אדם נוימן ומסאיושי סאן דנו בצ'ק אפשרי בסכום המסחרר של 20 מיליארד דולר, כשסאן העלה על האייפד שלו תמונה של יודה, דמות הג'דיי האקסצנטרי מסרטי "מלחמת הכוכבים".
מאסטר יודה. מלחמת הכוכבים / צילום: Shutterstock
זה היה בקיץ של 2018 וקונגלומרט הטכנולוגיה של סאן, קבוצת סופטבנק, כבר פמפם 4 מיליארד דולר לחברת WeWork, סטארט־אפ שיתוף החללים המשרדיים שנוימן היה שותף־מייסד בו שמונה שנים קודם לכן. כעת ניסה נוימן לשכנע את סאן לקנות את רוב החברה. זו הייתה אמורה להיות רכישת הסטארט־אפ הגדולה ביותר אי פעם, חלק מניסיון לקדם אסטרטגיה תלת־שלבית להשתלט על נכסי מקרקעין בכל העולם.
סאן, הידוע כמשקיע שלוקח סיכונים, השווה את האסטרטגיה שלו לקבלת החלטה על בסיס תחושת בטן למנטרת "השתמש בעוצמה" של הדמות מחודדת האוזניים מסדרת סרטי המדע הבדיוני. ככזה ברור מדוע התלהב מהתלמיד החדש שלו.
משרדי ווי וורק בדאון טאון טורונטו / צילום: Shutterstock
נוימן, צעיר מסאן ביותר מ־20 שנה וגבוה ממנו בערך בראש, שרטט תוכניות צמיחה אדירות במצגת אחרי מצגת שהציג לאורך כל הקיץ. סאן, ששרבט על האייפד שלו, חישב ש־WeWork עשויה להיות שווה 10 טריליון דולר בתוך עשור, יותר מפי עשרה מתג המחיר של אפל בזמנו. ועדיין, סאן המשיך לדחוק בנוימן לחשוב אפילו יותר בגדול.
צוות המכירות של WeWork מנה כמה מאות אנשים. סאן אמר לנוימן שכל אחת ממחלקות החברה צריכה לגדול ל־10,000 עובדים. באייפד שלו רשם את ההנחיה "10K, 10K, 10K!".
14 חודשים אחר כך עברה WeWork את אחת הקריסות התאגידיות הגדולות ביותר בעשור האחרון. היא זנחה הנפקה ראשונית מתוכננת, נוימן סולק כמנכ"ל, והערכת השווי של החברה התכווצה בכמעט 40 מיליארד דולר. וסאן, שמעולם לא השלים את העסקה בשווי 20 מיליארד דולר, ראה את מעמדו כאורקל של עולם הטכנולוגיה הופך לנושא לבדיחות.
הדברים ברשימה זו מבוססים על ראיונות עם עובדים כיום ובעבר ב־WeWork ובסופטבנק ועל שיחות עם חברים של נוימן ומשקיעים ב־WeWork. החברה סירבה להגיב, דובר של סופטבנק המייצג את סאן סירב להגיב, וגם נוימן, דרך דובר, סירב.
מורה ותלמיד, אב ובן
ההתלקחות של חברת הסטארט־אפ בעלת הערכת השווי הגבוהה ביותר בארה"ב נגרמה מכמה סיבות, בהן משילות תאגידית גרועה, יחס לא קפדני לכסף ותחום פיננסי שצמא למייסדים בעלי חזון.
אבל הדבר ששיחק תפקיד מרכזי בעלייתה ונפילתה של WeWork היו היחסים בין סאן ונוימן. השניים לעתים קרובות הסתמכו על אינטואיציה כשקיבלו החלטות רבות משקל במיליארדי דולרים - החלטות שסללו את הדרך לקריסה של WeWork.
זו הייתה דינמיקה של אב ובן שחברה ליצירת תחרות מי יהיה הראשון והותירה את שני האנשים מושפלים וזועמים זה על זה, כך אמרו עובדים בעבר ובהווה ב־WeWork ובסופטבנק.
היום עדיין מתמודדת החברה עם ההנגאובר. כעת היא מוערכת ב־8 מיליארד דולר לעומת השיא, אז דובר ב־47 מיליארד דולר, ובדרכה להנפקה, הפעם על ידי מיזוג עם חברת SPAC. היא יצאה מכמה מהחוזים שאליהם נכנס נוימן בעזרת הכסף של סופטבנק, אבל צריכה לספוג כמות עצומה של חלל משרדי. התפוסה עומדת על 53%.
