מאוויר פסגות לתביעות ייצוגיות: הישראלי שהתחיל את גל הספאק מסתבך

שלום מקנזי הוא אחד המיליארדרים הצעירים ביותר החיים בישראל וגם כנראה אחד הפחות מוכרים שבהם. לפי רשימת המיליארדרים המעודכנת שפרסם "פורבס" באפריל השנה, עמד הונו של מקנזי בן ה-44 על 1.7 מיליארד דולר, מה שהציב אותו מעט מתחת לשמואל חרל"פ, יו"ר חברת "כלמוביל", בדירוג ולפני מריוס נכט, ממייסדי חברת צ’ק פוינט. מקנזי, יליד בת ים, חי חלק מהזמן כילד בארצות-הברית עם הוריו. כיום הוא מתגורר בסביון, נשוי ואב לארבעה.

מקנזי זינק לצמרת עשירי ישראל לאחר שהחברה שייסד, SBTech, ספקית פתרונות טכנולוגיים להימורי ספורט וגיימינג מקוונים, התמזגה בסוף שנת 2019 עם חברת הימורי הספורט האמריקאית דרפטקינגס (DraftKings). במסגרת העסקה המשולשת, החברה הממוזגת נכנסה באפריל 2020 למסחר בנאסד"ק דרך מיזוג עם חברת הספאק "דיאמונד איגל" לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר. כחלק מהמיזוג הפך מקנזי לבעל המניות הפרטי הגדול ביותר בדרפטקינגס עם 11.3% מהמניות של החברה הממוזגת.

  

אלא שפעילות SBTech של מקנזי עמדה בחודש האחרון במרכז דוח שלילי שפרסם בית ההשקעות הינדנבורג, המתמחה בפוזיציית שורט (מכירה בחסר), וטלטל מאז את מניית דרפטקינגס.

המיזוג וההצלחה

דרפטקינגס הוקמה ב-2012 והחלה את דרכה בניהול משחקי פנטזי ספורט יומיים, בהם גולשים יכלו להמר על הביצועים של שחקני בייסבול ומאוחר יותר על שחקנים בענפי ספורט אחרים. החברה ניצלה אז פרצה בחוק שלא הגדירה את משחקי הפנטזי בתור הימורים. הפעילות של החברה התרחבה בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון מ-2018 שאפשרה למדינות נוספות, מלבד נבדה, להכשיר חוקית הימורים על תוצאות ספורט, מה שיותר ממחצית מהמדינות בארה"ב כבר עשו.

דרפטקינגס רצתה לרכוש את SBTech וליצור מיזוג שייתן לה שליטה גם על הטכנולוגיה המפעילה מערכות הימורים אינטרנטיות. לאחר שהוצע לה להתמזג עם הספאק של דיאמונד איגל, החל הרעיון של מיזוג משולש להתגבש, כולל פגישה בתל אביב של מקנזי עם הארי סלון, הספונסר מאחורי הספאק, ביוני 2019.

המיזוג, שיצא לפועל כאמור באפריל אשתקד, התקבל בהתלהבות ומניית דרפטקינגס זינקה ממחיר התחלתי של 10 דולר לשיא של 72 דולר במרץ השנה. תרמו לכך גם ההוספה של סלבריטאי על כמייקל ג’ורדן והדוגמנית ג'יזל כמשקיעים ויועצים לחברה. למעשה, ההצלחה הגדולה של מיזוג דרפטקינגס מסומנת כיום כאחת הסיבות לתחילת מבול מיזוגי הספאק שנחת על וול סטריט בשנה האחרונה.

SBTech הוקמה על ידי מקנזי ב-2007 והחברה נרשמה בגיברלטר ובהמשך פעלה כחברה באי מאן. פעילות הפיתוח של SBTech מוקמה בבולגריה ובאוקראינה עם פעילות אדמיניסטרטיבית בישראל ותמיכה מסחרית בלונדון. נכון לזמן המיזוג עם דרפטקינגס, העסיקה SBTech כ-1,200 עובדים ברחבי העולם וב-2018 רשמה הכנסות של 94 מיליון יורו עם רווח נקי של 26 מיליון יורו.

הדוח והסערה

הלקוחות של SBTech הם מפעילי הימורים, גופי לוטו בעולם, בתי קזינו וחברות המארגנות מרוצי סוסים, להם היא מציעה מערכת טכנולוגית שמנהלת הימורי ספורט כולל כלי שיווק וכלים אחרים. בין הלקוחות של SBTech נמנו בין השאר הלוטו הלאומי של צ’כיה והלוטו של מדינת אורגון. SBTech גבתה אחוזים מההכנסות מהימורים של המפעילים שמשתמשים בטכנולוגיה שלה.

