תגידו ביי ביי לכרטיס האשראי הישן והמוכר: הצצה לתחום הלוהט של מדד המותגים

באיחור גדול יחסית לעולם - בשל פיגור בתשתית הטכנולוגית והרגולטורית - במאי השנה הגיעה מהפכת הארנקים הדיגיטליים לישראל. מרבית השחקנים המשמעותיים בשוק כבר הציגו את הטכנולוגיה בתחילת 2021, ולמרות זאת, מלבד ביט שצברה בשנה האחרונה מומנטום והחלה בסדרת שיתופי פעולה נרחבים בשוק, נראה היה שהציבור הישראלי לא נרגש מהעולם הפיננסי החדש.

עד שהגיעה אפל פיי. עם כניסתה לישראל בחודש מאי השנה, קפץ השימוש בארנקים דיגיטליים, שמאפשרים תשלום מהנייד בבתי העסק, פי שמונה. הקפיצה התרחשה גם בגלל האופי החדשני והסקרני של משתמשי אפל, גם בגלל הממשק הנוח והפשוט שלה, וגם בגלל שההתעוררות בשוק שלחה את משתמשי האנדרואיד לבדוק על מה כל המהומה, והם השתמשו בארנקים אחרים הקיימים בשוק - ביט, פפר, ארנקים של חברות כרטיסי האשראי עצמן. כל אלה חוו עלייה בפעילות לאחר כניסת אפל. כוחה המדהים מתבטא גם בכניסה מהירה לקטגוריה צעירה במדד המתפרסם בדפים אלה.

 מדד המותגים - ארנקים דיגיטליים

אבל בשוק המקומי מרוצים: בזירה שלהם לא נערכים כלל להילחם באפל פיי או בגוגל פיי שצפוייה להיכנס לכאן בסוף הקיץ הנוכחי. הם מסתכלים על הנעשה בעולם, ורואים שבכל המדינות, אפל פיי וגוגל פיי מובילות את השוק, לצד ארנק מקומי נוסף. ושם יהיה מקום לשחקנים הישראליים, ועליו הם כן נלחמים. לשחקניות הבינלאומיות מתייחסים כגורם שעוזר לחנך את הצרכן הישראלי לשנות את הרגלי התשלום ולאמץ את המהפכה הטכנולוגית.

בין השחקנים המקומיים, ביט, מותג חזק מאוד בדירוג הכללי ובקטגוריה שלו, פתח פער על המתחרים. לביט ממשק נוח מאוד והאפליקציה מציעה אפשרויות שונות: שיתוף פעולה עם דומינוס פיצה, או קבלת תשלומים מחברות ביטוח, להבדיל אלפי הבדלות. אפשר לקבל בביט כספים מחברות ביטוח.

המיזם המסקרן הנוסף, שלא נכנס (עדיין) למדד, הוא שיתוף הפעולה של פייבוקס ושופרסל. פייבוקס, אחת מאפליקציות התשלום הראשונות והפופולריות בשוק, בחרה לעשות את המעבר לארנק דיגיטלי באמצעות שותף קמעונאי - והשוק מחכה לראות כיצד הדבר יתנהל וישפיע על יחסי הכוחות והתחרות של המתחרים הן בתחום הפיננסי והן בתחום הקמעונאי.

אבל בואו נתחיל מהסוף דווקא: לאן אנחנו הולכים ולמה בכלל צריך את כל הארנקים הדיגיטליים האלו? הרי להעביר את הנייד במסוף של החנות ולא את הטלפון, זה גימיק נחמד, אבל רק גימיק. אבל זה לא המהפך של "הארנק הדיגיטלי", אלא אמצעי תשלום יותר משוכלל.