בעירה חזקה
האיחוד של סאן ונוימן הגיע ממזל גיאופוליטי שחיבר שני אופטימיסטים של עולם הטכנולוגיה עם שאיפות יוצאות דופן ברגע הנכון.
נוימן, יזם אנרגטי עם שיער ארוך, הקים את WeWork לאחר שנאבק להקים עסק לבגדי תינוקות בניו יורק, שאליה עבר מישראל ב־2001. הוא התגלה כמגייס הון מוכשר, מיצב את חברת החללים המשרדיים ראשית כרשת חברתית, ואחר כך כמוצר של כלכלת השיתוף, וגייס 1.7 מיליארד דולר מהשורה הראשונה של משקיעי העולם.
אדם נוימן / צילום: Shutterstock
כדי לשמר את הצמיחה המהירה היה צריך הרבה יותר מימון, וסאן היה ידוע כאדם הרושם צ'קים עצומים. המשקיע מטוקיו בנה מערך של חברות טכנולוגיה ותקשורת והיה האיש העשיר ביותר בעולם בתקופת הדוט.קום, לפני שהפסיד כמעט את כל הונו. לאחר שבנה מחדש את האימפריה שלו בתוך עשור וחצי, היה מוכן שוב להימורים גדולים.
ניסיונות קודמים של השניים לשיתוף פעולה הסתיימו ללא הצלחה. אבל זה השתנה בסוף 2016, כשסאן קיבל מחויבויות של יותר מ־60 מיליארד דולר כדי לעזור לממן את קרן ההשקעות הפרטית הגדולה ביותר בעולם, קרן החזון של סופטבנק. הגיבוי העיקרי הגיע ממוחמד בן סלמאן, אז סגן נסיך הכתר של ערב הסעודית, שרצה לעשות צעדים גדולים להנעת ההון של המדינה מנפט לכיוון הטכנולוגיה. סאן היה במהלכו של גיוס כספים לקרן - הגדולה פי 30 מקרן ההון סיכון השנייה הגדולה ביותר אחריה - בדיוק ברגע הנכון.
כשהוא חמוש במחויבויות הסעודיות ניסה סאן לצוד את הדגים הגדולים - חברות סטארט־אפ שיכולות לספוג מיליארדים בהשקעות ולהפוך אותם לעשרות מיליארדים. הוא נפגש עם נוימן, לאחר שמארק שוורץ, בנקאי לשעבר מגולדמן זאקס המקורב לשניהם, אמר לסאן על נוימן שהוא סומך עליו. סאן התחייב במהירות להשקיע יותר מ־4 מיליארד דולר לאחר סיור של 12 דקות ב־WeWork בסוף 2016 - עצירה קטנה בדרכו לפגוש את הנשיא הנבחר דאז, דונלד טראמפ במגדל טראמפ.
עד 2018 הצמיחה של WeWork בערה חזק בידי המזומנים של סופטבנק. ההשקעה העלתה את השווי שלה ל־20 מיליארד דולר - מהגדולים בארה"ב אז עבור סטארט־אפ - והלוגו שלה התנוסס על בניינים ב־73 ערים ב־22 מדינות. החברה, שהיה לה משרד אחד במנהטן ב־2010, הייתה כעת מותג עולמי. היא השכירה יותר מ־200 אלף שולחנות עבודה, והייתה על המסלול להכניס כמעט 2 מיליארד דולר בהכנסות שנתיות.
ככל שגדלה החברה, מספרים עובדים, גדלה תחושת החשיבות העצמית של נוימן. נוימן תמיד דיבר על צמיחה. כשהיו ל־WeWork רק אתרים בודדים, אמר לעובדים שהחברה תהיה שווה מיליארדים. אבל אחרי ההשקעה של סופטבנק ב־2017, הוא כבר דיבר על טריליונים. סגנון החיים שלו הפך לגרנדיוזי יותר. כמות הבתים שלו גדלה לשבעה, כולל בית בשווי 21 מיליון דולר באזור מפרץ סן פרנסיסקו עם מגרש טניס וחדר בצורת גיטרה. הוא החל לומר שקיווה לחיות לנצח, ומימן את הסטארט־אפ Life Biosciences, החוקר מחלות הקשורות להזדקנות. הוא דיבר עם העובדים על WeWork כחברה שתחזיק מעמד 300 שנה, או אלף.
