עד המדינה בפרשת נת"י: האם הוא "חושף שחיתות" או עבריין שחשש מהמשטרה?

ביום שלישי נגזר דינו של אלכס ויז’ניצר, המנכ"ל לשעבר של החברה הממשלתית נתיבי ישראל (נת"י). בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון וגזר עליו שנתיים מאסר. זאת, לאחר שהורשע בבקשת שוחד בפרשה אחת מתוך השתיים שבהן הואשם.

בכתב האישום המתוקן שבו הודה והורשע בהסדר טיעון, נטען כי בעת שכיהן ויז’ניצר כמנכ"ל נת"י הייתה חברת ניהול הפרויקטים "אפשטיין ובניו" קשורה עם נת"י בחוזים לניהול פרויקטים בשווי עשרות מליוני שקלים. בין 2005-2009 פנה ויז’ניצר כמה פעמים לבעל החברה, ד"ר יואב סרנה, לשעבר יו"ר איגוד ההנדסאים, ואמר לו כי הוא מצפה ממנו לתשלום עבור החוזים. ויז’ניצר אמר לסרנה מספר פעמים כי אם לא ייענה לדרישת השוחד, הוא יפגע בחברה שלו.

פגישה בבית קפה

ב-2010 הזמין ויז’ינצר את סרנה לפגישה בבית קפה שבה נכח אדי זלינגר המקורב לויז’ניצר. בפגישה דרש ויז’ניצר מסרנה להעביר אליו את כספי השוחד באמצעות זלינגר. סרנה וזלינגר תיאמו מנגנון להעברת 100 אלף שקל לויז’ניצר, וסרנה אף העביר לו צ’ק על סך זה. בסמוך לאחר מכן הודיע זלינגר כי הוא מסרב להשתתף במהלך. כלומר בשל התנגדות של גורם שלישי, עסקת השוחד לא יצאה אל הפועל.

אלא שכפי שפורסם השבוע בגלובס , מתברר כי סרנה, שנחזה לפי כתב האישום כעד תביעה רגיל, היה למעשה עד מדינה בשל השותפות שלו לעבירת השוחד. אולם בהסכמה בינו לבין הפרקליטות הוטל על כך צו איסור פרסום.

לאחר שנחתם הסדר הטיעון וניתנה הכרעת הדין, דרשו שוב סנגורי ויז’ניצר, עורכי הדין נתי שמחוני ויואב סננס, לפרסם כי סרנה היה עד מדינה, ובית המשפט קיבל את הבקשה.
במענה לפניית גלובס, טען סרנה כי מעולם לא נחתם עימו הסכם עד מדינה. אלא שעובדת היותו עד מדינה איננה שנויה במחלוקת בין הצדדים, וסרנה חתם על ההסכם בינואר 2016.

יש לציין כי סרנה העיד ב-2013 במחוזי בתל אביב בפרשת הולילנד, שבה הורשע רה"מ לשעבר אהוד אולמרט, כך: "הענף הזה הוא ענף בעייתי, קשה, מעולם, 45 שנה, אף אחד לשמחתי או לחוכמתם של אחרים לא עירב אותי בדברים שניחשתי שהם קיימים". אלא שכאמור מכתב האישום בפרשת נת"י ומעדותו של סרנה בתיק עולה שהסכים לשלם שוחד. כלומר, סרנה מסר לכאורה עדות שקר בתיק הולילנד.

כדי לחזק את טענתו, העביר סרנה מכתב שקיבל מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות. הרקע למכתב הוא זימון לשימוע לפני הפסקת ההתקשרות עימו ששלחה לו נת"י בשל הפרשה. ב-5 ביולי כתבה הפרקליטה קרן שמיר-עז לסרנה: "לבקשתך, הריני לאשר כי לפי חומר החקירה, אתה חשפת מיוזמתך בפני המשטרה את פרשת דרישות השוחד מויז’ניצר, ואת פרטי מעורבותך. הדברים שמסרת למשטרה הם אלה שהובילו לחקירת הפרשה ולבסוף להרשעתו של ויז’ניצר".

מו"מ ממושך להסכם

אלא שהדברים יותר מורכבים. סרנה אכן פנה מיוזמתו למשטרה, "ממש מתוך אכפתיות למדינה", כפי שאמר לחוקרים. אולם הוא עשה כן רק כעשור לאחר קרות האירועים, ורק לאחר שהמשטרה חקרה את ויז’ניצר בפרשת נת"י בעניינים אחרים. רק ב-24 בנובמבר 2015 פנה סרנה למשטרה.

האם סרנה אכן חשף את הדברים מיוזמתו כשומרוני טוב או שמא חשש שהמשטרה בעקבותיו וחילץ את עצמו מעמוד הקלון? סדר האירועים לא מותיר הרבה מקום לספקות. ועוד נקודה: סרנה ניהל מו"מ ממושך בנוגע להסכם עד המדינה. בשלב מסוים הוא אף איים שלא ישתף פעולה אם דרישותיו בנוגע לניסוח ההסכם לא יתקיימו.

מחלוקת על שימוע בנת"י

"אפשטיין" היא אחת מחברות ההנדסה וניהול הפרויקטים הגדולות והוותיקות בישראל והיא מעורבת במספר רב של פרויקטים ביוזמת חברות ממשלתיות ופרטיות במיליארדי שקלים. החברה היא ספק גדול עבור נת"י בשלל פרויקטים. ב-2019 רכשה "וואן טכנולוגיות" 51% ממניותיה ב-11.2 מיליון שקל.

גורם שמעורב בנעשה בנת"י אמר לגלובס, כי השימוע שאליו זומן סרנה בנת"י יצר מחלוקת פנימית בקרב קברניטיה. לדבריו, מחד נטען כי אין לקיים את ההליך. מנגד נטען כי לאור המעורבות של סרנה בהליך הפלילי, בדגש על הרשעת ויז’ניצר, חובה על החברה לזמנו להליך השימוע.

"אפשטיין" מסרה בתגובה: "סרנה הופתע לגלות בפרסום מטעם בית המשפט שהוגדר כעד מדינה. מכתבה של הפרקליטות מעיד כי מיוזמתו של סרנה נחשפה דרישת השוחד של ויזניצ’ר, וכי בזכות הדברים שמסר למשטרה נחקרה הפרשה. מקצועיותו ואמינותו, לצד מקצועיותה ויושרה של החברה, אינם מוטלים בכל ספק".