אז אחרי שהורדנו לניידים את אפליקציות הארנק הדיגיטלי וסינכרנו עם השעונים החכמים ושילמנו ב"טאפ" - כאילו שלפני כן היה לנו קשה מאוד להוציא כסף מהכיס - על מה בעצם כל ההתלהבות הגדולה מהארנקים הדיגיטליים? ובכן, לא היום, לא בשנה הבאה, אבל לקראת סוף העשור, אתם תגידו לארנק שלכם שאתם מתכננים חופשה בפריז בסוף השבוע הבא. הוא יגיד לכם באיזו חברת תעופה כדאי לכם לטוס כדי לנצל את ההטבות, באיזה מלון יש לכם הנחות אם תשלמו בכרטיס הזה או אחר, מאיזה גוף כדאי לכם לקחת אשראי כי המסגרת שלכם כבר על הקצה ובאיזו ריבית, באילו מסעדות תקבלו פינוקים אם תשלמו בכרטיס השלישי שאתם מחזיקים, עם איזו אפליקציית נסיעות להשתמש בדרך לשדה, ובאילו חנויות בדיוטי פרי אפשר להשתמש בתו השי ממקום העבודה שמחכה לכם, ניחשתם נכון, בארנק הדיגיטלי. כך, למעשה, גם לא תצטרכו את הארנק הפיזי, וגם תוכלו לייעל את ההתנהלות הפיננסית ולמקסם את הצעות הערך שמציעים לכם כל הגופים הפיננסיים שאליהם אתם קשורים. התשלום ב"טאפ"? הוא יהיה חלק קטן מזה.

  

ישראל התעוררה מאוחר

אף שישראל היא מעצמת הייטק עם הרבה מאוד מיזמי פינטק, הכניסה לתחום הארנקים הדיגיטליים התרחשה באיחור ביחס לעולם. הסיבה: התמהמהות באימוץ הטכנולוגיה המתאימה במסופי התשלום בבתי העסק. היא התעכבה בערך בעשור בשל פניות של יצרני מסופים לממונה על ההגבלים העסקיים בטענה שהכניסה של הטכנולוגיה (EMV) מהווה הסדר כובל בין חברות כרטיסי האשראי. רק כאשר בנק ישראל החליט על תאריך יעד אחרון לאימוץ, השוק התיישר והדרך להקמת הארנקים הדיגיטליים נסללה.

ברגע שהחלו לאמץ את הטכנולוגיה במסופים שמאפשרת תשלום בנייד, השחקנים המקומיים היו כבר ערוכים: חברות כרטיסי האשראי והבנקים הקימו ארנקים דיגיטליים, אך אלו נותרו מנומנמים עד להגעת אפל פיי. "כל שחקן שנכנס עוזר לנו בחינוך השוק. זה בעצם אחד האתגרים הגדולים, ובשביל זה היה צריך את הכניסה של השחקניות הבינלאומיות", אומר גבי ברויטמן, סגן ראש יחידת תשלומים דיגיטליים בביט.

מה בעצם קיים היום בישראל? למעשה, כמו בעולם, קיימות זה מכבר הרבה מאוד אפליקציות תשלומים, שמשמשות להעברת כסף בין אנשים. השלב הבא היה פיתוח מועדוני לקוחות דיגיטליים - אפליקציות שמאפשרות תשלום ברשת אחת, ונועדו לספק ללקוחות חווית לקוח טובה יותר - כמו אפליקצית התשלומים של ארומה, ילו, ורמי לוי. לאחר מכן הגיעו הארנקים הדיגיטליים שמאפשרים גם תשלום בחנויות פיזיות ללא צורך בכרטיס האשראי. "היום בבוקר יצאתי לקנות לחמניות וחלב לבנות, את הארנק השארתי בבית. אין לי יותר צורך בפלסטיק הפיזי, ולדעתי בשנים הקרובות הוא ייעלם", אומר ברויטמן.

יש שני סוגים של ארנקים דיגיטליים: ארנק סגור וארנק פתוח. ארנק סגור הוא כזה שבו ניתן לשלם רק בכרטיס האשראי המסוים הכלול בו ספציפית. ארנק פתוח הוא ארנק שמקבל אליו כרטיסי אשראי של מנפיקים שונים, והלקוח בוחר באיזה להשתמש בכל פעם שהוא מבצע פעולה. שני הארנקים הבינלאומיים הם ארנקים פתוחים, אפל פיי הוא הארנק היחידי הרלוונטי למשתמשי האייפון, ואילו גוגל פיי, ביט והמיזם של פייבוקס ושופרסל 0 גם הם ארנקים פתוחים, וניתן יהיה להשתמש בהם בכל כרטיס, כמובן באישור המנפיק (חברות האשראי).

