אין מקום לחשיפת פרטים שיביאו להחלשת כוחם של העובדים

טיוטת תקנות השקיפות, פרי יוזמתה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, זוכה לעדנה מחודשת בכהונתו של שר המשפטים הנכנס. תקנות אלה מבקשות לחייב אגודות עות'מניות, ובהן ארגוני עובדים, בהעברת דיווחים שונים המפרטים את פעילות האגודה, לרבות דוחות כספיים.

על פני הדברים, וללא התעמקות בנושא, טיוטת התקנות נראית "תמימה" ולא אמורה לחולל דרמה מיוחדת. חובת תאגיד להגיש דיווחים שונים לרגולטור מוכרת ומקובלת ביחס לכל סוגי התאגידים. בניגוד לתפיסה הרווחת, אגודות עותמ'ניות ובהן ההסתדרות וארגוני עובדים נוספים, מחויבות ומגישות דיווחים למשרד המשפטים.

יתירה מכך, ההסתדרות נוהגת לפרסם באתר האינטרנט נתונים ודיווחים רבים נוספים והיא עושה זאת באופן וולונטרי זמן רב לפני שקמה היוזמה לתקנות השקיפות. כך, ההסתדרות מפרסמת ומנגישה מידע רב הנוגע לפעילותה. חלק ניכר מהוראת טיוטת תקנות השקיפות המוצעות עתה, מיושם בפועל בהסתדרות באופן וולונטרי.

לצורך ההמחשה נציין כי ההסתדרות מפרסמת באתר האינטרנט שלה דיווחים מלאים הכוללים את תקנוניה, החלטות בית נבחריה (המשמש כמעין אסיפה כללית). מפורסמים שמות חברי ועד הנהלתה וחברי אסיפת בית הנבחרים, וכן מפורסמת טבלה חמשת מקבלי השכר הגבוה בהסתדרות לצד תפקידם.

יתירה מכך, בהתאם לתקנונה, מדי שנה מקיימת ההסתדרות דיון פומבי בתקציב השנתי המוצע, לצד נתוני ביצוע בשנה שחלפה ומאשרת את התקציב כנדרש. בניגוד לניסיון להציגה כארגון הפועל במחשכים, ההסתדרות תומכת בשקיפות המידע כלפי חבריה ומייחסת לחשיפת הנתונים חשיבות רבה הן לצורך העברת מידע מלא לציבור העובדים המיוצגים על ידה והן לצורך הבטחת טוהר המידות.

מעבר לכך, ההסתדרות נהנית ממבנה ייחודי המבטיח מערך ביקורת מקיף. ראשית, פועל בה מבקר, כאשר דוחותיו מובאים לדיון נרחב בפני בית הנבחרים וועדות הביקורת. בדיונים אלה משתתפים נציגי כלל העובדים, הפלגים והסיעות בהסתדרות.

מבנה מיוחד זה מבטיח פיקוח ובקרה הפותרים את בעיית הנציג הקיימת בתאגידים אחרים. כלל העובדים החברים בהסתדרות, הם הם "בעלי המניות של הארגון", ולהם חבה ההסתדרות בחובת נאמנות ובהעברת דיווחים (ולא למדינה, המשמשת כמעסיק הגדול במשק, שאינה משתתפת כלל בתקציב ההסתדרות). עובדים אלה מיוצגים באופן מלא בבית נבחרי ההסתדרות ושותפים לפעילות הארגון.

אין לערב בין שקיפות מבורכת, לבין ניסיון פסול להתערב בניהולם של ארגוני עובדים במטרה להביא להחלשתם ובאופן הפוגע ביכולתם לנהל מאבקי איגוד מקצועי. התאגדות עובדים במסגרת ארגון עובדים מהווה ביטוי מובהק לזכות היסוד של כל אדם וכל עובד לממש את חירותו להתאגד במסגרת איגוד מקצועי. מטרת האיגוד לאחד כוחות מול המעסיק ובכך לצמצם פערים מול כוחו העדיף של המעסיק. רק שילוב כוחות זה מאפשר מניעת ניצול העובדים והחלשתם, ועשוי להביא לאיזון כוחות.

