ארה"ב וגרמניה הגיעו להסכם שיאפשר את השלמת "צינור הגז של פוטין" - פרויקט נורד סטרים 2 שאמור להכפיל את אספקת הגז מרוסיה לגרמניה, ולהפוך את הכלכלה הגדולה ביבשת לספקית הגז הרוסי הגדולה באירופה.
מטרת ההסכם בין וושינגטון וברלין, שהוכרז הערב, היא להזרים השקעות של יותר מ-200 מיליון אירו לביטחון אנרגטי באוקראינה לצד השקעה באנרגיה בת קיימא ברחבי אירופה.
ב"CNBC" ציינו כי גורם מטעם משרד החוץ האמריקאי אמר כי "אם רוסיה תנסה להשתמש באנרגיה כנשק או לבצע פעולות אגרסיביות נוספות נגד אוקראינה, גרמניה תפעל ברמה לאומית ותלחץ על הטלת סנקציות ברמה אירופית, בהם גם סנקציות שיגבילו את יכולת יצוא האנרגיה של רוסיה לאירופה". בנוסף, ארה"ב גם תשמור על זכותה להטיל סנצקיות, במקרה שרוסיה תשתמש באנרגיה ככלי מיקוח.
בנוסף הגורם ציין כי ארה"ב וגרמניה קיימו התייעצויות עם אוקראינה ופולין בנושא.
הממשל האמריקאי הקודם, בראשות דונלד טראמפ, הטיל שני סבבי סנקציות נגד הפרויקט, ש"הפך את גרמניה לשבויה של רוסיה", לפי דבריו של טראמפ, בשם "שמירת העצמאות האנרגטית של אירופה".
הסבב הראשון של הסנקציות, שהוטל בדצמבר 2019, הביא להקפאה של הפרויקט בשלב הכמעט-סופי שלו, אחרי שיותר מ-92% מתוואי הצינור כבר הונח. תקציב הפרויקט עומד על כ-10 מיליארד אירו, חצי מהם ממומנים על ידי חברת הגז והנפט הרוסית "גזפרום" והמחצית השנייה על ידי חברות אנרגיה ובנקים אירופיים. עם חילופי השלטון בארה"ב, פתחה גרמניה במגעים עם ממשל ביידן כדי לראות את עמדתו בנושא הסנקציות על הצינור. הסנקציות נתמכו על ידי דמוקרטים ורפובליקאים בקונגרס, וביידן עצמו כינה את "נורד סטרים 2" "עסקה רעה". מאחורי הקלעים חתרו שני הצדדים לפשרה שתאפשר את השלמת הפרויקט.
אורכו הכולל של צינור הגז "נורד סטרים 2" הוא 1,200 קילומטר, והוא נפרש לצדו של צינור "נורד סטרים" הקיים. הוא אמור להכפיל את יכולת הובלת הגז הטבעי משדות הגז בצפון רוסיה לגרמניה ל־110 מיליארד קוב בשנה. זהו פרויקט אסטרטגי, שנועד להבטיח גז לחימום הבתים בגרמניה ולתעשייה האירופית, ומי שמנהל את הפעילות מצד "גזפרום" הוא לא פחות מקאנצלר גרמניה לשעבר, גרהארד שרדר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.