חלק מהגופים הפיננסיים המנפיקים לא רואים את המודל הפתוח כמודל הנכון: "אני לא רואה שום ערך מוסף בלשים את הכרטיס שלי בארנק אחר. יש לי ארנק שפיתחנו, אני יודע לתת ערך ללקוחות ואני אעשה את זה בארנק שלי", אומר ירון טיקטין, סמנכ"ל לקוחות פרטיים במקס. זוהי, אגב, גם הגישה של בנק לאומי, שנראה שיאפשר לארנקים בינלאומיים מסוג אפל פיי וגוגל פיי להשתמש בכרטיס שלו, אך ימנע זאת מארנקים פתוחים מקומיים.

אבל בחברת כרטיסי האשראי כאל, למשל, הגישה שונה: "אנחנו שואפים לשלב את הכרטיסים שלנו בכל ארנק פתוח שיהיה בארץ. ללקוחות שלנו תהיה את האפשרות לשלם באמצעות כרטיס כאל מכל ארנק פתוח, לאחר שיהיו לנו הסכמים מסחריים עם כולם. כמובן, אנחנו מדברים על ארנקים בינלאומיים, אבל גם ביט, שאנו מנפיקים איתו כרטיס, ופייבוקס - שכרגע מסתמנות כשני הארנקים המקומיים המובילים. האתגר הוא להביא לכך שבפועל הצרכן יבצע את הרכישה באמצעות הכרטיס שלנו", מסביר אסף שניר, סמנכ"ל וראש חטיבת לקוחות בכאל.

הכרטיס הראשון באפליקציה

"תשלום בחנות כחלק מהארנק זה באמת פיצ'ר נחמד של שימוש בכרטיס אשראי, אבל זה הכל. תשלום בנייד חייב להיות חלק מהצעת ערך הרבה יותר רחבה ותחרותית של הארנקים הדיגיטליים", קובע אורי נתן, ראש אגף תשלומים וסגן ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי.

זו כרגע אחת משתי הזירות שבהן מתחרים השחקנים בשוק זה בזה. בזירה הראשונה מתחרים יצרני הארנקים - על הפשטות והנוחות של הממשק. הקרב השני הוא בין מנפיקי הכרטיסים - על המקום הראשון בארנק. כלומר, אם יש לך ארנק דיגיטלי פתוח עם כמה כרטיסי אשראי, איך לגרום ללקוח לבחור דווקא לשלם בכרטיס שלך, גם אם זה דורש החלפה של הכרטיס בתוך הנייד בנקודת התשלום. כאשר מדברים על "הכרטיס הראשון בארנק", חוזרים לסוג המאבק המתחולל בעולם מועדוני הצרכנים וההטבות שבו מתמחים המנפיקים, אך בצורה קצת אחרת.

"הצרכנים היום מחפשים הטבות אחרות מבעבר, כבר לא נראה יותר כל מיני כוכבים עם מפתח המרה בלתי אפשרי, או הטבות שבפועל אף אחד לא מממש והן נשארות על הנייר. צרכנים רוצים בעיקר קש־באק (החזר על הקנייה), או צבירת נקודות ריאלית - כזו שהם רואים את השימושים בה", אומר דן סופר, מנכ"ל השווקים הישירים בוריפון, יצרנית מסופונים. סופר מוסיף: "בארנקים הדיגיטליים האתגר הוא יצירת נאמנות, מה שהיה פעם הכרטיסייה שעל כל ניקוב עשירי יכולת לקבל קפה חינם. גם כאן יתפתחו תוכניות לנאמנות בשימוש בארנק. אלו התוכניות שעוד יגיעו, בסכמות תשלומים חדשות ושונות ממה שכרגע קיימות כאן, שיעברו אבולוציה עם השוק".