משרדי ווי וורק במקסיקו / צילום: Shutterstock
את הכסף של סופטבנק הכניס לבית ספר יסודי של WeWork שהקים אחרי שהוא ואשתו היו מתוסכלים מהיעדר אפשרויות מתאימות לילדים שלהם, כך אמר לעובדי החברה.
כשחבר בדירקטוריון של WeWork שאל את נוימן למה החברה צריכה להוציא 63 מיליון דולר על מטוס פרטי יוקרתי ענה שלסאן היה מטוס כזה והוא אמר לו שהוא תומך במהלך.
לאחר ארוחת ערב עם וולטר איזקסון, הביוגרף של סטיב ג'ובס, קיבץ את הצוות שלו להקראת דואר אלקטרוני מחמיא מהמחבר. הוא אמר לעובדים שלו שהוא רוצה שאיזקסון יכתוב ביוגרפיה עליו.
עם מייסד של סטארט־אפ כלשהו דיבר על קשר בין עניינים בינלאומיים וגודל החברה. ל־WeWork לא היה מספיק שהערכת השווי תהיה גבוהה, אמר למייסד. היא הייתה צריכה שתהיה לה הערכת השווי הגבוהה ביותר. כך, אמר, כשמדינות יתחילו לירות אחת בשנייה, הוא יהיה מי שיקראו לו לפתור את הבעיות.
המשולש
מי ששיחק תפקיד בשאיפות של נוימן היה סאן, שלעתים קרובות דחק בו לחשוב יותר בגדול.
בארוחה בטוקיו עם סאן ועם צ'נג וויי, המנכ"ל של חברת שיתוף הנסיעות הסינית Didi Global, אמר סאן לנוימן שמנכ"ל Didi ניצח את חברת אובר בסין לא בגלל שהיה חכם יותר מהמנכ"ל של אובר טראביס קלאניק, אלא כי צ'נג היה משוגע יותר.
בערך שנה אחר כך, בפגישה נוספת בטוקיו, ניגן סאן סרטון לקידום של חברת המלונות והדיור Oyo, חברה בגיבוי סופטבנק שהובלה אז על ידי ריטש אגרוול שהיה בן 24. חברת Oyo צמחה בקצב מהיר הרבה יותר מ־WeWork, סאן אמר לנוימן. "אחיך הקטן הולך לעקוף אותך", אמר, לפי אנשים המכירים את השיחה. "הוא נועז יותר ממך".
מסאיושי סאן / צילום: Shutterstock
לאחר פגישות כאלה לעתים הגה נוימן רעיונות גדולים יותר, אמרו עוזריו. אחד מהם היה התוכנית להיכנס בקפיצת ראש לעסק של בעלות על מבנים - שינוי מהמודל העסקי של WeWork לחכור אותם מבעליהם. כדי לעשות זאת רצה להקים את קרן ההון הנדל"נית הגדולה ביותר בעולם בן לילה - לגייס 100 מיליארד דולר עד סוף השנה. הוא קרא לה ARK ובהתחלה ביקש שיהיה לו נתח ממנה, עד שעורכי דין שכנעו אותו שזה יהיה ניגוד עניינים בעייתי מדי ש־WeWork תחכור כל כך הרבה מבנים מהמנכ"ל שלה. בעזרת הקרן תכנן ליזום את מגדל המשרדים האחרון באתר של מגדלי התאומים.
בסוף אביב 2018 קרא נוימן לכמה מנהלים בכירים. הוא הוציא דף ועט וצייר משולש. זה, אמר להם, העתיד של WeWork. פינה אחת של המשולש סימלה את עסק המשרדים העיקרי של WeWork; פינה אחרת הייתה ARK, זרוע הבעלות על מבנים; ובפינה השלישית היו שירותים - מערכת העסקים הנרחבת, כמו מתווכים וחברות ניקיון העוזרים לתחום המקרקעין לפעול.
ליד כל פינה, בזמן שהמנהלים צפו, רשם "טריליון דולר". כל זרוע של WeWork, כך אמר, תהיה עסק של טריליון דולר בפני עצמו.
