החששות מאינפלציה התחלפו בשבוע האחרון ברקע העלייה בחוסר הוודאות בשוק, בין היתר בשל החשש מהתפשטות זן הדלתא בעולם.
הציפיות לאינפלציה משוק ההון מוגדרות כיחס בין התשואות של אג"ח ממשלתיות לא-צמודות לתשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות (Break-even Inflation), והן כוללות מרכיב של פרמיית סיכון אינפלציונית וכן הטיות שונות הנובעות מהבדלי המיסוי והנזילות הקיימים בין הסוגים השונים של איגרות החוב.
הציפיות לאינפלציה ל-10 שנים הנגזרות משוק אג"ח בישראל ירדו בשבוע האחרון מ- 1.96% ל- 1.80% לשנה. הציפיות ל-5 שנים קדימה ירדו מ-1.98% לפני שבוע ל-1.82% אתמול. גם בארה"ב ניכרת מגמה דומה, כאשר הציפיות ל-5 שנים ירדו מ-2.56% ל-2.40%.
בשיחה עם גלובס, אמר פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, ש"לאחר תקופה של עלייה בציפיות לאינפלציה על רקע עלייה חדה במחירי הסחורות בעולם והפתיחה של משקים, מסתמנת עתה ירידה בציפיות אלה".
מה גרם לירידת הציפיות לאינפלציה?
"אנו סבורים שסיכוני הקורונה החדשים, לנוכח ההתפשטות המהירה של זן דלתא בכל העולם, הגבירו את החששות להאטה מסוימת בקצב ההתאוששות של התוצר והתעסוקה בישראל ובעולם. כתוצאה מכך, ומגורמים נוספים, חלה ירידה במחירי הנפט והסחורות בעולם. על כן, ברמת המאקרו, מוצדק לחשוב על היחלשות של הלחצים האינפלציוניים בעתיד".
מה ההשפעות על מדיניות הבנקים המרכזיים?
"במידה והירידה בציפיות לאינפלציה תתמיד, ואולי אף תתעצם, לאורך זמן, הפד ובנקים מרכזיים אחרים צפויים לדחות את מועד העלאת הריבית הראשונה, שממילא לא הייתה צפויה לפני החלק האחרון של השנה הבאה או במהלך שנת 2023".
בשבוע האחרון חלה ירידה משמעותית בתשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים, מ-1.4% לשנה ל-1.2%. לפי ליידרמן, "לשינויים בציפיות לאינפלציה ולריבית בעתיד השפעה מכרעת על השווקים כיום. אין ספק שרמת אי-הוודאות עלתה, והשווקים עלולים להפגין רמת תנודתיות גבוהה מזאת לאחרונה. בשווקי המניות, לאחר שני ימי מסחר של ירידות במדדים העיקריים, מסתמנת התייצבות ואף חזרה למגמה חיובית לאחר הבהלה ההתחלתית בעקבות ריבוי הידיעות על התפשטות הדלתא-קורונה. בכל מקרה, לאחר הביצועים המרשימים של מדדי המניות בעולם ובישראל במחצית הראשונה של השנה, זן דלתא של הקורונה מוסיף גורם נוסף התומך בהנמכה מסוימת של הציפיות לשיעורי התשואה באפיק המניות, שיישאר עדיין המועדף בעולם של ריביות נמוכות מאד".
בצד הפעילות הריאלית, ליידרמן סבור שצפוייה ירידה מסוימת בתחזיות הצמיחה ל-2021 ו-2022 על ידי גופים בינלאומיים כמו קרן המטבע וה-OECD, וכן ע"י בנק ישראל ומשרד האוצר. "אמנם לא מדובר בנגיף קטלני כמו הקורונה של שנה שעברה, אך ברור שיידרשו מגבלות חדשות על הפעילות, ואלה עלולות להעיב על שיעורי הצמיחה ברמת התוצר ובתעסוקה. יש יסוד לקוות שבמוקדם או במאוחר העולם המדעי ימצא פתרונות לסיכונים החדשים, אולם בינתיים רמת אי-הוודאות עלתה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.