באוצר מסדירים את העסקת העובדים המוחלשים בתאגידים עירוניים

הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, הסדיר את תנאי ההעסקה לעובדי התאגידים העירוניים. מדובר על עשרות אלפי עובדי המגזר הציבורי שעד כה, שכרם ותנאי העסקתם לא הוגדרו באופן רשמי.

היקף שכר עובדי התאגיד נחלק לשתי קבוצות עיקריות: עובדים בכירים - ששכרם נגזר כאחוזים משכרו של מנכ"ל התאגיד העירוני; עובדים שאינם בכירים - שכרם נקבע בהתאם למשרה בה הם מועסקים וכמקובל ברשות המקומית.

עד כה, על פי נוהל משרד הפנים, תנאי העסקת חלק מעובדי התאגידים המקומיים לא יחרוג "מהמקובל ברשות המקומית". הוראה כללית זו גורמת לעמימות, אי ודאות והעלתה מספר בעיות בנוגע תשלומי השכר לעובדים בתאגיד המקומי. כל חברה עירונית פירשה את המונח "כנהוג ברשות המקומית" אחרת ובחרה אלו תוספות שכר לתת לעובדים ואלו לא. הבעיה פגעה בעיקר בעובדים החלשים ביותר באיגודים העירוניים, ונוצר צורך לתקן את הליקוי.

על פי נתוני משרד הפנים, פועלים היום כ-600 תאגידים עירוניים, חלקם בבעלות ובשליטה של הרשות המקומית וחלקם בבעלות משותפת עם גורמים נוספים, כגון מתנ"סים. עד היום אף גורם לא פרסם את מספר העובדים המדויק בתאגידים עירוניים, אולם לדברי גורם במשרד האוצר ב-300 החברות העירוניות מועסקים כ-20 אלף עובדים כיום. להערכת איגוד התאגידים העירוניים יחד עם 300 העמותות העירוניות מדובר בעשרות אלפי עובדים.

עובדי תאגידים עירוניים הם בעלי השכר הנמוך ביותר במגזר הציבורי

על פי דוח הממונה על השכר לשנת 2019 עובדי תאגידים עירוניים הם העובדים בעלי השכר הנמוך ביותר (ביחד עם מועצות דתיות) במגזר הציבורי. מדובר בשכר נמוך משכר עובדי הרשויות המקומיות ונמוך בעשרות אחוזים מעובדי תאגידים אחרים (בהם חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים).

על פי הדוח, השכר הממוצע בתאגידים עירוניים (בחברות עירוניות ולא בעמותות עירוניות) עומד על סך של 9,866 שקל - נמוך מהשכר הממוצע במשק.

כעת, כאמור, גיבשו הממונה על השכר במשרד האוצר ואיגוד התאגידים, בראשות יצחק בורבא, מתווה מוסכם שיביא לשיפור תנאי העסקתם של העובדים שאינם בכירים בתאגידים העירוניים, ויעניק להם זכויות ותנאי העסקה אחידים ושקופים, שעד כה היו שמורים בעיקר לעובדי הרשויות המקומיות.

התאגידים העירוניים מלינים מזה תקופה ארוכה על הקושי בגיוס עובדים איכותיים ושימור הקיימים בשל תנאי השכר הנמוכים, הן לעומת המגזר הפרטי והן לעומת גופי ציבור אחרים. כעת, מקווים התאגידים העירוניים, כי יוכלו למשוך עובדים.

חוזר האוצר הנוכחי חל בעיקר על העובדים שאינם בכירים בתאגידים עירוניים ששכרם עומד על 6,000-8,000 שקל בלבד.

הקידום בשכר יבוצע על בסיס עמידה ביעדים

עוד על פי החוזר החדש, תופסק שיטת העבודה המיושנת שהייתה קיימת עד כה לפיה עובדים זכו לקידום אוטומטי בשכר על פי ותק בתפקיד, ולא על סמך ביצועיהם. על פי החוזר, לכל עובד יוגדרו מדדי ביצוע והקידום בשכר יבוצע על בסיס עמידתו ביעדים. כך, ייווצר תמריץ לעובדים למלא את תפקידם על הצד הטוב ביותר, וכפועל יוצא מכך ישופר השירות לציבור.

מדובר במודל שהממונה על השכר היה רוצה ליישם בכל המגזר הציבורי, שבו העלאות השכר מתבצעות אוטומטיות על פי וותק.

ליישום החוזר עלויות העשויות להגיע למיליוני שקלים בתאגידים הגדולים. לפיכך, על מנת למנוע מצב בו עלויות יישום החוזר יושתו על הציבור, התחייבו הרשויות שלא להעלות את התשלומים שישלם הציבור עבור השירותים שמעניקים התאגידים לציבור כגון מחירי חוגים וצהרונים.

לדברי עו"ד מיכל רוזנבוים, שהובילה את המשא ומתן מול האוצר בשם התאגידים העירוניים, "מדובר במהפכה של ממש בכל הקשור לניהול כוח האדם המקצועי בתאגידים העירוניים. עשרות אלפי עובדים שהיו עד עתה מופלים ומוחלשים, קיבלו כעת זכויות בסיסיות שמגיעות להם בדין. מדינה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה את המצב שהיה עד כה. שיפור תנאי ההעסקה של העובדים ושינוי שיטת התגמול כך שהעלאות שכר יבוצעו על פי יכולת העובד וביצועיו, תביא לכך כי השירות שיינתן יהיה טוב יותר והציבור ייצא נשכר.