אייל אלחייני מייסד ומנכ"ל טריא, חברת אשראי חוץ־בנקאי, מסכים איתו: "בארנק מזהים שצריכת הדלק שלך היא 5,000 שקל בשנה, ומזהים גם שבכל פעם אתה מתדלק בתחנה אחרת. אחת מחברות הדלק יכולה להציע לך לקחת אותה כמות דלק בתשלום מראש של 4,700 שקל - ואפילו ניתן לך הלוואה למימון התשלום מראש. כך, חברת הדלק הזו תבטיח שאת כל התדלוקים בשנה הקרובה תעשה אצלה".

המידע, ובאמצעותו ההתאמה הספציפית של ההטבות שיציעו הקמעונאים השונים למשתמשי הארנקים, יכולה לבשר על עולם של הטבות מותאמות יותר ללקוח. דמיינו למשל שאנחנו נכנסים לקניון, הטלפון מזהה את המיקום שלנו וחנויות שרכשנו בהן בביקור הקודם מציעות לנו קופון הטבה תקף לשעתיים. הצד השני של הפינוק הזה הוא שגופים חזקים יכולים למנף מידע שנצבר על הרגלי הצריכה של הלקוחות על מנת לייצר לחץ תחרותי. כך, האם לקוח שיבחר לשלם בפייבוקס (המיזם של פייבוקס, בנק דיסקונט ושופרסל) בבית המרקחת השכונתי, יקבל למחרת קופון הנחה על אותם מוצרים לרכישה הבאה שלו בבית המרקחת המתחרה ברשת BE של שופרסל?

"חיבור של גוף פיננסי עם גוף קמעונאי, משרת בראש ובראשונה את הצרכים של הקמעונאי ואת תוכנית הנאמנות של הקמעונאי ולא של הגוף הפיננסי", אומר נתן. אריק פרישמן, מנכ"ל המיזם של פייבוקס ודיסקונט מציין מצד שני ש"קמעונאים הציעו בעבר מדף בסופר, זה היה הרכוש שלהם. היום הנכס העיקרי שלהם זה ההבנה של הלקוח, ההבנה איך למכור לו בעולם הדיגיטלי, והיכולת להגיע אליו".

 אריק פרישמן, מנכ"ל המיזם של פייבוקס ודיסקונט / צילום: אילן בשור

זירת התחרות על ההטבות בין מנפיקי הכרטיסים, מתחברת לזירת תחרות אחרת שבה מתחרים יצרני הארנקים - הפשטות התפעולית וחוויית הלקוח. כל יצרני הארנקים שדיברנו איתם הדגישו את הפשטות והנוחות כמשימה העיקרית שלהם, וכיתרון העיקרי של הארנקים הבינלאומיים. בשוק גם מסכימים כי ההבדל בין אפליקציות התשלום הפופולריות יותר בישראל ואלו שפחות הצליחו, נעוץ בנוחות הממשק. איך מייצרים נוחות? "הדרך היא לא לקחת את השירותים שניתנים היום ולנסות לתרגם אותם לתהליך דיגיטלי, אלא פשוט להתחיל מאפס. לבנות את הארנק, כאילו התהליך לא קיים בכלל וצריך להמציא אותו מחדש, וכך ממציאים אותו לתוך המסגרת הדיגיטלית, ולא עושים המרה של תהליך קיים לדיגיטל. ההמרות יוצאות מסורבלות", אומר ברויטמן.

השאלה הגדולה היא איך יתייחסו בארנקים המקומיים הפתוחים לקלות ולנוחות של ההחלפה בין הכרטיסים השונים בתוך הארנק. קיים אינטרס ברור לארנקים אלו לאפשר גישה קצת יותר קלה ונוחה לכרטיס המונפק שלהן, כך שהוא יהיה הכרטיס הראשון בארנק, ולא בשורה אחת עם יתר הכרטיסים.

