צביאלי ירכוש את חניון כיכר אתרים, אך ניסיונו לעצור את תוכנית המדיניות של עיריית ת"א נכשל

בצירוף מקרים יוצא דופן התפרסמה אתמול (ד') בערב החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב לדחות את עתירתו של איש העסקים ספי צביאלי, שביקש לבטל את החלטת הוועדה המקומית תל אביב-יפו לאשרר את מסמך המדיניות למרחב כיכר אתרים.

כזכור, אתמול נודע כי צביאלי זכה במכרז שנערך למכירת החניון בכיכר אתרים בתל אביב וישלם 257 מיליון שקל לעיריית תל אביב-יפו ועוד 84 מיליון שקל לחברת נכסי עידית. על פניו, מהלך זה סימן את גניזת תוכנית המגדלים בכיכר אתרים שקודמה בעשר השנים האחרונות. החלטת בית המשפט מבהירה כי העניין לא סגור.

בחודש פברואר השנה הוגשה לבית המשפט המחוזי תל אביב עתירה על-ידי עורכי הדין שרון מונטיפיורי גילן ויונתן ברמן בשם איש העסקים ספי צביאלי, נגד מסמך המדיניות למקטע החוף שבין המרינה בתל אביב ובריכת גורדון, כולל בתי המלון. המסמך הוצג לראשונה לציבור בחודש אוגוסט 2020 ואושר על-ידי הוועדה המקומית בחודש דצמבר.

העתירה קוראת לבטל את החלטת הוועדה המקומית לאשר את המסמך בשל "מסירת כיכר אתרים לידיים פרטיות, ללא תמורה, לטובת הקמת פרויקט שיביא ליזמים רווח של פי 10 ויותר מרווח יזמי סביר, וכל זאת על חשבון הציבור". 

על-פי העתירה, "כאזרח מדינת ישראל ותושב העיר תל אביב-יפו, לא יכול העותר לצפות בשתיקה ובאפס מעשה כאשר לנגד עיניו מופקע היהלום היקר הזה מהציבור ונמסר ליזמים פרטיים, וזאת תוך ויתור על האינטרס הציבורי ועל זכויותיהם של תושבי העיר במובנים רבים".

עוד מוסיפה העתירה כי אופן קידום מסמך המדיניות של כיכר אתרים בוצע באופן לא תקין: "מהתנהלותה של הוועדה המקומית, כפי שיפורט בעתירה זו, עולה כי במקום לטפל במשאב יקר-ערך זה בכפפות של משי באופן מושכל, תוך שקילת כל השיקולים הנדרשים ועריכת כל הבדיקות הנדרשות, תוך הקפדה שלא לדלג על שלום שלב בתהליך, תוך הטמעת שיתוף הציבור בתוצר התכנוני ותוך מתן שיקול-דעת חופשי ונטול התערבות כוחנית לכל אחד מחברי הוועדה".

הטענה של העתירה נגד עיריית תל אביב-יפו ברורה: "הליך אישור מסמך המדיניות בוצע באופן פגום ביותר, תוך חריגה קיצונית מהוראות הדין, ממינהל תקין וממתחם הסבירות, תוך ההעדפה ברורה ותמוהה של אינטרס פרטי צר על האינטרס הציבורי, תוך הענקת זכויות בנייה מופרזות ליזם באמצעות מסירת הכיכר הציבורית ללא תמורה ותוך הגבלת שיקול-הדעת של חברי הוועדה באופן פסול".

החלטת בית המשפט המחוזי שהתפרסמה אתמול, אשר עליה חתומה השופטת יעל בלכר, ברורה למדי: "העתירה נדחית על הסף בהיותה מוקדמת ובטרם מוצה ההליך התכנוני".

בנימוקי ההחלטה דוחה השופטת את הטענות כי הוועדה המקומית הצביעה בהתאם לדרישה למשמעת קואליציונית, ובעיקר מדגישה כי המסמך שאושר על-ידי הוועדה המקומית הוא מסמך מדיניות ולא תוכנית סטטוטורית, וכי ניתן יהיה להגיש התנגדות לכשתופקד תוכנית בניין עיר: "אין להסכין עם עתירות לשיעורין, בשלבי ביניים של ההליך התכנוני ובטרם מיצויו. מקל וחומר בענייננו, כשמדובר בשלב מקדמי להכנת התכנון המפורט". 

סאגה של עשר שנים 

רקע: סאגת התחדשות כיכר אתרים בתל אביב מתחיל לפני כעשר שנים, כשקרן JTLV, בהובלתם של עמיר בירם, ויעקב שלום פישר, קנתה את הכיכר במגמה לקדם בה פרויקט מגורי יוקרה, מסחר ומלונאות.

התוכנית המקורית, עליה חתום האדריכל הבריטי הנודע נורמן פוסטר, הציעה הריסה של הכיכר הקיימת, כולל מבנה הדיסקוטק שבמרכזה, החנויות ובית המלון, והקמה של ארבעה מגדלים: שניים בגובה של 26 קומות, אחד בגובה 31 קומות ועוד אחד נוסף בגובה 36 קומות. הפרויקט כלל כ-80 אלף מ"ר שטחי מלונאות ומגורים, 4,000 מ"ר של שטחים ציבוריים, שטחי מסחר ועשרה דונמים של שטחים פתוחים.

בחודש אפריל 2018, בעקבות מחאה של עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים", החליט בית המשפט המחוזי להחזיר את תוכנית הפרויקט לדיון בוועדה לשמירה חופית (ולחו"ף). העמותה טענה כי התוכנית שקודמה בכיכר סותרת את תוכנית המתאר תא/5000 ולא הובאה לאישור הוולחו"ף.

בחודש יוני 2018 אישרה הוולחו"ף תוכנית הכוללת שני מגדלים בני 25 קומות, ולא 3-4 בניינים נמוכים יותר, ותמהיל השימושים במגדלים הפך ל-70% מלונאות ו-30% מגורים. בין היתר נקבע כי יהיה מרווח רחב בין המגדלים כדי לייצר מבט פתוח משדרות בן גוריון לים, וכי רחוב הירקון לא יהיה יותר משוקע אלא יעלה אל פני הקרקע.

בדצמבר 2019 ערכה עיריית תל אביב כנס שיתוף ציבור, שבו ניתנה לכל הצדדים האפשרות להביע את דעתם על התוכנית ועל האפיון העתידי שלה. אנשי JTLV, שרכשו את מרבית שטחי הכיכר, הביעו את רצונם לקדם את התוכנית לפי המתווה שתואם מול מנהל ההנדסה. מאידך, מתנגדי התוכנית טענו כי מדובר בפגיעה אנושה בציבור, בקו הרקיע ובגישה לים.

החלופה שהוצגה לתושבים בכנס שיתוף ציבור, שנערך בחודש יוני 2020, כללה הריסה ובנייה מחדש של מתחם הכיכר, העברת רחוב הרברט סמואל לגובהו הטבעי, בניית מבנה ציבורי בגובה 6.5 קומות בדופן המערבית של שדרות בן גוריון, הקמת כיכר מדורגת ומגוננת לכיוון הים, חניון ציבורי בתת-הקרקע ובניית שני מגדלים בגובה 25 קומות משני צידי הירידה לים. התמהיל כלל מחצית מהשטח הבנוי לטובת מגורים והשאר למלונאות. גרסה זו, אגב, אושרה על-ידי מועצת העיר תל אביב בחודש נובמבר 2020.