יציבות לפני תחרות: חברות הלוואות בין אנשים יצטרכו להגדיל את ההון העצמי

הקורונה הביאה לגידול בהיקף האשראי שמעניקה המערכת הבנקאית לציבור, אך במקביל הדגישה גם את הצורך בגיוון מקורות האשראי על מנת לייצר תחרות. אחת המגמות הצומחות בשנים האחרונות היא מגמת ההלוואות בין אנשים (P2P), המאפשרות מצד אחד ללווים לקבל לא פעם אשראי בריביות נמוכות יחסית, ובמקביל מאפשרות לאנשים עם חסכונות להלוות כספים ולקבל בעבורם ריבית. על מנת לפתח את התחום, אך במקביל לוודא שכל המעורבים בו נהנים מיציבות, פרסמו בימים האחרונים ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתי טיוטות הוראות שנועדו להגדיל את ההון העצמי של הגופים המתווכים בין מלווים ללווים, אך גם יסייעו למי שעומד בהן להתמודד טוב יותר עם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, המציעות גם הן הלוואות.

טיוטה ראשונה, העוסקת ביציבות של הגופים המתווכים בין המלווים ללווים, תחייב את המערכות הטכנולוגית המחברות בין הצדדים להגדיל את ההון העצמי מ-100 אלף שקל כיום למיליון שקל, כתנאי לקבלת רישיון תיווך בסיסי.

"פעילות מערכת לתיווך באשראי מתאפיינת בחשיפה לסיכונים תפעוליים שונים שיכולים להתממש כתוצאה מכשל בתהליכים הפנימיים או מאירועים חיצוניים, וכך עלולים להביא לפגיעה בלקוחות המערכת. בין יתר סיכונים אלו ניתן למנות את הסיכון מפני זליגת מידע של לקוח, טעות בפרטי העברת כספים של לקוח, סיכונים הקשורים באופן הערכת סיכוני הלווים ופיזורם, סיכוני מעילות והונאות בניהול כספי הלקוחות, כשלים טכנולוגיים שונים, כשלים בהליכי הגביה ועוד", הסבירו ברשות שוק ההון.

הגיע הזמן להגדיל אחריות

אלי טובול, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, האחראי על תחום נותני שירותים פיננסיים, מסביר שנכון להיום בגופים אלו סיכון האשראי הוא לא על החברה בעלת הרישיון אלא המלווה, ולכן ברשות מבקשים עתה להגדיל את האחריות של הגוף המתווך, על מנת להגן על מלווי הכספים. כתוצאה מדרישת ההון הנוסף תיווצר כרית ביטחון להבטחת קיום ההתחייבויות של מפעיל המערכת כלפי ציבור לקוחותיו, גם במצבי קיצון ובעת התממשות של סיכונים תפעוליים הנלווים לפעילות.

בנוסף, מי שירצה להפוך לבעל רישיון מורחב (צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקל) להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יחויב להחזיק הון עצמי נוסף, מעבר לסכום ההון העצמי שנקבע כאמור על מיליון שקל. הסכום הנוסף יצטרך להיות לפחות 1.5 מיליון שקל בנוסף למיליון האמור, או סכום של 0.2% מצבר האשראי של בעל הרישיון, שהוא למעשה סכום שנגזר מהיקף הפעילות של המערכת, לפי הגבוה מביניהם.

טובול מציין כי לאחר בחינה שנעשתה ברשות שוק ההון נכון להיום הגופים המבקשים להיכנס לתחום וכן אלו הפועלים בו עומדים במגבלות הללו, אך ברשות שוק ההון ביקשו לייצר כרית ביטחון עמוק יותר. הוא מוסיף כי ברשות החליטו על מתווה החלה מדורג וברגע שהחוזר הסופי יאושר, יינתנו לגופים חצי שנה להיערכות אם מי מהם יצטרך תקופה זו לגיוס כספים על מנת להגיע לרף ההון העצמי הדרוש.

נותני האשראי יחויבו בדיווח על פעילותם

טיוטה נוספת שפרסמה בימים האחרונים רשות שוק ההון נוגעת לדיווחי אשראי, והיא תחול על כל הגופים שמחזיקים ברישיון למתן אשראי ותקבע הוראות לדיווח לרשות על הפעילות שלהם. הדיווחים יכללו בין היתר את הרכב האשראי, סוגי הבטוחות שמגינים על כל הצדדים, סוגי הלווים ועוד. בטיוטה מוצע לקבוע דרישת דיווח שנתית לבעלי רישיון בסיסי ודרישת דיווח חצי שנתית לבעל רישיון מורחב.

"ההיבט שעמד בבסיס הטיוטה הוא ראייה צרכנית ותחרותית, כך שתהיה לנו תמונת מצב על מגמות והשלכות צרכניות של שוק האשראי", מסביר טובול. "בנוסף, אנחנו רוצים שהגופים הללו ידברו בשפה שנהוגה במערכת הבנקאית ובקרב חברות כרטיסי האשראי, כך שנוכל לקבל תמונה אמיתים על פי הפרמטרים הנהוגים כיום בשוק האשראי", אומר הסגן הבכיר לממונה על שוק ההון.

ברשות שוק ההון כתבו בדברי ההסבר לטיוטה כי "מדובר בענף חשוב אשר לאסדרת פעילותו תועלת משקית רבה, אך למרות חשיבותו הענף כמעט שלא היה מוסדר ומפוקח. האסדרה שהייתה קיימת, הייתה חלקית בלבד ועסקה בעיקר בהיבטים של איסור הלבנת הון. על רקע זה חוקק חוק הפיקוח על המוסדרים, שנועד בין היתר לשם יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים, ולהטלת חובות פיקוח ואסדרה על השחקנים הפועלים בשוק האשראי החוץ-בנקאי, במטרה לוודא כי שחקנים אלה פועלים באופן סדור ויעיל".

בכל הקשור לקידום התחרות בתחום, מזכירים ברשות שוק ההון שבמסגרת המלצות הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (ועדת שטרום), אשר היוו חלק מהתשתית שעל גביה חוקק חוק הפיקוח על המוסדרים, נקבע הצורך ביצירת תבחינים שישמשו לבחינה מתמשכת של מידת התחרות בשוק האשראי בישראל.

"התבחינים מהווים למעשה שפה משותפת בין הרגולטורים הפיננסיים, כך שייבחנו על ידי כל רגולטור אל מול הגופים שבתחום אחריותו, על מנת לייצר תמונת מצב מבוססת ואחידה לגבי מצב שוק האשראי בישראל. חלק מהתבחינים מתבססים על נתונים הנדרשים במסגרת חוזר זה כגון התפלגות נתחי השוק, כמות האשראי שניתן על ידי נותני שירותים פיננסיים ומחיר האשראי", ציינו ברשות שוק ההון.