לאחרונה הייתה לנוימן התגלות, אמר לנוכחים. מה אם מישהו היה הבעלים של כל המערכת? מה אם WeWork הייתה באינטגרציה אנכית מלאה? לחברה היו יכולים להיות בניינים בבעלותה, בניינים שהיא קונה, בניינים שהיא משכירה. היא יכולה להשכיר דירות. WeWork יכולה גם לייעץ לחברות לגבי החלל המשרדי שלהן - ולהפוך לפתרון היחיד. אם חברות רוצות להישאר בבניין שלהן, WeWork תעצב אותו בשבילן, ואז תשכיר להן שולחנות עבודה, תפעיל את מכונות הקפה שלהן ותמכור להן תוכנות. תעודת זהות של WeWork תוכל לפתוח שערי ביטחון בניהול WeWork. זה יכול להיות אדיר.
שלא כמו אסטרטגיית הרכישות המפוזרת המוקדמת יותר, מנהלים מקורבים אומרים שראו בחזון הזה פוטנציאל אמיתי לגרום לשינוי בכל תחום המקרקעין. אסטרטגיית המשולש זקוקה לכמות עצומה של כסף, אבל אם תעבוד היא יכולה לשנות הכול.
"קודם כל התרנגולת!"
באביב 2018 נוימן וכמה מסגניו נסעו לטוקיו לפגישה נוספת עם סאן. בתחילה לא היו בטוחים אם לגלות את התוכנית הגדולה שלו, אבל נוימן הרגיש שלסאן היה מצב רוח טוב, אמרו עוזרים.
הזמן לחשוף את הרעיון הגדול הגיע. הוא הציג את אסטרטגיית המשולש. יחד, כך אמר, יוכלו לבנות משהו שיהיה שווה טריליוני דולרים, החברה הגדולה ביותר בכדור הארץ. זה היה בדיוק סוג החשיבה בגדול שסאן חיפש. הוא היה מרותק.
שיחת המכירה בטוקיו השיקה סדרת פגישות במהלך הקיץ עם בכירים בשתי החברות, והניבה תוכנית אדירה עם שם הקוד Project Fortitude. ביוני ויולי, בטוקיו, בניו יורק ובסן פרנסיסקו, נוימן, סאן והצוותים ניסו שוב ושוב לקבוע פגישה כדי ללבן את פרטיה ולהבין בדיוק כמה כסף יצטרכו.
דובר בהרבה. כדי להגשים את החזון שלו, אמר נוימן לסאן בפגישה בניו יורק בתחילת יולי, שהוא זקוק ל־70 מיליארד דולר. זה היה סכום ענק. כל קרן החזון הייתה בגודל 100 מיליארד דולר. אובר - שגייסה יותר כסף מכל חברת סטארט־אפ אי פעם - גייסה כ־12 מיליארד דולר בכל שנות קיומה.
משרדי ווי וורק בארצות הברית / צילום: Shutterstock
נוימן וצוותו המטירו על סאן תחזיות צמיחה רעבתנית ל־WeWork, אם העסקה תצא לפועל. הוא שרטט איך תכננה WeWork שיעבדו 14 מיליון איש במשרדים שלה עד 2023 - יותר מאוכלוסיית בלגיה - לעומת 420 אלף בשנת 2018. המשמעות היא יותר מ־90 מיליון מ"ר של חללים, יותר מפי שניים מחלל המשרדי במנהטן כולו.
היחידה של WeWork שעסקה בהשכרת חלל לתאגידים גדולים שגשגה, לפי נתונים ממצגת שהראה לסאן. אם הדייר הגדול ביותר שלה, אמזון, ישמור על קצב הצמיחה שלו, יהיו לה 200 אלף שולחנות עבודה אצל WeWork עד 2023.
כל זה יהיה רווחי, הסביר נוימן במצגת שלו. העסק המרכזי של WeWork לבדו יגיע להכנסות של 101 מיליארד דולר עד 2023, לעומת 2.3 מיליארד דולר שתוכננו ב־2018.
עם ARK וזרוע השירותים של WeWork התחזיות דיברו על הכנסות שומטות לסת של 258 מיליארד דולר עד 2023.
המספרים העצומים האלה - והבקשות לסכומים חסרי תקדים - לא הפחידו את סאן.
