שנה וחצי לתוך המגפה, ועולם התעופה עדיין רחוק מהתאוששות. ההגבלות על הנוסעים וסגירת מדינות רבות לתיירות (כולל ישראל) טלטלה את ענף התעופה בעוצמות שלא זכורות גם לוותיקים ביותר.
ובין כל המטוסים המקורקעים והאלפים שאיבדו את מקום עבודתם יש נקודת אור: העובדה שקניות האונליין דווקא זינקו בתקופת המגפה השפיעה על חברות התעופה, וזאת משום שהחבילות שלנו מכל מקום בעולם משונעות ברובן דרך האוויר.
בימי השגרה כ-70% מהמטען משונע בבטן מטוסי הנוסעים וכ-30% במטוסי מטען יעודיים, אלה שנמנים על ציי חברות התעופה המסחריות ואלה של חברות השילוח דוגמת UPS ,DHL וכו'. כשמטוסי הנוסעים קורקעו ברובם, מחירי הטסת המטען זינקו בעשרות אחוזים לאור תנועת המטוסים הדלה.
בשלב מסוים חברות רבות, בהן גם ישראייר ואל על, הפכו את מטוסי הנוסעים למטוסי מטען כשארגזים הונחו על המושבים או באמצעות הסבת מטוסי נוסעים למטען, מגמה שהלכה ותפסה תאוצה בעולם.
מעבר למשלוחים והציוד הרפואי ששונעו בין מדינות, בעיקר בתחילת המגפה, הקניות באונליין שזינקו בכל העולם הסבו נחת (גם אם סמלי) לא רק לאתרים הגדולים והקטנים, אלא גם לחברות התעופה.
נתוני eMarketer.com המובאים בדוח שפרסם לאחרונה ארגון התעופה העולמי IATA, מייחסים גידול עולמי של 27.6% בהיקף הקניות באונליין בטווח של שנה - הגידול הזה מתורגם לקניות בהיקף של 4.28 טריליון דולר. עיקר הגידול במכירות הורגש בסין, עם צמיחה בשיעור של 52.1% (בהיקף קניות של 2.79 טריליון דולר), 28.9% מהגידול בקניות המקוונות נעשה בדרום קוריאה, בבריטניה שמחזקת את מעמדה כמעצמת אונליין שיעור הקניות המקוונות זינק ב-28.3% ובארה"ב ב-15%.
התוצאה: הטסת מטען (קרגו) מהווה כיום כשליש (30%-35%) מהפעילות העסקית של חברות התעופה המסחריות בעולם לאור הגידול בביקוש להטסת מטען במקביל לירידה בתפוסות הנוסעים - 18% מתוך הטסת המטען העולמית הן הקניות של כולנו באונליין, שיעור שצפוי על פי ארגון התעופה העולמי לעלות ל-22% בשנת 2022.
נציין כי זהו גם השיקול של חברות תעופה בקווים מסוימים להציב מטוסים רחבי גוף לנוסעים גם כאשר מדובר בקווים קצרים יחסית - במטוס הגדול אפשר לשנע עוד מטען ולמקסם את הרווח, או כפי שאמר לי בכיר בענף, "אם הייתי יכול לתת לכל נוסע להחזיק על הברכיים שלו קרטון, הייתי עושה את זה. הביקוש להטסת מטען הוא אדיר, והמחירים בהתאם".
נחזור לרגע לימים שלפני המגפה: גרף מחזור ההכנסות של חברות התעופה מאז 2010 הצביע על עלייה בשיעור ההכנסות מסגמנט הטסת נוסעים. ב-2019, שנת השיא בתיירות העולמית עם תנועה של כ-4.5 מיליארד נוסעים, ההכנסות מפעילות הנוסעים תפסו נפח של כ-37% בקרב כלל חברות התעופה, לעומת נפח יציב לאורך השנים של כ-4%-5% של הכנסות לחברות המסחריות מפעילות הקרגו - כך על פי נתוני יאטא.
ב-2020 הגרף של הכנסות החברות מפעילות הנוסעים צונח לכ-10% מהכנסות החברות והכנסות מהטסות מטען גדלות לכ-7%, ב-2021 (עד כה) ההתאוששות התעופתית (בעיקר בשווקים שבהם הפעילות הפנים ארצית חזקה דוגמת סין, רוסיה וארה"ב) עולה לשיעור של כ-15% מהכנסות החברות, ופעילות המטען עולה לכ-8%.
ומה לגבי פעילות המטען בנתב"ג? חודש יוני הסתיים עם עלייה של 25% במטען ששונע ל-31.5 אלף טון. כשליש מתוך זה הוטס במטוסי נוסעים והשאר במטוסי מטען. מבין מטוסי המטען שינעה אל על 26% מהסך-הכול במטוסי הנוסעים שלה, אחריה יונייטד ששינעה שיעור של 18.5% מסך המטען במטוסי הנוסעים שלה. דלתא שלישית עם כ-8% מכלל המטען ואמריקן איירליינס שינעה 7% מכלל המטען במטוסי הנוסעים שלה.
מבין מטוסי המטען חברת ק.א.ל שינעה 25% מהמטען שהגיע במטוסי המטען, אל על שינעה כ-17% מהמטען במטוסי מטען וטורקיש איירליינס הטיסה במטוסי מטען כ-16% מכלל המטען ששונע במטוסים אלה.
ומה לגבי התאוששות? בתחזית האחרונה שפרסמה יאטא ל-20 השנים הבאות בתעופה המסחרית, ההערכות הן שהתעופה העולמית תחזור לממדים של 2019 בשנת 2023. בחלוקה לפי שווקים מעריך ארגון התעופה העולמי שבאירופה ובמזרח התיכון התעופה תחזור למימדיה הקודמים רק ב-2024.
בסיכום הרבעון הראשון של 2021 ממשיכות רוב חברות התעופה להציג נתונים חלשים לאור מגבלות התעופה ולאור העלייה המחודשת בתחלואה העולמית. השווקים שצפויים להצביע על התאוששות ברבעון השני של השנה מכוונים בעיקר לצפון אמריקה, בעיקר הודות לפעילות הפנים ארצית שממשיכה להתאושש לצד התעוררות במגזר העסקי לטיסות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.