"אנחנו רואים את העתיד של פייבוקס כנותנת שירותים פיננסיים באופן נפרד לגמרי מהשאלה אם יגהצו את הכרטיס שלנו או לא. אנחנו רוצים להיות ממשק כולל ללקוח בכל הפעילות הפיננסית שלו - בכל מוסד פיננסי שדרכו הוא פועל, ולכן אם ללקוח חשוב להחליף כרטיסים בצורה נוחה, זה מה שנאפשר לו, אפילו ש־50% מהדירקטוריון שלנו הוא בנק", טוען פרישמן.

הכסף הגדול: אשראי בנקודות המכירה

ההטבות המותאמות אישית הן דרך "לעזור" ללקוח להוציא כסף, וכאן בעצם אנחנו נכנסים למודל העסקי של החברות שמפעילות את הארנקים: מתן שירותים נוספים ללקוח. הנתח מהעמלה הצולבת (העמלה שמועברת מחברת הסליקה למנפיק כרטיס האשראי), שאותו גוזרת בדרך מפעילת הארנקים, איננו ביצת הזהב שממנה היא מקווה להתפרנס, אלא ממוצרים בנקאיים אחרים, ובראשם אשראי. אשראי בנקודות המכירה הפך להיות מילת הבאזז בעולם הפיננסי, ונכנס לתוכניות האסטרטגיות של נותני האשראי הבנקאי והחוץ בנקאי. מהו אשראי בנקודת המכירה? ראיתם סלון יפה בחנות ואין לכם כסף לרכוש אותו? קחו הלוואה שתאושר במקום לצורך הרכישה, ולא תהיה חלק מהמסגרת הבנקאית שלכם.

אשראי בנקודת הרכישה צד מזמן גם את תשומת הלב של הרשתות הקמעונאיות, שמציעות כבר כיום הלוואות ברגע לרוכשים בהן, אבל הארנקים הדיגיטליים יאפשרו לקחת את זה צעד נוסף קדימה. האם זהו צעד חיובי? מצד אחד, הלוואות קלות, העדר חינוך פיננסי ותרבות הצריכה מעוררים חשש מפני כניסה לחובות גבוהים יותר וערעור יציבות משקי הבית. מצד שני, שכלול ותחרות בשוק האשראי יכולים להיטיב עם הצרכנים, שיקבלו הצעות יותר אטרקטיביות.

"הרעיון של האשראי בנקודת מכירה הוא אחר מזה שאנחנו צפויים לראות בקרוב בשוק, אבל כמו בכל דבר, גם כאן תהיה אבולוציה", אומר אלחייני. "הרעיון הוא לא שקמעונאי ינצל את הקהל שלו בשביל לדחוף להם הלוואות גרועות לקניות בסופר. קניות בסופר בכלל לא צריך לעשות בהלוואות. הרעיון הוא שאדם, שכבר קיבל החלטת רכישה לגבי מוצרים שהם לא חלק מהצריכה השוטפת, כמו ריהוט, כרטיסי טיסה או מכשירי חשמל יקרים, יוכל לקבל בעבור הרכישה כמה הצעות אשראי תחרותיות ואטרקטיביות יותר מהריבית של המינוס שהוא ינצל אם יקנה את המוצר מהשוטף. אבל בדרך לשם נראה עוד הרבה מיזמים שמטרתם לשווק הלוואות גרועות".

השלב הבא: סופרמרקט פיננסי

אז אמנם באיחור ביחס לעולם, אבל ישראל נכנסה לתחום הארנקים הפיננסיים, ונדמה שכל אחד מעוניין להקים ארנק כזה: שפע של מיזמי תשלומים, שיתופי פעולה ואפליקציות תשלום. גם זה תהליך אבולוציוני טבעי בשוק מתעורר. כל מי שיש לו מאגר משתמשים קבוע מפתח אפשרות לבצע תשלומים גם באמצעות הנייד, ואנחנו צפויים לראות שחקנים נוספים בתחום הזה, שבהם חברות שמציעות תשלום עבור חנייה, כמו פנגו אולי, או אפליקציות לתשלומים בתחבורה הציבורית, ועוד.

