"מה שמתחיל בטיקטוק, כבר לא נשאר רק בטיקטוק"

כמה כוח יש לרשתות החברתיות, ועד כמה הן יכולות להניע אותנו לרכוש מוצרים, גם אם אנחנו לא כל כך צריכים אותם? אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, הציג בוועידת MAD תופעה נרחבת בזירה שבה הוא פועל, המכונה Tiktok made me buy it.

"זו תופעה שזכתה בהאשטג משל עצמה, עם יותר מ-3.5 מיליארד צפיות", מסביר שגיא. "חברות רבות זיהו את התופעה, והן מייצרות תוכן משל עצמן שמכוון להאשטג הזה ולדומיו, כדי לייצר עניין ראשוני בפלטפורמה וכמובן להשיג ויראליות".

למעשה, חברות מבינות שאפשר לעניין את הלקוחות במוצרים, במידה שהן יציגו את היכולות ה"מגניבות" שלהן בעזרת הרשתות החברתיות. אופציה נוספת היא לגייס את משפיעני הרשת ואת מובילי דעת הקהל, כדי לגרום למשתמשים לרצות לקנות את המוצר שיש לדמות הנערצת עליהם.

לאחרונה פורסם כי אפליקציית טיקטוק הגיעה למקום השני (אחרי פייסבוק) מבחינת מספר הורדות, עם לא פחות מ-3 מיליארד - בנטרול אפליקציות משחקים, שהן המובילות בתחום. עם זאת, לאפליקציה יש "רק" 800 מיליון משתמשים בפעילים. בהקשר הזה יש לציין כי הרשת החברתית נחסמה בהודו, שהייתה עבורה השוק השני בגודלו אחרי סין, ואילו בארה"ב נאסר על אנשי כוחות הביטחון ועובדי הממשל הפדרלי להוריד אותה לטלפונים שלהם.

"מה שמתחיל בטיקטוק, כבר לא נשאר רק בטיקטוק", אומר שגיא. הוא מספר על Tiktok Block, רשת של חנויות שקמו בבת אחת ברחוב בדרום מנהטן, כדי למכור מוצרים שהיו ויראליים ברשת החברתית הזו. "גם רשת בתי המרקחת האמריקאית CVS פרסה בכל רחבי הסניפים שלה טרנדים של טיקטוק, כך שהמבקרים יוכלו למצוא את המוצרים מהזירה", הוא מספר.

מהבחינה הזו, מדובר בטשטוש הגבולות בין המרחב הדיגיטלי לעולם האמיתי. ברשת החברתית יציגו זאת כחיבור בין החיים האמיתיים לחיים הדיגיטליים, ובכך שמותגים מבינים את הכוח של הקהילה "ומניחים את התשתית לטרנדים הבאים". אמנם מדובר בהשפעה משמעותית עבור הרשתות החברתיות והמדיות השונות, אך השאלה המתבקשת היא כיצד מנצלים זאת לטובה - ומותירים בחוץ גורמים בעייתיים.

 גילוי מלא: ועידת MAD התקיימה בחסות בנק הפועלים, חברת פרטנר, טיקטוק, נור ו-jcdecaux