"כבר בחגים הקרובים ירגיש הציבור ירידה במחירי חלק מהפירות והירקות בארץ" - כך מבטיחים שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר, שהציגו היום (ד') תוכנית רוחבית להגדלת התחרות והתמיכה בענף החקלאות, אשר צפויה להערכתם להוריד את מחירי הפירות והירקות לצרכנים בעשרות אחוזים.
התוכנית כוללת הפחתת המכסים על פירות וירקות בהדרגה בחמש השנים הקרובות, כאשר חלק מהמכסים על פירות וירקות מסוימים יתאפסו כבר בעוד כחודש מהיום, ואחרים יופחתו בהדרגה בחמש השנים הקרובות עד לביטול המכס לחלוטין. במקביל כוללת התוכנית תמיכה בחקלאים ומענקים לטובת חדשנות.
"ישלוט העם בסלט"
עוד כחלק מהרפורמה בחקלאות מתוכנן סימון הפירות והירקות גם לפי מדינות המוצא שלהם, כך שכל אזרח ידע לא רק כמה עולה לו המוצר אלא גם מאיזו מדינה הוא הגיע.
לדברי שר החקלאות פורר, "כאשר תושלם הרפורמה, רק הציבור הוא זה שייקבע ממי הוא קונה, באיזה מחיר הוא קונה ומה ארץ המוצא של הפרי או הירק שאותו הוא קונה - או בשלוש מילים: ישלוט העם בסלט".
מחירי הפירות והירקות זינקו בשנים האחרונות במעל 80%, מה שגרם לירידה בצריכה של כ-20% בצריכת הפירות והירקות על-ידי הצרכן. הפחתת המכס צפויה להוריד את מחיריהם בצורה משמעותית, וכן את מחירי הביצים בשיעור מוערך של 25% ויותר.
המכסים על פירות וירקות נעים בין חצי שקל ל-20 שקל לקילו (במקרה קצה). כך למשל המכס האפקטיבי על יבוא שום עומד על כמעט 10 שקלים לקילו, והמכס על אננס עומד על 4 שקלים לקילו. המכס על פקאן עומד על כ-6 שקלים. המכס על אגסים על 2 שקלים לקילו. היקף יבוא הפירות והירקות לישראל עומד על 80% מהפירות והירקות הנמכרים בארץ, כך שהפחתת המכסים עליהם צפויה להשפיע דרמטית על המחירים.
לדברי השר פורר, "המצב הקיים שבו מדד מחירי הפירות קפץ בעשרות אחוזים לעומת מדד המחירים הוא בלתי נסבל. היום נהפוך את המגמה. ברפורמה נוזיל את מחירי הפירות והירקות על חשבון הביורוקרטיה".
סך החיסכון לצרכן הישראלי צפוי לעמוד על כ-2.7 מיליארד שקל בשנה, חיסכון של 840 שקל בשנה לכל משק-בית.
התוכנית מקודמת במסגרת השינויים המבניים הנלווים לחוק התקציב לשנים 2021-2022 וצפויה להגביר את התחרות בענף החקלאות דרך הפחתת מכסים רוחבית עבור כלל מוצרי הפירות והירקות לפי מתווה הדרגתי והפחתה מיידית של רשימת מוצרים הכוללת ביצים, אבוקדו, שום, אפונה, שעועית תאנים, אננס ארטישוק ועוד.
אשר לענף ההטלה (ענף הביצים), תינתן תמיכה ישירה לחקלאים על כל ביצה (עד 40 אלף שקל בשנה לכל בעל מכסה), עם עדיפות לחקלאים בגליל במטרה לחזק את הפריפריה. בנוסף, יינתנו מענקי חדשנות והשקעות למגדלים על מעבר ללולים מודרניים.
בנוסף, התוכנית כוללת צמצום רגולציה ליבוא פירות וירקות באמצעות אימוץ תקינה אירופית. כתוצאה מכך צפויה הגדלה משמעותית של מגוון המוצרים, כך שיהיה ניתן לצרוך נקטרינות ומשמשים בכל השנה ולא רק בחודשי הקיץ. בנוסף, ייכנסו לישראל מוצרים שכיום אינם נגישים לצרכן הישראלי, כגון פירות יער ודוריאן.
המכסים יתאפסו בהדרגה על פני 5 שנים
התוכנית כוללת חבילת תמיכה רחבה לענף החקלאות הכוללת תמיכה תקציבית ישירה לכל חקלאי פר דונם מעובד, תמיכה ייעודית לענף הביצים, הרחבת הטבות מס דרך חוק לעידוד השקעות הון, תמיכה בסימון תוצרת מקומית, הוזלת התשומות לחקלאי (חומרי הדברה וכו') והשקעה של מעל 2 מיליארד שקל עבור חדשנות והעלאת פריון בענף החקלאות. בנוסף, יינתנו מענקי השקעות וחדשנות לרכש ציוד ומכונות חדשניות, שיתופי-פעולה עם סטארט-אפים ועוד.
התוכנית נועדה, בין היתר, להציב את ישראל לצד המדינות המפותחות בכל הנוגע לאופן התמיכה בחקלאות, והיא מיישמת את המלצת ה-OECD למדינת ישראל.
רפורמה משלימה לרפורמת היבוא של ליברמן
התוכנית כוללת מתווה לוחות זמנים ברור, וצפויה לחול בפעימות על פני 5 שנים, והמתווה ייבחן מדי שנה תוך בדיקה האם יש ירידה בשטחים המעובדים.
