זה מה שגורם למיליון ישראלים להתלבט לגבי חיסון הקורונה

ראש הממשלה נפתלי בנט מסר לאחרונה הצהרה שכללה ביקורת חריפה על הלא-מחוסנים נגד קורונה, שהעלתה את השאלה - האם השימוש בסוגי שכנוע מעין אלה, של התקפת הצד השני תוך שימוש בשיימינג הוא יעיל?

מחקרים מראים שסוגים אלה של שכנוע, לא רק שאינם עובדים, אלא לעיתים גם יוצרים backfire effect, אפקט הבומרנג, הגורם לאנשים לחזק את עמדתם המקורית ולחוש יותר בטוחים לגביה. כהמחשה, לאחר ההצהרה, הרשתות החברתיות נמלאו בפוסטים זועמים על מדיניות הממשלה והכוונה לחייב לא מחוסנים לשלם בעבור בדיקות קורונה, כשבסופ"ש אף נערכה הפגנת מתנגדי חיסונים מול ביתו של בנט.

תופעת הססנות החיסונים אינה ייחודית לחיסון הקורונה, והיא מאפיינת גם סוגי חיסוני אחרים. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את התופעה כאתגר משמעותי עבור מדינות העולם, כשלפי הערכות הארגון משנת 2015, כ-1.5 מיליון ילדים מתים מדי שנה ממחלות שניתן למנוע באמצעות חיסונים קיימים. הארגון אף מצא שהססנות חיסונים קשורה לחששות בנוגע לבטיחות החיסונים, הסתמכות על מידע בריאותי כוזב, חוסר אמון במערכת הבריאות ובמנהיגים פוליטיים.

אולם עשויים להימצא הבדלים בשיקולים הגורמים להססנות חיסונים בין חיסוני ילדים ובין חיסוני מבוגרים, כמו גם בשיקולים אלה בין המגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית. זאת ועוד, יש להבחין בין מתלבטי חיסונים שפחות חשים צורך למהר ולהתחסן כעת ו/או שנדרש להם מידע נוסף בכדי להתחסן, ובין מתנגדי חיסונים.

במחקר שערכתי עם פרופ' איילת ברעם-צברי וקבוצת תקשורת המדע בראשותה מהטכניון, ועם רופאים/ות מעמותת מדעת, בהובלת ד"ר איתמר נצר, מומחה ברפואת נשים, מצאנו שהססנות הורים בחיסון קורונה לילדים נובעת בעיקר משאלת יעילות החיסון, הסבירות שילדם יחלה והחשש ממוטציות המזיקות לילדים.

לכן, הדיונים בתקשורת אודות יעילות החיסון אינם מסייעים למהססים להחליט. וודאי נוכח הצגת נתונים המקשים להבחין בין יעילות החיסון מפני הדבקה לעומת תחלואה קשה. כמו-כן, השיקולים להססנות בחיסונים עשויים להתבסס על מידע בריאותי כוזב. מחקרים מראים ש-80% מאתרי האינטרנט נגד חיסונים כוללים פנייה רגשית, המעוררת רגשות שליליים כמו חרדה ופחד, שעלולים לגרום לתפיסת סיכון גבוהה ולירידה בשיעורי ההתחסנות. בדומה לכך, מחקר אחר שבחן חשבונות טוויטר נגד חיסונים מצא שהם נוטים יותר לבטא כעס לעומת חשבונות בעד חיסונים.

אין פתרון קסם

בנוסף, מהססי חיסונים נבדלים אלה מאלה - לא רק בשיקולים אלא גם ברגשות, ולכן מאמצי ההסברה המופנים אליהם צריכים להיות מותאמים אישית. כך, מהססים שצרכו מידע מוטעה נגד חיסונים המכיל רגשות שליליים יחושו יותר חרדה ופחד. המענה לכך צריך להיעשות באמצעות הצגת מידע נרחב על החיסון, והיותו האסטרטגיה היחידה העומדת בפנינו לשליטה בקורונה והפחתת הסכנות הכרוכות בתחלואה קשה, תוך העצמת תחושת המסוגלות העצמית לקבלת החלטה מיטבית.

לעומת זאת, שימוש בפנייה רגשית המכילה פחד, תהיה יעילה דווקא בעבור מהססי חיסונים שחשים חוסר מעורבות רגשית או אפתיה כלפי הקורונה. עבורם ההערכות לגבי הסכנות הכרוכות בקורונה הן מוגזמות, ולכן במקרה זה חשוב להסביר את הסכנות שבתחלואה קשה.

אם כן, נראה שתיוג קבוצות באוכלוסייה אינו הדרך לעודד התחסנות, וביכולתו לעורר תגובה הפוכה. אין גם פתרון קסם אחד, אולם ניתן לאמץ מספר אסטרטגיות לפעולה. המרכזית היא הקמת צוות הסברה ייעודי, שיורכב מאנשי טיפול ורפואה, חוקרים מהאקדמיה ואנשי תקשורת. הצוות יבחן וימפה את הגורמים המשפיעים על הססנות החיסונים; יבחן את המידע הבריאותי הכוזב המתפרסם נגד החיסון והרגשות הנלווים לו; יתכנן ויעצב קמפיינים תקשורתיים לעידוד התחסנות ונגד מידע כוזב שיותאם אישית לקהלים ולמגזרים השונים באוכלוסייה; בנוסף, יכשיר צוותים רפואיים בתקשורת אישית יעילה עם מהססי חיסונים, כמפתח להפגת חששותיהם.

לבסוף, חשוב לזכור שניתן לעודד התחסנות ולקדם מדיניות שתאפשר חיי שגרה, אולם יש לכבד את זכותם של מהססי ומתנגדי החיסונים לאוטונומיה בהחלטתם.

הכותבת היא מרצה וחוקרת בהעברת מסרים יעילה ושכנוע, המרכז הבינתחומי הרצליה וחברת עמותת "מדעת"