אולם לטענת דוח שפרסמה בחודש שעבר קרן הגידור הינדנבורג (Hindenburg Research), כמחצית מההכנסות של SBTech הגיעו מאתרים הפועלים במדינות בהן הימורים אינם חוקיים, כולל ויאטנם, מלזיה, תאילנד, סין ואיראן, עליה מוטלות גם סנקציות אמריקאיות. אתרי הימורים במדינות אלו מופעלים על ידי כנופיות פשע. לפי הינדנבורג, הדוח שלה מתבסס על ראיונות עם עובדים לשעבר, חקירה אינטרנטית ובחינה של הדיווחים לרשויות האמריקאיות.

בית ההשקעות הינדנבורג, שמתמחה כאמור בפוזיציית שורט על מניות, פרסם במרץ האחרון דוח על אורמת הישראלית, בו האשים את החברה בקשרי שחיתות עם אנשי ממשל במדינות שונות. באורמת טענו בתגובה כי הטענות בדוח מטעות ושקריות. אולם ההתמחות העיקרית של הינדנבורג בימים אלו היא בתקיפת חברות שנכנסו לבורסה במסגרת מיזוגי ספאק. בראיון טען נייט אנדרסון, מייסד הינדנבורג, כי הוא טרם ראה חברה טובה שהתמזגה עם ספאק, "אך אני מנסה לשמור על ראש פתוח".

הינדנבורג זכתה להצלחות במקרה של חברת המשאיות החשמליות ניקולה וחברת הרכב החשמלי לורדסטאון מוטורס. אף ששתיהן הכחישו את הטענות של הינדנבורג להטעיות משקיעים, שתי החברות פרסמו מאוחר יותר כי הן נמצאות תחת חקירות של משרד המשפטים ושורת בכירים בהן התפטרו בפתאומיות.

לטענת הדוח של הינדנבורג, SBTech ניסתה בשנים האחרונות להסוות את פעילותה במדינות אסיאתיות בהן הימורים אינם חוקיים כדי שפעילות זו לא תפגע בכניסתה לשוק האמריקאי. הסוואה זו נעשתה, לטענת הדוח, באמצעות העברת הפעילות לחברה קשורה בשם BTi (שמאוחר יותר שינתה את שמה ל-CoreTech), שפעלה גם היא בבולגריה. החברה הקשורה הוקמה על ידי מי שמוגדר בדוח כיד ימינו של מקנזי והמנכ"ל שלה היה ישראלי, שניהל בעבר פלטפורמה לאופציות בינאריות.

הנפילה והתביעות

הדוח של הינדנבורג, שפורסם באמצע יוני, הביא לנפילה של יותר מ-11% במניות דרפטקינגס, אך לאחר מכן המנייה שבה והתאוששה, לפני שנפלה שוב בין השאר בעקבות דיווחים על שורת משרדי עורכי דין בארה"ב שמתכננים להגיש בקשות לתביעה ייצוגית נגד החברה על בסיס הדוח של הינדנבורג. מהצד השני, יש גם מי שתומכים במניה, כמו חברת ARK, של גורו ההשקעות המפורסמת קתרין (קתי) ווד. ARK אפילו הגדילה את השקעותיה בדרפטקינגס מאז הפרשה והיקף החזקותיה בחברה מוערך בכ-600 מיליון דולר.

בכל הנוגע למקנזי, לפי הדיווחים לרשויות ניירות הערך האמריקאיות מאז יוני 2020 ועד פרסום הדוח של הינדנבורג, הוא מכר מניות בשווי 568 מיליון דולר. את רוב יתרת המניות שלו בשווי כמיליארד דולר הוא העביר לנאמנות עבור משפחתו.

תגובות

משלום מקנזי לא נמסרה תגובה. מטעם דרפטקינגס נמסר לגלובס כי "התלונה נגד החברה, שעדיין לא הוגשה לבית המשפט, מנצלת את הדוח שפורסם על ידי סוחר שורטיסט עם מניע פיננסי להוריד את מחיר המניה של דרפטקינגס. לפני המיזוג עם SBTech, ערכנו חקירה מקיפה של הפרקטיקות העסקיות שלה והרגשנו נוח עם הממצאים".