מערכות חלל ולוויינים: החזית הבאה של עימותי הסייבר?

למרחב החלל חשיבות כלכלית וביטחונית עצומה כתשתית תקשורת גלובלית, ועבור שירותי ניווט, חיזוי מזג אוויר ועוד. תהליכי מסחור מואץ של טכנולוגיות החלל ועלייה בשימוש במוצרי מדף אזרחיים, זולים ונגישים טומנים בחובם גם האצה וצמיחה של סיכונים ואיומי סייבר. ישראל, שהובילה את תהליך הסטנדרטיזציה של הסייבר עבור המשק האזרחי, יכולה גם להוביל בתחום פתרונות הגנת הסייבר עבור לוויינים.

בשנים האחרונות אנו עדים להתרחבות משמעותית של תעשיית החלל הבינלאומית ולמהפכה טכנולוגית-מסחרית המכונה "החלל החדש". מהפכה זו התבססה על השקעות ממשלתיות בתחום החלל ובהתפתחויות טכנולוגיות בתחומי התקשורת, הקישוריות וייצור הלוויינים שהגדילו את הפוטנציאל הכלכלי של תעשיית החלל.

במקביל להתפתחויות אלו, חלה עלייה באיומי הסייבר על מערכות חלל והנושא הפך לבעל חשיבות קריטית לביטחונן הלאומי של מדינות, כמו גם לסדר החיים האזרחי התקין הנסמך על מערכות לוויין. במסגרת איומים אלו יכולים גורמים זדוניים לשבש שירותי לוויין, כגון תקשורת ואינטרנט ללקוחות, ליירט ולגנוב מידע השייך למשתמשים ואף להשתלט על לוויינים, להפנותם מהמסלול ואף להשתמש בהם לצורך ניגוח של לוויינים אחרים.

איומים אלו נובעים מהיעדר תקנים לאבטחת סייבר ואסדרה מספקת של תחום החלל, מורכבות שרשראות האספקה של הלוויינים, מכך שלוויין מורכב מרכיבים רבים שכל אחד מהם עשוי להיות חשוף לאיומי סייבר, ועוד.

אבטחת סייבר נתפסת כמרכיב משני ויקר

בנוסף, תהליך פיתוח ושיגור הלוויינים הוא תהליך יקר ושיקולי עלות כלכלית וטכנית מהווים היבט משמעותי בתהליך הפיתוח. אבטחת סייבר של כל רכיבי הלוויין ושל הלוויין המוגמר, דורשת משאבים רבים, הן במישור הכלכלי והן במישור הטכני, כגון שימוש ברוחב פס. לרוע המזל, אבטחת סייבר אינה מתועדפת בשיקולי עלות ותועלת אלו, ונתפסת כמרכיב משני ויקר לתפקוד הלוויין.

כחלק מהתפתחות האיומים, אירעו בשנים האחרונות מספר תקיפות ופריצות לתשתיות קרקעיות המשמשות לשליטה על לוויינים. כחלק מכך, ב-2017 וב-2018 פרצו האקרים למחשבי המעבדה להנעה סילונית של נאס"א. כישלון בשיגור לוויין תצפית של איחוד האמירויות ביולי 2019 הוביל להערכות בכלי המדיה, לפיהן מקור התקרית הוא בתקיפת סייבר מטעם איראן.

במקביל להתפתחות האיומים, פעלו ממשלות לנסח אסטרטגיות ומסמכי מדיניות להתמודדות עם האיומים, להקים מרכזים לשיתוף המידע בנושא איומי סייבר חדשים בין הממשלה לתעשייה ולנסח קווים מנחים והמלצות ליצרניות מערכות וציוד לוויינים. כמו כן, מדינות כגון ארה"ב, רוסיה, סין, יפן, הודו וצרפת הקימו יחידות צבא ייעודיות להגנה על לוויינים.

גופי ממשלה וחברות קבלן הפועלות מטעמם החלו לפתח טכנולוגיות חדשות למזעור האיומים או לשדרג טכנולוגיות קיימות. דוגמה לכך הן פיתוח טכנולוגיות להגנה על התקשורת שבין הלוויין לקרקע מפני האזנות ויירוט מידע ואף ניסויים בטכנולוגיות חדשות, כגון מחשוב קוונטי להגנה על תקשורת לוויינים מפני הפרעות ובינה מלאכותית לעדכון הגדרות ומשימות הלוויין מהקרקע.

בישראל פועל מערך הסייבר הלאומי בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, שעורכים השבוע במשותף את שבוע הסייבר השנתי באוניברסיטה, במטרה לייצר תשתית ידע, תשתית זו, שמבוססת על מסקנות מחקר שביצעה סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון בשיתוף מערך הסייבר הלאומי, תהווה בסיס למחקרים נוספים בנושא איומי סייבר ודרכים להגן על מערכות חלל, להעלות מוּדעוּת בנושא ולנסח המלצות ושיטות עבודה מומלצות עבור יצרניות ומפעילות לוויינים.

בנושא המחקר והפיתוח של טכנולוגיות הגנה על לוויינים, על ישראל לנצל את כוח-האדם האיכותי ואת האקו-סיסטם שלה, המורכב מגופי האקדמיה, התעשייה ומערכת הביטחון, על מנת לייצר ידע ויכולות שיטיבו עם תעשיית הלוויינים המקומית, ובהמשך, יופנו גם כלפי השוק העולמי.

הכותב הוא חוקר בכיר ואחראי פרויקט הסייבר של סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב