קרן טנא וקיבוץ עין חרוד איחוד מבקשים גם הם לקפוץ על עגלת הביקושים הגבוהים לחברות אנרגיה ירוקה בבורסה, עם הנפקת המניות הראשונית (IPO) המתוכננת לחברת הגנרטורים קיונרג'י (Qnergy), המעוניינת לגייס על פי ההערכות כ-50-60 מיליון דולר (160-200 מיליון שקל), לפי שווי חברה בטווח של כ-200-250 מיליון דולר (כ-650-820 מיליון שקל) לפני הכסף.
לפני קצת יותר משנה, באפריל 2020, השלימה קיונרג'י סבב השקעה שבוצע בה לפי שווי של כ-85 מיליון דולר, בו לקחה חלק גם קרן ההשקעות OGCI - קרן משותפת של כמה חברות אנרגיה בינלאומיות מוכרות. כך שכיום הקיבוץ וטנא מחזיקים בכ-46% מההון כל אחד, ו-OGCI בכ-7%.
קיונרג'י עוסקת בפיתוח, ייצור, שיווק ומתן שירותי תמיכה ותחזוקה של גנרטור שפיתחה (PowerGen) שהינו, לפי הסבריה, "מערכת אספקת חשמל המבוססת על המנוע הלינארי, באמצעותו אנרגיית חום מומרת לאנרגיה מכאנית, תוך שימוש במקורות חום שונים ומגוונים".
כל זאת, במטרה "לייצר ולספק חשמל באופן רציף ואמין (ללא תלות בשמש או ברוח), ללקוחות הממוקמים באזורים שאינם מחוברים לרשת החשמל, או ללקוחות המעוניינים להבטיח אספקת חשמל רציפה ואמינה במקרים של תקלות ברשת החשמל".
החברה מעסיקה כ-60 עובדים ומנוהלת בידי אורי זיק.
מתחרותיה של קיונרג'י הנסחרות בבורסה בת"א הן אקוואריוס, ג'נסל ופינרג'י, הנסחרות בשוויים גבוהים יותר מזה אליו מכוונת קיונרג'י, בטווח של כ-900 מיליון שקל ועד 1.3 מיליארד שקל.
את ההנפקה מובילות חברות החיתום של פועלים אי.בי.אי, אוריון, אפסילון ולאומי פרטנרס.
מספקת חשמל לקידוחי גז בצפון אמריקה
קיונרג'י החלה בשיווק מוצריה במהלך שנת 2018, וכיום פרוסות כ-420 מערכות אספקת חשמל שלה, בעיקר בצפון אמריקה עם גנרטורים הפזורים בעיקר בשדות גז, לצורך אספקת חשמל לקידוחים וצינורות גז, וכן כפתרון להפחתת גז המתאן באותם אתרי קידוח.
כיום מחיר המכירה של גנרטור שקיונרג'י מייצרת עומד על כ-30-35 אלף דולר, ומחיר המכירה של מערכת נוספת שהחברה מפתחת (CAP3), אשר צפויה להוות מנוע צמיחה עבורה בעתיד, נע בטווח של כ-60-100 אלף דולר.
בצפי לסיכום השנה הנוכחית, קיונרג'י מציגה בטיוטת התשקיף אומדן שלפיו הכנסותיה ב-2021 יגיעו לטווח של כ-16-19 מיליון דולר, אחרי שבחודש שעבר חתמה על הסכם למכירת 100 ממערכותיה באזור טקסס בסכום המוערך בכ-4-6 מיליון דולר.
צפי זה מהווה "צמיחה של כ-100% לעומת הכנסות החברה בשנים 2019 ו-2020", אותן סיכמה החברה עם הכנסות שהתקרבו ל-9 מיליון דולר בכל שנה, והפסדים שהצטברו יחד לכ-10 מיליון דולר.
בסיכום הרבעון הראשון של השנה, קיונרג'י נהנתה מהכפלת הכנסותיה ל-4.5 מיליון דולר, והפסדיה הצטמצמו ל-1.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של יותר מ-2 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2020.
מבצעת הליך רישום גם מול רשות ני"ע האמריקאית
קיונרג'י נוסדה בשנת 2013 כחברה אמריקאית על-ידי חברת ריקור, שבה שולט קיבוץ עין חרוד איחוד (75%), ובסוף שנת 2019 ביצעה החברה רה-ארגון, במסגרתו הועברו ההחזקות בה ישירות לעין חרוד ולקרן טנא.
עד לאחרונה החזיקה קרן טנא גם בריקור, העוסקת בפיתוח וייצור מקררים קריאוגנים (מדע הטמפרטורות הנמוכות מאוד) ומערכות ואקום. כפי שנחשף בגלובס, היא מכרה את החזקותיה (25%) בחברה זו לידי משמר העמק, מהקיבוצים העשירים בישראל, תמורת כ-90 מיליון שקל.
בשל היותה של קיונרג'י חברה אמריקאית, במקביל לתשקיף שפרסמה כעת בבורסה המקומית, היא מבצעת הליך רישום מול ה-SEC (רשות ני"ע האמריקאית), בדרך של הגשת מסמך רישום.
טנא הנפיקה לאחרונה את סקודיקס
קרן טנא השלימה בימים האחרונים את הנפקתה של יצרנית המערכות הדיגיטליות להשבחת דפוס - סקודיקס, שגייסה קצת יותר מ-60 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-50 מיליון דולר (כ-160 מיליון שקל).
סקודיקס הוקמה בשנת 2007 על-ידי המנכ"ל אלי גרינברג ויעקב בר, והיא עוסקת מאז בייצור ושיווק מערכות דיגטליות מתקדמות להשבחת דפוס, וכן מספקת שירותים שונים עבור השימוש במערכות אלו.
מאז הקמתה ועד ההנפקה הושקעו בה כ-100 מיליון דולר, ומלבד טנא, שהחזיקה טרם ההנפקה בכ-42% מהונה, בין בעלי מניותיה הבולטים גם קרן ICV והקרנות סקויה ולייטספיד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.