כדי להשיג את המטרה לשמם הוקמו - צמצום פערי כוחות מול המעסיק, חייבים ארגוני עובדים ליהנות מאוטונומיה מקצועית וניהולית מלאה, וללא כל התערבות מדינתית. זכותם זו של ארגוני עובדים לאוטונומיה ניהולית ומקצועית מלאה הוכרה בשורה של אמנות בינלאומיות עליהן חתומה מדינת ישראל. אמנות אלה נערכו ביוזמת ארגון העבודה הבינלאומי שקבע כי עריכת ביקורת על איגודים מקצועיים פוגעות בעצמאותם. אכן, ארגוני עובדים במדינות מערביות רבות כגון גרמניה, שבדיה, אוסטריה וצרפת אינם נדרשים להגשת דיווחים פיננסיים לממשלה ואסורה בהם כל התערבות ממשלתית חיצונית.

שקיפות שלא תפגע בפעילות ארגוני עובדים תתאפשר כל עוד יובטח כי לא תיפגע האוטונומיה הניהולית של ארגוני עובדים ויובטח כי המדינה לא תוכל להתערב בענייניהם. ניתן לעצב הסדר רגולטורי כאמור אך ורק בהידברות בין הצדדים, כפי שנעשה עד עתה, ולא במהלכים חד צדדיים.

החשש העיקרי העולה למקרא טיוטת התקנות הוא מפני אפשרות התערבות המדינה, שהינה גם המעסיק הגדול ביותר מולו ניצבת ההסתדרות במאבקים ארגוניים, בפעילות האיגוד המקצועי. אין מקום לחשיפת פרטים שיביאו להחלשת כוחם של העובדים במאבקים הארגוניים ובפרט מאבקים שיתקיימו מול המדינה עצמה.

ארגוני העובדים נמצאים, באופן אינהרנטי, בעימות עם המעסיק/המדינה. חשיפת פרטים מלאים אודות פעילותו ומהלכיו של האיגוד המקצועי, ובפרט נתונים כספיים יחלישו את כוחם של ארגוני העובדים. חשיפת האיתנות הפיננסית של ארגוני עובדים בניהול סכסוך קיבוצי משולה לחשיפת "סודות קרב" לאויב.

כשם שמדינה לא תחשוף בפני האויב את מצבת כוח האדם של צבאה, לא תחשוף מהו ארסנל כלי הנשק העומדים לרשות צבאה ולא תחשוף מהו התקציב העומד לרשותה לצורך ניהול מאבקיה, כך אין לדרוש מארגוני העובדים לעשות זאת. אין להעלות על מזבח השקיפות את המטרה הראשונית לשמם הוקמו ארגוני העובדים - שמירה והגנה על זכויות העובדים.

בטיוטת התקנות הופטרו ארגוני עובדים מחשיפת מידע הנוגע ל"קרן שביתה" וזאת בשל ההבנה בחשיבות עצמאותם. בכך נקט משרד המשפטים צעד חשוב בהכרה באוטונומיה של ארגוני עובדים. אולם בכך לא די. על משרד המשפטים להמשיך ולצעוד בכיוון זה. מאבקים מקצועיים של ארגוני עובדים ופעילות האיגוד המקצועי אינה מסתכמת בניהול שביתות. מאבקים אלה מקיפים מהלכים רבים, הכוללים, למשל, פעולות הסברה, עצרות עובדים, כנסים ועוד, וכל אלה חייבים להיות מוחרגים מהתקנות.

ההסתדרות תמשיך להתנהל בשקיפות, תוך הבטחה כי לא תיפגע פעילותה בהגנת זכויות עובדים.

הכותב הוא היועץ המשפטי של ההסתדרות