האם רשות המסים תקבל דיווחים על חשבונות עסקיים מהבנקים?

משרד האוצר, בראשות שר האוצר אביגדור ליברמן, צפוי לפרסם בקרוב את הפרק הפיסקאלי בחוק ההסדרים. מדובר בפרק דרמטי שמשפיע על תחזית הכנסות המדינה שתיכלל בתקציב, ובהתאם על היקף ההוצאה הממשלתית בתקציב לשנים 2021-2022 והיקפו של התקציב הקרוב. ככל שהפרק הפיסקאלי יכלול יותר מקורות הכנסה חדשים עבור המדינה ואפשרויות להעמיק את הגבייה הקיימת ואת המאבק בהון השחור, כך לכאורה למדינה יהיה יותר כסף לחלק למשרדים.

הדיונים סביב השאלה מה יכלול הפרק הפיסקאלי עדיין בעיצומם, אבל יש כמה תוכניות שכבר ירדו מהפרק ומהצד השני - אחרות שנמצאות על שולחן הדיונים. לאחר שליברמן הכריז מעל כל במה אפשרית שאין בכוונתו להעלות מסים, כל העלאת מס ישירה שהייתה עלולה להיכלל בפרק כזה בימים אחרים נשללה על הסף.

בנוסף, אם נסמוך על ההצהרות של ליברמן מהימים האחרונים אז גם העלאות מיסוי עקיפות לא ייכללו בפרק הפיסיקאלי הפעם. הוא כבר הודיע במפורש כי הוא לא מתכוון לפעול לביטולם של פטורים ממע"מ שקיימים היום, בהם הפטור ממע"מ על פירות וירקות והפטור ממע"מ על קניות באינטרנט מעל 75 דולר, ונראה כי גם הפטור ממס על הכנסות משכירות עד 5,000 שקל לא נמצא כיום על שולחן הדיונים כלל.

ואולם, במקביל, ליברמן הודיע כי הוא מתכוון לכלול מס פחמן בחקיקה בישראל, ועל פי גורמים באוצר הכוונה היא לכלול את המס הזה כבר בחוק ההסדרים הקרוב. ההתחייבות לקדם מס פחמן נולדה כבר בהסכמים הקואליציוניים שחתמו המפלגות, בעקבות דרישתה של השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, וליברמן יכול לטעון שזו לא בדיוק העלאת מס במובן הקלאסי של המילה, כיוון שמנגנון למיסוי פחמן קיים במדינות מתקדמות בעולם, כך שחלק מהישראלים כבר משלמים אותו, רק לא בישראל.

ברשות המסים לוטשים עיניים למידע שבידי הגופים הפיננסיים

בצד של רשות המסים, ההערכות הן שרוב התוכניות הגדולות שהיו במגירה טרם ימי הקורונה יאלצו להידחות, אך ברשות המסים עדיין מבקשים לקדם כמה תוכניות מס משמעותיות. בין התוכניות המרכזיות: הרחבת מקורות המידע של רשות המסים, ובין היתר קבלת מידע שוטף מגופים פיננסיים בדומה למידע שמקבלת הרשות לאיסור הלבנת הון. מזה שנים לוטשים עיניים ברשות למידע הנמצא בידי הגופים הפיננסיים, בהם הבנקים והצ'יינג'ים, ומגיע רק לרשות לאיסור הלבנת הון.

כבר ב-2016 ניסתה רשות המסים להעביר הצעת חוק לפיה גופים פיננסיים כדוגמת בנקים יהיו מחויבים להעביר נתונים באופן שוטף מחשבונות עסקיים, ובנוסף הרשות תוכל לבקש מאותם גופים מידע ספציפי דרך חיתוכים שונים שיאפשרו לה להגיע בצורה יעילה יותר למעלימי המס, תחת מגבלות חסיון מסוימות עבור הלקוחות. החקיקה לא עברה בזמנו, וכעת מבקשים ברשות המסים להעלות אותה שוב על השולחן.

אחת המטרות של רשות המסים היא, בין היתר, לקבל מידע שוטף מאפליקציות התשלומים, בהם ביט, פיי ופייבוקס כדי לבחון את הפעילות של עוסקים זעירים (בהם קוסמטיקאיות, מדריכי כושר ועוד) ואת ההצהרות שלהם לרשות אל מול ההעברות הכספיות אליהם. נכון להיום הרשות עיוורת בנוגע להרבה מאוד העברות כספיות שמתבצעות באפליקציות התשלומים, והיא משתמשת באמצעי אכיפה שונים כדי לנסות להאיר את האזורים הפחות חשופים הללו.

למאבק בהון השחור יצורפו אמצעים דיגיטליים

מנהל רשות המסים, ערן יעקב, אמר לאחרונה במספר כנסים כי לאחר מספר שנים שבהן לא היה ניתן לקדם חקיקה לטובת המאבק בהון השחור, הגיעה העת להתמודד עם ההון השחור והכלכלה השחורה, והדרך לעשות זאת היא באמצעים דיגיטליים. אחת התוכניות שעונות על ההגדרה הזאת היא תוכנית שיעקב מתכוון לקדם בחוק ההסדרים הקרוב וכוללת את אימוץ "המודל הצ'יליאני" למאבק בחשבוניות הפיקטיביות.

התוכנית, שנחשפה ב"גלובס" בפברואר אשתקד, כבר "התאזרחה" וקיבלה את השם "חשבוניות ישראל", ובמסגרתה תדרוש רשות המסים כי כל חשבונית מעל 5,000 שקל תדווח באופן מיידי, בזמן ביצוע העסקה, לרשות המסים ותקבל אישור אונליין.

התוכנית זכתה להתנגדות עזה מטעם הארגונים המקצועיים, בהם לשכת יועצי המס ולשכת רואי החשבון, שצפויים גם כעת להתנגד להכללתה בחוק ההסדרים.

תוכנית נוספת שרשות המסים רוצה לכלול בחוק ההסדרים היא "המודל האיטלקי" לתשלום חובות של נישומים למדינה. ברשות המסים רוצים חקיקה שתקבע כי במקרים של מחלוקת בין הרשות לנישום בנוגע להיקף החוב שחייב הנישום, יחוייב הנישום לשלם חלק מהחוב לרשות עוד לפני שהמחלוקת מוכרעת בבתי המשפט .

כלומר, הרשות לא רוצה לחכות לסוף ההליך המשפטי וקביעה סופית האם יש לנישום חוב לרשות ומהו היקף החוב - היא רוצה לקבל חלק מהכסף באופן מיידי. ככלל, תשלום המס במקרה של מחלוקת בין רשות המסים לנישום מתבצע רק בתום ההכרעה במחלוקת, בפשרה או בפסק דין. במקרים רבים המחלוקות נמשכות חודשים ארוכים ואף שנים עד להכרעה הסופית ורק אז - ובמקרה שהרשות מנצחת - הכסף נכנס לקופת המדינה.

ברשות רוצים לקדם מודל לפיו יתבצע תשלום של כשליש מהמס בטרם המחלוקת מגיעה לביהמ"ש, אך הרשות תהיה רשאית לגבות גם את מלוא הסכום במקרים מסוימים.

בנוסף, מתכוונים ברשות המסים לבקש לכלול סגירת פרצות מס בנוגע לפירוק שותפות בין שותפים ופרצות נוספות שלטענתם גורעות מס מהמדינה.