הליכי ערר לעשירים בלבד, כדי להלך אימים על האזרח הקטן

נניח שהייתם מנהלים עסק והייתם מגלים שזמן ההמתנה לשירות שאתם מציעים ארוך מדי, מה הייתם עושים? הייתם נוקטים צעדי ייעול? מגייסים עוד כוח אדם? בוחנים לעומק את הסיבות לעיכוב ומנסים לשפר? חשבו שנית. אולי הכי טוב, דווקא לצמצם את מספר הלקוחות?

נשמע כמו בדיחה? אולי. אבל הבדיחה הזו היא על חשבוננו.

מי שמצליח להגיע עד עמוד 83 בטיוטת חוק ההסדרים יגלה שאחד מהתיקונים המוצעים בו מבקש לחייב כל מגיש ערר על החלטת ועדת תכנון בתשלום אגרה בסך 654 שקל. מדוע התיקון הזה נחוץ? מפני שלשיטת כותבי ההצעה, ועדות הערר עמוסות, קצב בירור העררים אינו מספק ואגרה היא הדרך לסנן "הליכי הסרק" כלשון ההצעה. כל זאת, לשם הגשמת המטרה הכתובה בהמשך ההצעה והיא: "ייעול הליכי הערר במטרה להפחית את העומס הבירוקרטי המוטל על יזמים וקבלנים בהליכי הרישוי".

הפחתת עומס בירוקרטי נשמעת כמו דבר טוב, אבל כמו הרבה יוזמות לייעול המופיעות בטיוטת חוק ההסדרים - הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.

למעשה, התוצאה של הטלת אגרה היא אחת: יצירת מערכת שלא תהיה נגישה לאוכלוסיות חלשות ותסנן את ההליכים המוגשים לה, לא על בסיס ענייני אלא על בסיס של יכולת כספית בלבד.

ערר הוא לב ליבו של שיתוף הציבור בתכנון

אילו היה מדובר בהליך זניח, ניחא. אבל הליכי ערר הם חלק מההליך המנהלי-תכנוני ששולט על האופן שבו ייראה המרחב הציבורי שלנו. שיתוף הציבור בהליך הזה הוא קריטי - לא רק משום הרצון להגן על האזרח הקטן שזכויותיו עלולות להיפגע - אלא גם משום ששיתוף ציבור משפר את הליכי התכנון ומביא לכך שהתוצר התכנוני יהיה טוב יותר.

הליך הערר הוא לב ליבו של שיתוף הציבור בהליך התכנוני, שכן זו ההזדמנות הראשונה שבה נבחנות הטענות על ידי גוף שאינו מוסד התכנון שערך את התוכנית; זו גם הפעם הראשונה שמי ששוקל את השיקולים הוא לא הרשות המקומית שמשמשת על פי רוב כוועדה המקומית ועלולה להיות אינטרסנטית. בנוסף לכך, ועדת הערר, שלא כמו בית המשפט, שוקלת שיקולים תכנוניים ולא רק שיקולים משפטיים ולכן השפעתה על האופן שבו תיראה התוכנית היא קריטית.

לא ברור אם כותבי ההצעה בדקו כמה הליכי ערר מוגשים לוועדות ומה עולה בגורלם, אבל אילו היו קוראים את הסקירה שנעשתה בעניין זה לפני שנה על ידי מרכז המידע של הכנסת, היו מגלים שלא פחות משליש מהליכי הערר לוועדות המחוזיות מסתיימים דווקא בקבלת הערר ברמה כזו או אחרת. נתון זה שומט את הקרקע תחת ההנחה של ריבוי הליכי סרק ומעיד על חשיבות ואפקטיביות ההליך.

מה צפויה להיות התוצאה של הטלת האגרה? לא צריך להיות נביא גדול לשם כך; מי שיירתע מהגשת ערר הוא מי שרגיש לסכום של 654 שקל. האם יהיו אלה יזמים או קבלנים? יש להניח שלא.

העררים שלהם ימשיכו להיות מוגשים ובהמוניהם. את מי זה כן ירתיע? את האזרח הקטן שלא לומר קבוצות אוכלוסייה מוחלשות שתמיד נאלצות לשלם בגדול. שיתופן בהליכי התכנון תיחסם.

הכותבת יועצת משפטית בעמותת אדם טבע ודין