה נמצא כעת בתחילתה של הפאזה הבאה" - הוסיפה סגנית הנשיא.

לא גמישה מספיק כדי לתפוס את השינוי

במשך עשורים הצטיינה אירופה, בדומה ליפן, במכניקה, בהנדסה אלקטרונית, בעיצוב תעשייתי ובייצור מתקדם. האינטרנט הקנה ליתרונות האלו משקל נמוך יותר, ובמקום זה נתן דרור למקצועות התוכנה. לא אירופה ולא יפן היו גמישות מספיק כדי לתפוס את השינוי.

בחודשים האחרונים גובשה באיחוד תוכנית רחבת-היקף בסך של כטריליון דולר, שמטרתה להפוך את הכלכלה האירופית לדיגיטלית יותר, לחדשנית יותר ו"לירוקה" יותר.

משבר הקורונה חידד את החוזקות וגם את החולשות של אירופה. מחד, הוא הביא לפרץ של חדשנות: החיסון של פייזר אשר פותח על-ידי ביונטק, חברה גרמנית; גרסת ג'ונסון אנד ג'ונסון נולדה במעבדה הולנדית, ומודרנה נמצאת בניהולו של מהנדס צרפתי.

אירופה היא סוג של חממה לטכנולוגיות חדשות ולשיפור הישנות. Bloetooth ,MP3 ו-World Wide Web, כולם "מחזיקים בדרכון אירופי", בדיוק כמו Tide Pods של פרוקטר אנד גמבל, אלא שאחרים קוצרים את הפירות.

באירופה מתוסכלים מהמקרים שבהם ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות כגון אלפאבית וקוואלקום עובדות בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות אירופיות, מקימות מרכזי פיתוח ורוכשות חברות באזור. בעיניים אירופיות שיתופי פעולה אילו מיטיבים בעיקר עם הצד האמריקאי, מה גם שסין, כך נראה, אימצה מודל דומה.

קובעי המדיניות באירופה שוברים את הראש במשך שנים כיצד לתרגם את הגודל, את העושר ואת "המוח האירופי" לחברות גלובליות משגשגות, למשרות מתגמלות ולתקבולי מס נרחבים. ב-2020 רק כ-20 מתוך 100 החברות המצליחות שנבחרו על-ידי כתב העת פורצ'ן היו ממוצא אירופי, זאת לעומת 31 ב-1995.

פיליפס, אלקטל ונוקיה - פעם אימפריות עסקיות - רחוקות עתה שנות אור ממעמדן הכלכלי בעבר. את מקומן לא תפסו כוכבות חדשות (בניגוד לסיפורי סינדרלה של טסלה האמריקאית או עליבאבא הסינית). דוגמה נוספת: מתוך כ-603 חברות יוניקורן בתחום הטכנולוגיה (חברות צמיחה פרטיות ששוויין עולה על מיליארד דולר) רק כ-41 ממוקמות באירופה.

"טעינו בביטול השיגעון"

שני עשורים אחרי שמנהיגי האיחוד האירופי הבטיחו להפוך אותו "הכי תחרותי, הכי דינמי והכי מבוסס ידע בעולם", מנהיגיו מודים היום בכישלון ומחפשים לנצל את משבר הקורונה כדי לצאת לדרך חדשה. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, סיכם את זה כך: "על אירופה למצוא את תאוות הסיכון. אנחנו טעינו בביטול האמביציות, בביטול השיגעון". הנשיא קרא לשנות גישה.

ניתן לזהות את ניצני השינוי, אך הם עדיין אינם אופטימליים. ב-2020 הוקמו ביבשת אירופה כ-50 אלף סטארט-אפים חדשים, זאת בהשוואה לפחות מכ-10,000 לפני עשור (לפי הנתונים של GlassDollar). יחד עם זאת, כ-60% מהם נרכשו על-ידי משקיעים אמריקאים ואסיאתים ורק ה-40% הנותרים על-ידי אירופאים.

בנציבות האירופית חותרים לשינוי מהפכני באקוסיסטם הטכנולוגי. הם מציינים כי זהו תנאי הכרחי לקפיצת מדרגה ביזמות ובחדשנות, כאשר הגישה היא הוליסטית. כך, פוליטיקאים מבינים כי הקצאת משאבים אומנם חשובה, אך אין בה די, וחייבים בנוסף לבסס תשתית משפטית מתאימה.

באיחוד האירופי מודעים לכך שכדי להוביל בזירה הטכנולוגית, על אירופה למצב את עצמה בחזית המדע - כלומר נראה כי תחומים כמו בינה מלאכותית וביג דאטה הם בגדר חובה. מאחר שליבשת מסורת ארוכה של רגישות גבוהה לפרטיות המידע, צורך חיוני הוא להגמיש את כללי הרגולציה, כדי שלחברות ולחוקרים יהיה קל יותר לשתף דאטה בגבולות האיחוד.

European Green Deal נועדה לקדם תעשיות ירוקות, ענפים חדשניים שבהם חברות אירופיות הצליחו לפתח יתרון יחסי. אומנם טכנולוגיות ירוקות אמורות לסייע להחזיר עטרה ליושנה, אך ברור כי הדרך לשם איננה מובטחת; סין וארה"ב שוב נושפות בעורפה של אירופה והתחרות עימן גוברת.

"החשש הוא לא מהיעדר יזמות, אלא מחוסר יכולת להפוך חברה חדשה לחברה גדולה, כפי שקרה כל כך הרבה פעמים" - מציינים במכון פיטרסון למחקרים כלכליים. עידן "אחרי-קורונה" הוא הזדמנות מצוינת עבור אירופה לשנות את דפוסי העבר. עבור המשקיעים במניות, אולי מדובר בסיכוי לשינוי מבני של כלכלת האזור, ועימו פוטנציאל רב יותר עבור מדדי הבנצ'מרק האירופיים.

אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות, ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויות ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם