החברה להגנת הטבע: "רוב התוכניות שאושרו בוותמ"ל כלל לא שווקו"

מרבית יחידות הדיור שאושרו על ידי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור(הוותמ"ל), כלל לא שווקו. כך עולה מנתונים שפרסמה החברה להגנת הטבע כחלק מהמאבק נגד חידוש חוק הוותמ"ל. החוק אושר ביום שני בוועדת שרים לחקיקה ויעלה להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. זאת למרות שטרם גובשה הסכמה בין המשרדים הנוגעים בנושא לעניין קידום החוק. לגלובס נודע כי במהלך הישיבה דרשו להמשיך לאישור החוק בכפוף להסכמות בנושאי סביבה, חקלאות ותחבורה.

כפי שפורסם בגלובס, לקראת הדיון בוועדה, שלחה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מכתב לשרי הבינוי והשיכון והפנים, ובו היא קוראת לאי חידוש חוק הוותמ"ל. מתוך גישה ריאליסטית, הלוקחת בחשבון שהחוק יקודם, מוצעים במכתב תיקונים שיצמצמו באופן משמעותי את כוחה של הוועדה.

 השרה תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

עיקרי דרישות המשרד להגנת הסביבה, כפי שנוסחו במכתב, הם הכפפה של פעילות הוותמ"ל לתוכניות המתאר הארציות תמ"א 1, תמ"א 35 ותוכניות המתאר המחוזיות - המשמעות היא שלא ניתן יהיה לתכנן בשטחים חקלאיים, או שטחי טבע; הגבלת משך פעילות הוותמ"ל לשנה אחת בלבד; צמצום מספר המתחמים שבהם יוכל לדון הוותמ"ל, באופן אבסולוטי, ל-15; נציג המשרד להגנת הסביבה ישב באופן קבוע כיועץ הוותמ"ל.

תוקף חוק הוותמ"ל לא חודש מאז חודש מאי 2020 כך שהוועדה, שתכלית הקמתה הייתה לקדם במהירות בנייה למגורים, דנה אך ורק בתוכניות ישנות. המטרה המוצהרת של חוק הוותמ"ל הייתה "קידום יעיל ומהיר של תוכניות בנייה לדיור ביחס למתחמי קרקע, שהוכרזו על ידי הממשלה כמתחמים מועדפים לדיור, זאת במסגרת הליך תכנוני מיוחד הנותן עדיפות ברורה לפיתוח באדמות מדינה". לשם כך ניתנו לוועדה מרבית הסמכויות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וכן סמכות לאשר תוכניות שהוראותיהן גוברות על הוראות הקבועות בתוכניות מתאר ארציות אחרות. איילת שקד, שרת הפנים, הודיעה ממש עם היכנסה לתפקיד כי היא רואה בחידוש פעילות הוותמ"ל מכשיר חשוב לקידום והאצת פתרון משבר הדיור.

התוכניות לא מיושמות 

בחברה להגנת הטבע בדקו כמה מיחידות הדיור שאושרו על ידי הוועדה באזורי הביקוש (מגדרה ועד חיפה) לאוכלוסייה הכללית אכן שווקו וכמה נבנו, בין השנים 2015-2020. לפי הנתונים, נראה שהתקוות הגדולות שתלו ועדיין תולים בוותמ"ל כמכשיר שיפתור את בעיית הדיור מציבות אותנו בבעיה: פחות מ-14% מיחידות הדיור שווקו ורק 9% אכן נבנו.

על פי הנתונים שלוקטו על ידי החברה להגנת הטבע הפער בין כמות יחידות הדיור שאושרו לאלה ששווקו עצום. כך למשל, הקרקעות בתוכניות כמו תל השומר מרכז (9,500 יחידות דיור), אפולוניה א' ו-ב' (3,924), או קריית גת דרום (9,356), כלל לא שווקו על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

מעבר לכך, במקרים לא מעטים הקרקעות שווקו אך אין בנייה. כך בתוכנית תל השומר דרום (1,173 יחידות דיור), לוד-בן שמן (986) ואשקלון, שכונת אגמים מזרח (2,056). יש להבהיר שכל תוכנית מחולקת למגרשים. רמ"י מוציאה למכרז רק חלק מהמגרשים בכל מכרז ולא את כל יחידות הדיור באותה תוכנית. כך למעשה אותה תוכנית משווקת במספר מכרזים שונים.

"הבעיה היא בביצוע"

דרור בוימל, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, שליקט את הנתונים ממקורות מידע שונים, מסביר שלב הקונפליקט כעת הוא האם יאפשרו לוותמ"ל להמשיך לעבוד בשטחים הפתוחים. "העבודה שעשינו מנסה לראות האם הוותמ"ל תרם משהו להקלה במשבר הדיור. שאלה שנייה היא האם יש בעיה בתכנון, או בביצוע. מצאנו 30 תוכניות שבהן יש למעלה מ-140 אלף יחידות דיור. מתוך כל אלה שווקו כ-20 אלף יחידות והחלה בנייתן של לכל היותר כ-13 אלף יחידות. אנחנו מבינים שהבעיה היא בביצוע. מוסדות התכנון מאשרים כמות גדולה של יחידות דיור ומצד שני, משנה לשנה יש קריסה טוטאלית בשיווקים של רמ"י וירידה בבניית יחידות דיור".

בוימל טוען ש"רמ"י לא מתפקדת, לא מצליחה לשווק קרקעות, שמשרד הבינוי והשיכון לא מצליח להוציא לפועל תוכניות, לא מפתחים תשתיות לתוכניות האלה והתוצאה היא שאין בנייה בישראל". הוא מסביר: "הוותמ"ל בודקת שיש עבור התשתיות הנדרשות תוכנית בתוקף. זה הכול. מי שאחראי לכך שהן יקרו זה הממשלה. או אם לדייק, היזם שאחראי על התוכנית זה רמ"י או משרד הבינוי והשיכון. בפועל, התשתיות לא נבנות. הוועדה סיפקה את הפלטפורמה, אבל מי שצריך לבצע, לא ביצע. הממשלה לא העבירה את התקציבים הנדרשים לביצוע התשתיות, גופי הפיתוח לא ביצעו אותם, חלק מהרשויות המקומיות לא הוציאו היתרי בנייה. יש די הרבה כשלים בשטח, אבל הם לא בחוליית התכנון".

הקבלנים: "לוקח זמן רב"

חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ אמר בתגובה, כי "העובדה כי בישראל עוברות שנים ארוכות מרגע שתוכנית מאושרת ועד שהיא מתוקצבת, שהתשתיות שלה מוכנות ושאפשר לשווק את הקרקע בגינה - היא עובדה נתונה ממנה אי אפשר להתעלם.

"לכן, ודווקא בגלל דבריה של החברה להגנת הטבע נדרש מאגר תכנוני בסדר גודל הרבה יותר גדול, כך שלמעשה כל תוכנית המתאר ל-30 השנים הקרובות צריכה להיות מוכנה כבר היום. מדובר על כשלושה מיליון דירות המהוות תכנון מתארי, מהן ייגזר תכנון מפורט בכל זמן נתון של כמיליון דירות, אשר מתוכו ייגזרו כחצי מיליון דירות להן יש תשתיות מבוצעות בכל זמן נתון, ומתוך זה אפשר יהיה לגזור התחלות בנייה.

"כל עוד נעסוק בחיפוש אשמים ולא נשכיל להראות את המציאות בה לוקח זמן רב להפוך את התוכניות למגרשים משווקים ולהתחלות בנייה - לא נוכל להתקדם באמת ולהשלים את פערי הביקוש במדינת ישראל בשנים הבאות".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "משרד הבינוי והשיכון פעל ופועל באופן שוטף אל מול כלל השותפים, ביניהם מנהל תכנון והוועדות, תוך דיאלוג מתמיד להסרת חסמים והאצת השיווקים.

"בשנים האחרונות פעלנו בכל הכלים להקצאת תקציבים לתשתיות תומכות דיור, מתוך הבנה כי זהו המפתח להגדלת השיווקים וכי לא ניתן לשווק שכונה ללא תשתיות ראויות לטובת התושב.

"אנו מאמינים כי כעת עם כינונה של הממשלה החדשה, העברת תקציב מדינה נוכל להמשיך לשווק ולפתח תשתיות במלוא המרץ ולתת מענה לביקושים העולים. ולכן אנו רואים חשיבות מכרעת להמשך פעילות הוותמ"ל".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "מדובר בעיוות של הנתונים והצגת מצג שווא של החברה להגנת הטבע. מדינת ישראל מצויה במשבר דיור, והוותמ"ל הינו כלי תכנוני חשוב והכרחי בקידום של מלאי תכנוני איכותי של יחידות דיור לצד תשתיות, בפרק זמן קצר יחסית.

בניגוד לנתונים של החברה להגנת הטבע, עד כה אושרו כ-200 אלף יחידות דיור ב-88 תוכניות על קרקעות המדינה וזאת בפרק זמן ממוצע של 11 חודשים, בהשוואה לשלוש שנים במסלול הרגיל; כל זאת באזורי ביקוש וכן בפריסה ארצית רחבה, הן ביישובי חברה ערבית, חברה חרדית ובתוכניות התחדשות עירונית. כמו כן, בלמעלה מ-60,000 יחידות דיור החלו עבודות פיתוח והכשרת הקרקע, קרקע לעשרות אלפי יחידות דיור שווקה אך טרם הוחל בפיתוח הקרקע, וקרקעות לעוד עשרות אלפי יחידות דיור נמצאות בהליכי שיווק".