השקעה בצמיחה לעתים קרובות הייתה נחוצה לפני שמידת הביקוש הייתה ברורה, אמר סאן לנוימן. בעיצומי הדיונים, לפני ששרבט על התמונה של יודה, הציע לצוות של WeWork אנלוגיה הקשורה לביצה ותרנגולת, אמרו הנוכחים. על WeWork קודם כל לבנות - להראות לעולם מוצר מוגמר - ואז הביקוש יגיע.
כמו עם הקריאה ל"10K", העצה הזאת נכתבה על צילום של יודה: "קודם כל התרנגולת!"
כשסאן דחף את נוימן להתקדם והשניים שרטטו את העתיד, התוכניות שלהם בחנו את גבולות המערכת הפיננסית העולמית. שקופית אחת מהמצגת של ARK, למשל, הראתה איך תוכניות הצמיחה שלה היו תלויות ב־593 מיליארד דולר ממשקיעים ולווים - כמות שמייצגת חלק משמעותי מכל המערכת הפיננסית של נכסי המקרקעין בארה"ב.
ההחזר היה אמור להיות צמיחה בערך שלא הייתה בעולם אי פעם. באחד המשרדים של WeWork, כשהוא עובד לצדו של נוימן, סאן הראה על האייפד גרף צמיחה לעסק המרכזי שלה שנראה כמו מחבט הוקי. עד 2028, כתב סאן, יהיו לעסק המרכזי 100 מיליון לקוחות ו־500 מיליארד דולר בהכנסות.
הוא כתב בדיו צהוב "10 טריליון דולר" וסימן שני קווים מתחת. הערך של כל שוק המניות בארה"ב היה כ־30 טריליון דולר.
כשהוא אופטימי לגבי עתידה של WeWork, הסכים סאן לעסקה. היא לא תהיה בשווי 70 מיליארד דולר כפי שרצה נוימן, אבל תהיה עצומה.
בתוך משא ומתן שנמשך כל הקיץ ובסתיו, הסכימו לבסוף על תוכנית: סאן יקנה את כל המשקיעים הקיימים של נוימן תמורת כ־10 מיליארד דולר ויכניס ל־WeWork עוד 10 מיליארד דולר, מה שייתן לסופטבנק בעלות על רוב החברה ויותיר רק את נוימן כבעלים הגדול השני.
כדי להניע את העסקה קיבלה WeWork מסופטבנק התחייבות להעביר לה 3 מיליארד דולר מההתחלה - מעין פיקדון שלא צריך להחזיר.
הפתעה בערב חג המולד
הדיונים נמשכו גם בסתיו של 2018. מנהלים ב־WeWork אמרו שנוימן היה בטוח שהעסקה תצא לפועל, אז הוא התחיל להניע את התוכניות של החברה לפני שהצ'ק מסופטבנק הגיע. החברה החלה להשקיע באופן משמעותי בבניינים בקצה השלישי של המשולש - שירותים. הצוות גדל, בייחוד במחלקות שעזרו לנהל את החלל המשרדי שלהן.
נוימן דחף את הצוות לבצע רכישות נוספות, ושקל קנייה של חברות מקרקעין מתחרות.
מטרה מרכזית שהדגיש לעוזריו: הגדלת ההכנסות. כמעט הכל יכול להתאים לזה. נוימן דיבר על רכישת החברה Sweetgreen. הוא אמר לעוזריו שהוא רוצה לקנות את חברת שיתוף הנסיעות Lyft, והחל משא ומתן לגבי השקעה שם, כך אמרו אנשים המכירים את המצב. סאן, תומך של אובר, גילה זאת, ואמר לעובדי WeWork שזה מרגיז אותו. ההפסדים של WeWork, שכבר היו עצומים, המשיכו לטפס.
עד חג ההודיה, העסקה כמעט נסגרה, אבל השיחות נגררו בין היתר בגלל שנוימן ועורכי הדין שלו המשיכו לדון מחדש בחלק שלו בעסקה - חבילת השכר שלו והחוזה שלו.
נוימן רצה את הזכות להיות בעלים של 9% נוספים בחברה אם יגיע ליעדים מסוימים - שעשויים להתפרש למיליארדים, כך אמרו אנשים שהיו מעורבים בדיונים. מעבר לפיצוי, הוא רצה ערובות לכך שתישאר בידיו השליטה - אפילו בזמן שסאן מביא את כל הכסף.