במקביל נראה ארנקים קיימים מציעים עוד ועוד אפשרויות תשלום: אפשרות לקבל תשלומים מחברות ביטוח לארנק, אפשרויות לביצוע תשלומים לרשויות וכו'. למרות השפע הרב, כמעט כל השחקנים בשוק מסכימים שבסוף הדרך לכל אחד מאיתנו יהיו שניים־שלושה ארנקים על הנייד לכל היותר. אז מה עושים עם כל שפע האפליקציות? הן יתארגנו בשיתופי פעולה תחת אותה קורת גג על הסלולרי, במסגרת מה שקרוי "סופרמרקט פיננסי", שהוא חלק ממושג באזז נוסף: מהפכת הבנקאות הפתוחה.

"בשביל להבין עד הסוף את מהפכת הבנקאות הפתוחה צריך להבין את ההתנהלות של הדור שהיא תשרת, המילניאלז - דור שעובר בין מקומות עבודה, בין מקומות מגורים, בין מדינות, בודק, משווה, מחליף, ולא לוקח שום דבר כקדוש", אומר אלחייני. "הוא מוכן לצרוך שירותים מכמה מקומות על מנת לקבל את השירות הזול והמתאים ביותר, ולא לקנות עסקאות חבילה שלא ברור מה יש מאחוריהן, וזו הסיבה שגם בבנקאות, כמו בתחומים אחרים, המוצרים יתחילו להיות "פריקים" (מלשון פירוק, א"א). כלומר, כל חלק יילקח מנותן שירות אחר. העו"ש בבנק אצל אחד, החסכונות באחר, המרת המטבע אצל נותן שירות שלישי, התשלומים אצל גוף פיננסי אחר, והאשראי אצל מי שיתן את ההצעה הטובה ביותר".

פרישמן אומר כי "אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך השיבוש בענף הכסף. יש פיצול: הפיצול הראשון יהיה בין מי שמנהל את הממשק מול הלקוח, לבין נותן השירות. פיצול זה כבר קיים בעולם: וולט עומדת בקשר עם הלקוח, אבל לא מכינה את האוכל. גם גט, שלא מפעילה שירותי הסעות משל עצמה, וגם בענף הכסף תהיה את הפריקות הזאת - הגופים שינהלו את חוויית הלקוח יהיו ממוקדים בלקוח, הם לא יסחבו את עול ייצור המוצר".

שני תהליכי עומק עוברים על העולם הפיננסי ומאפשרים את הפריקות הזו של עולם הפיננסים: הטכנולוגיה מתקדמת, והמידע על ההרגלים הפיננסים שלנו שוחרר מידי הבנקים לאחר הקמת מאגר נתוני האשראי. כך, גופים אחרים יכולים להתחרות על הצרכן, והארנקים יוכלו להפוך לאותו סופרמרקט פיננסי: פייפאל לדוגמה מכוונת לשם, וגם גופים בנקאיים או בבעלות בנקאית כמו פייבוקס וביט. הסופרמרקט הפיננסי יאפשר ממשק רחב עם מגוון נותני שירותים פיננסיים, ממשק שינהל את שלל ההצעות ואפליקציות התשלום השונות, ויידע לבחור את זו שעדיפה עבור הלקוח.

בעוד שמהפכת הבנקאות הפתוחה והארנקים הדיגיטליים מסעירה כרגע בעיקר את משתמשי אפל, כדאי להאיר צד נוסף שלה: המשתמשים שסבלו מחוסר גישה למערכת הפיננסית, למשל בהודו ובאפריקה, יכולים כעת ליהנות משירותים פיננסיים. באפריקה והודו יש אמנם לכל אחד פלאפון, אך לא בהכרח חשבון בנק, ולכן ההסתמכות על השירותים הפיננסיים הדיגיטליים היא אדירה. גם בישראל יזמים פונים לאוכלוסיית העובדים הזרים, שחווה קשיים מול הבנקים. כך, למשל, Neema, מיזם פיננסי שנמצא בבעלות ביטוח ישיר, פונה בעיקר לעובדים הזרים בישראל ומציע שירותים כמו שמירת הכסף בחשבון על גבי הארנק (שירות שניתן גם בפייבוקס), והעברות כספים לחו"ל לכ־30 מדינות. בהתאם לדרישות קהל היעד בישראל, Neema פועלת כיום במזרח הרחוק, במזרח אירופה ובאפריקה.

