ערב הסעודית והאמירויות הגיעו לרגיעה: כך ישפיע ההסכם החדש באופ"ק על יוקר המחיה

ברקע החשש - או התקווה - שקרטל הנפט העולמי אופ"ק יתפרק, איחוד האמירויות וערב הסעודית הגיעו לפשרה. איחוד האמירויות, שהייתה מעוניינת בהגדלת ייצור הנפט, ניצחה, ותגדיל את ייצור הנפט שלה ב-9% ב-2022, לעומת 4.5% בלבד לסעודיה. להסכם, ולנעשה בכלל בקרטל הנפט העולמי, השפעה ישירה על יוקר המחיה במערב ועל הפוליטיקה הבינלאומית, לרבות אצל המעצמות שמעוניינות בשליטה על ויסות המחירים.

קרטל רב עוצמה

"ארגון המדינות המייצאות נפט" (בראשי תיבות OPEC) מורכב מ-13 יצואניות נפט מרכזיות, רובן סביב המפרץ הפרסי, שמנהלות קרטל ענק הכולל כ-40% מייצור הנפט העולמי וכ-80% מעתודות הנפט הקונבנציונלי בעולם. הארגון הוקם במטרה לווסת את קצב ייצור הנפט, ובכך לשלוט במחירו, באמצעות קביעת מכסות הפקה לכל אחת מהמדינות החברות: אופ"ק מסוגל להשפיע ישירות על מחירי הנפט העולמיים, והוא מנצל את הכוח הזה במלואו. מחירי נפט גבוהים מתגלגלים לכל מוצר שדורש נפט לצורך הרכבתו, אחסונו, שינועו או השימוש בו. כלומר, כמעט הכל. הדוגמה הבולטת ביותר היא מחירי הדלק שכל נהג משלם.

במצב תחרותי, כל מדינה בפני עצמה הייתה רוצה להפיק מקסימום נפט שהיא מסוגלת, ואיתה מקסימום רווחים - בנפרד, באופן שהיה מוביל לייצור גבוה ולמחירי נפט נמוכים יחסית. אבל המציאות שונה: אופ"ק מקצץ בכוונה את הייצור שלו, מתוך כוונה להפחית את ההיצע העולמי וכך להעלות את המחירים שימקסמו את הרווח של כולן יחד. עובדה זו הובילה לכך שב-2016, בעקבות עלייה בייצור הנפט האמריקאי ששחרר את ארה"ב מהתלות ביצואניות במזרח התיכון, התאגדו כמה מדינות, בראשן רוסיה, לקרטל תחת השם "אופ"ק פלוס", במטרה לקבל בחזרה את השליטה על המחירים העולמיים. נכון ל-2019, האיגוד החדש שולט ב-52% מייצור הנפט העולמי.

היום שאחרי הנפט

לצד הרצון למקסם תשואה גבוהה, סיבה נוספת שאופ"ק מקצץ בייצור היא שימור של רזרבות הנפט. כבר בהקמתו ב-1960 היה ברור שהעולם לא יוכל להישען לנצח על נפט, ובארגון ניסו לדחות את הקץ באמצעות ייצור איטי יותר. עם זאת, משבר האקלים והדחף לעבור לאנרגיות מתחדשות מקדימים מאוד את היום הזה, למגינת ליבן של חלק ממדינות הקרטל.

אחת המדינות שמבינות זאת היטב היא איחוד האמירויות, שנכון ל-2019 יצוא הנפט מהווה 12% בלבד מכלכלתה. היא כבר מסתכלת על היום שאחרי הנפט, ושואפת לגוון את הכלכלה שלה בהתאם: תיירות, מסחר ועסקים, ושירותים בינלאומיים. לצורך ההשקעות הנדרשות בשינוי הכלכלי החד, איחוד האמירויות צריכה כסף, ועכשיו. זאת, גם ברקע משבר הקורונה שהביא לצניחה משמעותית זמנית של מחירי הנפט, שהובילה בהתאם גם להפחתת הייצור.

כל אלה הביאו את איחוד האמירויות לתמוך בהגברה ניכרת של ייצור הנפט. אין להם עניין לשמור על רזרבות נפט גדולות כי הם לא מאמינים שהן יהיו שימושיות בעתיד. במקום זאת, הם רוצים למכור כמה שיותר עכשיו, להרוויח כסף, ולהשקיע אותו בגיוון ובביזור כלכלי. ערב הסעודית, לעומת זאת, נחשבת לשחקן "שמרן" הרבה יותר. לא רק שהיא מתקשה לגוון את הכלכלה, שעדיין מסתמכת ב-25% על יצוא נפט, היא מחזיקה ב-17% מנתח שוק הנפט העולמי.

מה שהוביל להסכם הרגיעה בין האמירויות לערב הסעודית הוא החשש של החברות באופ"ק מפני התמוטטות הקרטל כולו. תוצאה כזו לא בהכרח תהיה רעה עבור האמירויות, שממילא מעוניינת בהגברת הייצור וכבר לא תהיה מחויבת לחברות הארגון. גם אם תפסיד מהירידה במחירי הנפט שבוא תבוא, אין ספק שהמפסידה הגדולה יותר תהיה ערב הסעודית, שמעוניינת בשימור מאגרי הנפט וביציבות בייצור. כך שאיום הפרישה של איחוד האמירויות נתפס כאמין, וערב הסעודית נאלצה להתקפל ולהגיע לעסקה שמאפשרת לאמירתיים להגביר ב-9% את ייצור הנפט שלהם.

  

הנעלמים הבינלאומיים

למרות שהמחלוקת העיקרית היא בין איחוד האמירויות לערב הסעודית, מארג האינטרסים בשאלת מחירי הנפט מורכב הרבה יותר. צניחת מחירי הנפט במהלך משבר הקורונה פגעה אנושות בחברות הנפט הקטנות בארה"ב, שככלל נחשבת ליצרנית הנפט המובילה בעולם, זולת אופ"ק, ויש להניח שהיא לא תשמח מירידת מחירים.

מנגד, רוסיה מקבלת את העסקה כאוויר לנשימה. בשנה שעברה נכנסה רוסיה למלחמת מחירים מול אופ"ק וסירבה לקצץ בייצור הנפט בזמן הקורונה, מה שהוביל לערעור אופ"ק פלוס. העסקה החדשה מחזירה את רוסיה כשחקן מוביל בקרטל הנפט העולמי.

יוקר המחיה

הגברת ייצור הנפט העולמי צפויה להוריד את מחירי הנפט, באופן שישפיע על יוקר המחיה בעולם כולו, וגם בישראל: 26% ממחיר הדלק בישראל נקבע על פי מחירי הנפט, וגם המע"מ על הדלק יעלה בהתאם. זירה נוספת שתרגיש בשינוי נוגעת לייצור ולשינוע של כמעט כל המוצרים, אם כי השפעה זו עקיפה מאוד. הדוגמה הקיצונית ביותר התרחשה במשבר הנפט העולמי בשנות ה-70, שבו עלייה ניכרת במחירי הנפט הביאה לאינפלציה עולמית. הקשר המובהק הזה נחלש מאז, אך עודנו קיים.