הרפורמה מהווה את אחד המהלכים המשמעותיים הנוספים של ליברמן לטיפול ביוקר המחיה - נושא שהוא שם בראש סדר העדיפויות שלו כשר אוצר, יחד עם התוכנית לפתיחת המשק ליבוא של כלל המוצרים.
לדברי ליברמן, "הרפורמה בחקלאות היא מהחשובות בחוק ההסדרים ובאה לחזק את החקלאי הישראלי תוך טיפול ביוקר המחיה והטבה עם הצרכנים. הרפורמות שאנחנו מובילים נועדו לשני דברים עיקריים: לעשות סדר במשק ולהיאבק ביוקר המחיה. שני מרכיבים אלה מנחים את המהלכים השונים שלנו. אני מקווה שלאחר שנעביר את התקציב וחוק ההסדרים, נקום לבוקר חדש".
שר החקלאות פורר מסר כי "אנחנו מציגים היום את הרפורמה הגדולה ביותר שנעשתה בחקלאות ב-30 השנים האחרונות. אחרי שהחקלאות דרכה במקום שנים ארוכות, אנחנו מנערים אותה ויוצאים למהפכה חקלאית, למען הצרכן, לטובת חדשנות וצמיחה ישירה לחקלאי".
פורר התייחס להתנגדות שעלולה לעלות מקרב החקלאים וארגוני החקלאים לרפורמה שפותחת למעשה את היבוא של פירות וירקות במחירים זולים יותר (ללא מכס בטווח של חמש שנים), ואמר כי "הרפורמה הזאת מבוצעת ותבוצע, לא כהנחתה ולא כהתרסה. תפיסת עולמי מאוד ברורה לגבי חשיבות החקלאות: עוגן לאחיזה בקרקע ולחיזוק ההתיישבות כבסיס לביטחון התזונתי של אזרחי ישראל וכמשאב לאומי".
עוד הוסיף פורר כי "לחקלאים אסור לפחד מהשינוי הזה. שינוי מבנה השוק הזה הוא שיצעיד את החקלאות למאה ה-21". לדבריו, "נאתגר את החקלאים ונגרום להם להתחרות, אבל לא ניתן להם ליפול. אותו זוג מבוגר שהלול היה הפרנסה שלהם, והם עברו לצורך כך לגור בגולן - לא ייזרקו לרחוב. משרד האוצר ואגף התקציבים גילו פה אחריות. ניתן להם את היכולת להמשיך להתקיים. אני לא אתן בונוסים למי שאינו זקוק, אבל אף אחד לא ייזרק ללא פרנסה".
הרפורמה, שבמסגרתה תוכפל התמיכה הישירה במשרד החקלאות ל-420 מיליון שקל לשנה, כוללת כאמור תמיכה בענף הביצים באמצעות מספר צעדים, בהם פטור מיידי ממכס על יבוא ביצים, הגדלת התמיכה במגדלי הביצים לכ-1.1 מיליארד שקל עד לסוף "חוק הגליל" (חוק שמעניק תמיכות למגדלי ביצים), תמיכה ישירה של 8 אגורות לביצה עד 500,000 ביצים לכלל לבעלי מכסות עד סוף שנת 2027 (התמיכה תינתן לבעלי מכסות בגליל עד ל- 750,000 ביצים) ותמיכה נוספת של 6.3 אגורות לביצה בגליל בהתאם לחוק הגליל. התמיכות יחויבו במס הכנסה (בהתאם למס השולי), ולא תינתן תמיכה לאוכלוסיות "עשירות".
בפן של התמיכה וחיזוק החקלאות כוללת הרפורמה תוכניות להשקעות הון ולהעלאת הפריון בחקלאות בהיקף של כ-500 מיליון שקל למשך 5 שנים, תקציב למחקר ופיתוח וחדשנות בחקלאות - 530 מיליון שקל למשך 5 שנים, תמיכות והשקעות לעידוד חקלאות ידידותית לסביבה - 150 מיליון שקל למשך 4 שנים, תמיכות והשקעות בתחומים נוספים בחקלאות - כ-665 מיליון שקל למשך שנתיים, הטבות מס בחוק עידוד השקעות הון (כ-50 מיליון שקל בשנה), מכסות עובדים זרים (הקצאת מכסה של 6,000 עובדים, מתן אפשרות לגיוס עצמי של העובדים הזרים), סימון תוצרת הארץ- תמיכה ייעודית בסימון שיווק תוצרת מקומית וכן הקמת מרכז מחקר לבינה מלכותית בחקלאות - 300 מיליון שקל על פני 4 שנים.
אחת הבשורות הנוספות של הרפורמה מתייחס גם להורדת הבירוקרטיה על ייבוא הפירות והירקות ביחס לעבודת השירותים להגנת הצומח שאחראית בעיקר על כך שלא יוכנסו במסגרת הייבוא מזיקים לישראל שעלולים לפגוע בחקלאות המקומית. יבוא צמחים ומוצרי צמחים לישראל באופן מסחרי ובמטען יד נלווה של נוסעים הנכנסים לארץ, מותנה בקבלת אישורים מהשירותים להגנת הצומח.
האישורים ניתנים ליבוא תוצרת טרייה, צמחים ומוצרי צמחים, זרעים, חומר ריבוי וחומר ביוטי, לרבות פירות וירקות. הרפורמה מפחיתה דרמטית את הביורוקרטיה בהליך קבלת הרישיון. מנכ"לית משרד האוצר נעמה קאופמן-פס הסבירה כי יושם מודל לניהול סיכונים שמפחית ביורוקרטיה אך עדיין שומר על הגבולות מהכנסת מזיקים. "החובה לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים תשמר", הסבירה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