"אלו אנשים שעבורם מדובר במהפכה של ממש. אין יותר לחכות כך וכך ימי עסקים לפני ששולחים כסף למשפחה בחו"ל, וגם לא עמלות מטורפות. יש ארנק, שיודע לשלוח או לארנקים אחרים או לחשבונות בנק אחרים בלחיצת כפתור. יש עובד שיכול לקבל כסף לתוך ארנק ולא להסתבך עם קבלת השכר כשאין לו חשבון בנק", אומר משה קימחי, מנכ"ל ואחד ממייסדי Neema. "יש לנו גם סניפים למי שמעוניין בשירות פנים מול פנים, שיתופי פעולה עם מגוון נקודות לאיסוף כספים וגם שיתופי פעולה במישור הדיגיטלי: בסוף, אנחנו מציעים ערך בשירותים מסוימים, ובשירותים אחרים יש לנו שיתופי פעולה - גם בהנפקת כרטיס אשראי, גם שיתוף פעולה עם ביט. אתה צריך לתת ללקוח אפשרות לקבל שלל שירותים ובעולם החדש שיתופי פעולה יהיו חלק מהעניין", אומר יובל גבעון, גם הוא ממייסדי Neema וה־CTO שלה.

הרגולציה תצטרך לעמוד בקצב

ניתן לומר ברמת ודאות די גבוהה, ששוק הבנקאות בעשור הקרוב לא ייראה אותו דבר. המעבר לדיגיטל איננו רק העברת פעולות מהסניף לאתר או לאפליקציה, אלא שינוי עמוק בנותני השירותים הפיננסיים שיעמדו לרשותנו. לשינוי שעובר בשוק יש נדבך משלים - רגולטורי. הרגולציה הבנקאית, שעיקר עבודתה עד כה היה לשמור על יציבות של מספר חד־ספרתי של בנקים, תיאלץ גם היא להתרגל לעולם אחר לגמרי שבו מערכות התשלומים הופכות להיות שחקן דומיננטי, האשראי ברובו יינתן על ידי גופים שאינם בנקים, והטכנולוגיה תתפוס נתח עיקרי בקשר עם הלקוחות.

בהתחשב בפיגור של עשור ביחס לעולם באימוץ הטכנולוגיה שהיוותה את הבסיס לארנקים הדיגיטליים, נראה שהרגולציה זקוקה לשינוי עמוק בהתנהלותה. כאשר יש שוק בתנועה ובהתהוות, שחקנים חדשים וזריזים מצליחים לזהות ולנצל שתי פרצות רגולטוריות: האפשרות להרוויח בגלל רגולציה שחלה על מתחרים ולא חלה עליהם, והאפשרות להרוויח מפרצה ברגולציה שהרגולטור עוד לא סגר. בשתי הגזרות אנחנו עוד צפויים לראות הרבה מאוד פרשיות וכאבי גדילה. השוק, שבעבר פוקח בעיקר על ידי המפקח על הבנקים, הופך להיות מערכת רבת שחקנים שכפופים כל אחד לרגולטור אחר: רשות ני"ע, הפיקוח על הבנקים, הפיקוח על שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשות ההגבלים העסקיים ורשות הפרטיות. בעבר, מערכות היחסים בין הרגולטורים התאפיינו בהרבה מאוד מאבקי כוח. כעת עליהן לעבוד בצורה הרמונית יותר מבעבר על מנת לפקח על חלקים שונים שמרכיבים בסוף את אותה מערכת.