אבל בסופטבנק רצו סעיפים שיאפשרו להם לסלק אותו בתנאים מסוימים. נוימן עשה משא ומתן עד הנקודה בה סופטבנק לא יכול לסלק אותו - בלי לשלם קנס גדול - אפילו אם ילך לכלא על עבירה כלשהי, למשל. עורכי הדין שלו רצו סעיף על פיו הוא יצטרך לבצע עבירה הכרוכה באלימות לפני שיוכלו לסלק אותו מבלי לשלם קנס, כך אמרו אנשים המכירים את הדיונים.
לקראת סוף 2018, כשהמו"מ האישי של נוימן הסתיים, נראה היה שכל המרכיבים נמצאים בדרך הנכונה. ואז שוקי המניות החלו לזגזג.
בעלי המניות של סופטבנק כבר החלו לחשוש. המגבים הגדולים ביותר של סופטבנק - קרנות הון ריבוניות בערב הסעודית ובאבו דאבי - לא היו מעוניינות ברכישת WeWork.
הם ראו את WeWork כמוערכת יתר על המידה ולא מותאמת לאסטרטגיה הממוקדת בטכנולוגיה של קרן החזון, בין גורמים נוספים, כך אמרו אנשים המכירים את העסקה. המשמעות של זה הייתה שסופטבנק יצטרך לשלם את 20 מיליארד הדולר לבד - צ'ק עצום אפילו בשביל סופטבנק.
מה שהוסיף לחששות היה נסיגה נרחבת של מניות טכנולוגיה בכל העולם והצניחה של יחידת התקשורת של סופטבנק ביפן שלאחר ההנפקה שלה בבורסה שם הציגה ביצועים גרועים מאוד.
מניות סופטבנק החלו לצנוח, ולצנוח עוד.
מנהל הכספים של סופטבנק, יושימיצו גוטו, הזהיר את סאן שבעלי המניות יתמרדו עוד יותר אם עסקת WeWork תצא אל הפועל, כך אמרו מקורבים. זה עשוי לשלוח את מניות סופטבנק לסחרור כלפי מטה. הרכישה של WeWork פשוט לא ניתנת ליישום, אמר לו. יש לבטל את העסקה.
בערב חג המולד, היה נוימן בהוואי, בגלישת גלים, וחיכה שהעסקה תיסגר - מוכן לפרק הבא שלו כחברה פרטית. האייפון שלו צלצל. על הקו היה מר סאן. העסקה לא תתקיים, סאן אמר לו, כפי שנוימן אחר כך סיפר לצוות שלו. סופטבנק פשוט לא יכול לגרום לה לקרות.
נוימן ניסה להציל את החולה. אבל סאן לא היה מוכן - הרגע הזה עבר. במקום זה הוא נתן לו פרס ניחומים, השקעה של מיליארד דולר בהערכת שווי של 47 מיליארד דולר.
כשנוימן שוחח אחר כך בטלפון עם סגניו, עוזרים רבים אומרים שהבינו את המציאות שלא נאמרה בקול רם: מיליארד דולר לא יגיעו רחוק.
בלי הנדיבות המתמשכת של סופטבנק, תצטרך WeWork דרך חדשה למימון בגובה מיליארדים. סופטבנק היה הדג השמן ביותר בשווקים הפרטיים; פשוט לא היו אחרים שהיו להם מיליארדים לתת להם.
היה רק מקום אחד ברור לפנות אליו לגיוס כזה הון אדיר: השווקים. אז הצוות החל להכין את הקרקע להנפקה ראשונית. לאחר תשעה חודשים, ניסיון ההנפקה זעזע את עולם הפיננסים כשמשקיעים נמנעו מ־WeWork. זו הייתה תחילת ההתמוטטות של הסטאראפ בשווי 47 מיליארד דולר.
עיבוד של הספר "פולחן האנחנו: WeWork, אדם נוימן ואשליית הסטארט־אפ הגדולה", שכתבו עיתונאי הוול סטריט ג'ורנל אליוט בראון ומורין פארל, ויצא ב־20 ביולי 2021 בהוצאת קראון מבית רנדום האוס.
כתבות
ני"ע
