תפסיקו להשחיר את עובדי ההייטק - התרומה שלנו לחברה היא עצומה

יש לאחרונה מתקפה חזיתית על ענף ההייטק, טענות למגדל שן בו מתגוררים אנשים מפונקים עם משכורות ענק ותנאים שערורייתיים, אך מאחורי הכסף והתנאים המפנקים מסתתר גם משהו אחר לגמרי - עובדי הייטק אשר משתמשים בכוחם הטכנולוגי כדי לתת מענה חדש ומתוחכם לבעיות חברתיות.

אני לא מדברת על צביעת קיר במועדונית בלוד או חלוקת מוצרי מזון לנזקקים שמארגנת מנהלת אחריות תאגידית בכל חברה, זה יפה ומבורך אבל אני מדברת על גל אחר לגמרי: עובדי הייטק שמרגישים שמחובתם לתרום חזרה לחברה במקום הכי חזק שלהם - טכנולוגיה.

בתחילת הקורונה פרסם יוסי מלכו, UX מוכשר, בקבוצת הפייסבוק של "צרות בהייטק" שהוא מעוניין להקים מיזם אשר יאפשר לאנשים לשלם חשבונות חשמל עבור אנשים שנקלעו לקשיים כלכליים בשל המצב, "אני אדאג לעיצוב" כתב יוסי, "מי עוזר לי בכתיבת האפליקציה" - ההיענות הייתה יוצאת דופן. מתכנתים, מנהלי מוצר, בודקי תוכנה התגייסו ברגע, ומה שהתחיל כפוסט ויראלי הפך תוך פחות מחודשיים לאתר מקסים בשם פיית החשבונות. עברו כבר 8 חודשים ובמסגרת הפרויקט שולמו חשבונות לכמעט 100 משפחות מטופלות ברווחה אשר היו על סף ניתוק חשמל.

גם עמותת הקבוצה, עמותה שאני מנהלת בהתנדבות, מושתת על נכסים טכנולוגיים בלבד ומתפעלים אותה כ-30 מתנדבים כמעט כולם עובדי הייטק. אפליקציית הקבוצה מאפשרת לעובדים סוציאליים לעלות מקרים של מטופלים שלהם לגיוס המונים, למשל משפחה שזקוקה לדוד שמש, מקרר או מחשב לילד, תורמים פוטנציאלים יכולים להתרשם מהמקרה ולתרום ישירות לטובת צורך הקרוב לליבם בצורה שקופה ויעילה. אין מחסני ציוד, אין מקבלי שכר, יש טכנולוגיה שמאפשרת לחבר בין נזקקים לתורמים, בלי תיווך באמצע. וזה הכלי הטכנולוגי הראשון שמאפשר לעובדים סוציאליים להיחשף לקהילה ענקית של תורמים.

קודה וסטארט-אח הן עוד שתי יוזמות שצמחו מלמטה ומאפשרות את הקסם הבא: עמותות מפרסמות צרכים טכנולוגיים שלהם ועובדי הייטק מתנדבים לתרום שעות פיתוח. במסגרת קודה נכתבה למשל אפליקציה שנקראת בייביסיטר מיוחד במינו שמאפשרת להורים לילדים עם צרכים מיוחדים למצוא בייביסיטרית שהיא סטודנטית לחינוך מיוחד שמוכשרת לתת מענה מדויק יותר. כל הקוד נכתב על ידי סטודנטים למדעי המחשב במסגרת פרויקט הגמר שלהם ובעזרתם של עובדים מהתעשייה.

יוצרים משמעות

בתחילת דרכי בתור מתכנתת כתבתי מיליון שורות קוד, חלקן נזרק לפח כשסטארט-אפ בו עבדתי נסגר, אני זוכרת שהתעצבתי על יכולת ההשפעה המועטה שלי על העולם, אבל שנים של עבודה במגזר הייטק תרמו לי לראייה אחרת, עמוקה יותר על בעיות בכלל, ועל הדרכים שיש לפתור אותם, היכולות הזאת גרמה לי להצטרף ולהקים מספר מיזמים חברתיים, תמיד בתור הצלע הטכנולוגית, וכאן יכולת ההשפעה שלי דווקא משמעותית מאוד. כמוני רבים מעובדי התעשייה משתלבים בבורדים של עמותות ותורמים מכוחם הטכנולוגי בשביל להצעיד את העמותות צעד אחד קדימה בתחום זה. אם אתם מנהלים עמותה ועוד לא גייסתם אחד כזה לשורותיכם, זה הזמן.

מגזר ההייטק מייצר בנוסף לכסף גם אנשים טובים שצמאים לתרום ולתת מהידע והכוח שהם צברו, והתרומה שלהם לשדה החברתי, שלרוב מדשדש מבחינה טכנולוגית, יכולה להיות גיימצ'יינ'גר, הדרך עוד ארוכה ומפותלת אבל לשם המגזר צריך לשאוף, כיחידים או בתוך חברות ההייטק בה אנחנו עובדים, יש לנו הרבה מה לתת שם ולכן צמיחה במגזר שלנו תשפיע כמו אדוות בכל המגזרים , אנחנו יודעים ליזום, לפתור בעיות, לנהל פרויקטים ומעל הכל ולהוציא לפרודקשיין. וזה בדיוק מה שהשדה החברתי צריך.

אם להאמין למאסלו, יש להניח שעובדי הייטק הגיעו לשלב האחרון בפירמידה המרשימה שיצר, זה השלב של יצירת משמעות. מהיכרות מעמיקה שלי עם רבים בענף, הם רוצים ומעוניינים לתרום יותר ולייצר משמעות איפה שרק אפשר, צריך למצוא דרכים נוספות לחבר בין המגזר ההייטק למגזר החברתי, פה קיים הרווח הגדול באמת, אולי אי-אפשר למדוד אותו במיליונים, והנפקות מפוארות אבל הוא מתרגם לדברים יפים מאלו, לחיים עצמם.

הכותבת היא מנהלת קבוצת פיתוח בחברת מיקרופוקוס ומנהלת בהתנדבות של עמותת הקבוצה